בית חולים הדסה | לפני כולם

קופון שמן יותר לארגון נשות הדסה מכל תרומה לבי"ח

הארגון החליט לגזור 14% מכל תרומה לביה"ח, לעומת 8% עד היום למימון התקורות ■ גורמים במערכת נדהמו מהעיתוי - דווקא בזמן משבר ■ בארגון מסבירים: "הפעילות התייקרה משמעותית, העלייה נעשית באיחור רב"

הדסה עין כרם / צילום: איל יצהר
הדסה עין כרם / צילום: איל יצהר

ארגון נשות הדסה, שממשיך לשמש לפחות באופן פורמלי כבעלים של המרכז הרפואי הדסה בירושלים, החליט להעלות את השיעור שהוא גוזר מכל תרומה שמגויסת עבור בתי החולים הר הצופים ועין כרם לכדי 14%, זאת לצורך מימון התקורות. כך נודע ל"גלובס". עד היום, השיעור שגזר הארגון מכל תרומה שגייס עבור המרכז הרפואי עמד על 8% בלבד.

נשיאת נשות הדסה, מרסי נתן, הודיעה על החלטת הארגון במכתב ששיגרה לפני מספר ימים ליו"ר דירקטוריון המרכז הרפואי, ארז מלצר. נתן ציינה כי השינוי המדובר יחול למעשה רטרואקטיבית, גם על תרומות שניתנו מאז חודש אוגוסט האחרון.

גורמים רשמיים במערכת הבריאות הביעו פליאה על המהלך ובעיקר על העיתוי, בשעה שבתי החולים של הדסה עדיין מצויים במשבר כלכלי לא פשוט. אותם גורמים מזכירים כי מדינת ישראל נאלצה להזרים להדסה מעל מיליארד שקל במסגרת תוכנית הבראה, שעליה חתום גם ארגון נשות הדסה, שהתחייב מצידו גם הוא להזרים כספים באופן שוטף. תוכנית ההבראה, צריך לומר, אינה מתייחסת בשום סעיף לאופן גיוס הכספים על ידי ארגון נשות הדסה ואינה מגבילה את השיעור שהוא רשאי לגזור עבור מימון פעילותו.

בארגון נשות הדסה ביקשו להדגיש היום, כי "דמי פעילות" לגיוס תרומות נהוגים בכל הגופים הפילנתרופיים בארץ ובעולם, כאשר גם בארגון נשות הדסה הם משמשים לצורך מימון גיוס כספים, לטובת בתי החולים של הדסה ולטובת פעילות נוספת בתחום החינוך והרווחה. "ללא האמצעים למימון פעילות הגיוס לא היו מותרמים לאורך השנים הכספים הרבים שתרם ארגון נשות הדסה לבתי החולים וממשיך להתרים גם בימים אלה", אמרו ל"גלובס" בארגון. "על מנת להבטיח את המשך הזרמת הכספים לבתי החולים נדרשת פעילות נרחבת ויומיומית לכל אורך השנה לגיוס תרומות ולקשר שוטף עם עשרות אלפי תורמים", הוסיפו. על עצם ההחלטה להעלות את שיעור המימון של הפעילות על חשבון התרומות, אמרו בארגון, כי "העלייה כעת בגובה דמי הפעילות נעשית באיחור רב, לאחר שעשרות שנים לא בוצעה שום העלאה, בעוד הפעילות לצורך גיוס הכספים הנדרשים לבתי החולים התייקרה והתרחבה משמעותית".

גורמים המקורבים לארגון טוענים כי השינוי המדובר בשום אופן לא נועד להגדיל את הוצאות השכר של כמה בעלי משרות שמקבלים משכורות, ומדגישים כי נשיאת הארגון ויתר חברות ההנהגה עושות את תפקידן בהתנדבות מלאה. גיוס תרומות, מסבירים הגורמים, הוא מקצוע של ממש, המחייב יכולות גבוהות של העוסקים בו. תהליך הגיוס כולל, בין היתר, הטסה ואירוח של רופאים וחוקרים ישראלים מהדסה במוקדים שונים בעולם, שכירת אולמות כנסים, קייטרינג, ובמילים אחרות - אופרציה שלמה. בסופו של דבר, נראה כי המהלך של נשות הדסה יימדד בשורה התחתונה: האם הגידול במימון התקורות יביא לשיפור מלאכת גיוס התרומות ולהגדלת היקפן - או שמא בתי החולים של הדסה יראו פחות כסף.

נזכיר כי המרכז הרפואי של הדסה נקלע למשבר כלכלי כבד בשנים האחרונות, כשבשיאו התגלה גירעון מצטבר בגובה 1.3 מיליארד שקל - תוצאה של גירעון שנתי שוטף בגובה 300 מיליון שקל. ועדה בראשות אבי גבאי, כיום השר להגנת הסביבה, קבעה כי הגירעון נוצר בשל מכלול של נסיבות: הנחות גבוהות מדי שניתנו לקופות החולים; ניתוחים פרטיים ששירתו בעיקר את הכיס של הרופאים גם כשלא היו כלכליים לבית החולים; עודף כוח אדם ביחס למקובל בבתי חולים אחרים ותנאי שכר מיטיבים יותר; ירידה בהיקף התרומות מצד נשות הדסה וחוסר יכולת לגייס תרומות שלא באמצעות הארגון; פיקוח רופף מאוד מצד משרד הבריאות ועוד.

תוכנית ההבראה שעליה חתמו נציגי המדינה, נשות הדסה וארגוני העובדים, כללה בין היתר מיסוד של ממשל תאגידי חדש שנועד להדק את הפיקוח והבקרה על ההנהלה. נקבע כי הדירקטוריון יכלול 9 חברים במקום 15, מתוכם 4 דירקטורים מטעם נשות הדסה ו-4 נוספים מטעם הציבור. נשות הדסה קיבלו אמנם את הזכות לבחור את יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל, אולם למדינה ניתנה הזכות להטיל וטו על הבחירה. עוד נקבע, כי לראשונה הסכמי העבודה יעברו לאישור הממונה על השכר באוצר, הדסה תהיה נתונה לביקורת מצד מבקר המדינה וימונה חשב מלווה מטעם האוצר.

רוטשטיין דרש לוותר על החשב המלווה, נשות הדסה התנגדו

מסתבר כי פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל המרכז הרפואי שיבא (תל השומר), הציב עד לאחרונה תנאי נוסף בדרך לניהול הדסה: לוותר על החשב המלווה שהוצב בהדסה מטעם משרד האוצר, אף שמינוי החשב נעשה כחלק מתוכנית ההבראה שנחתמה אשתקד בחסות בית המשפט המחוזי בירושלים. רוטשטיין, בדומה לאביגדור קפלן שניהל את הדסה בתקופה שבה גובשה התוכנית, סבר כי חשב מלווה "מסרס" את יכולת הניהול של המנכ"ל, פוגע בסמכות ובאחריות שמוטלת עליו ופועל לעתים משיקולים שאינם מתאימים למרכז רפואי.

ואולם, מלבד התנגדות חריפה מצד משרד האוצר ואגף החשבת הכללית בפרט, היו אלה נשות הדסה שעמדו על הרגליים האחוריות בעניין הזה והבהירו כי לא יתנו יד להזזתו של החשב המלווה. גורמים בהדסה רמזו כי יו"ר הדירקטוריון ארז מלצר תמך בעמדתו של רוטשטיין, אולם בסביבתו של מלצר דחו זאת על הסף והבהירו כי ממילא תוכנית ההבראה שרירה עד 2020, וזה כולל את החשב המלווה. לפחות לעת עתה, התנאי של רוטשטיין נגנז..

בארגון רואים בנוכחות של החשב חלק מהותי בתהליך ההבראה של הדסה וביכולת למנוע קריסה כלכלית נוספת. גורמים בארגון רמזו בתקופה האחרונה כי חשיבותו של החשב המלווה מקבלת משנה תוקף במיוחד לאור מינויו של פרופ' רוטשטיין למנכ"ל המרכז הרפואי, זאת לאור ההיסטוריה שלו כמי שהוביל מהלכים רבים ללא ידיעת הממונים עליו במשרד הבריאות ותוך חריגה לכאורה ממנהל תקין.

נזכיר כי פרופ' רוטשטיין הציב תנאים נוספים בדרך לניהול הדסה, שגם הם לא התקבלו: לסגור את ההליך המשמעתי שמתנהל נגדו בבית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה בפרשת "קלאס-קליניק", שבה הוא מואשם כי עודד לכאורה ביצוע ניתוחים קוסמטיים פרטיים על חשבון שעות העבודה הרגילות; ולעבור להדסה במסגרת חופשה ללא תשלום (חל"ת) בלי לפרוש משירות המדינה, כך שיוכל לחזור לשיבא אם הדברים לא יעלו יפה בהדסה.

צרו איתנו קשר *5988