מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, כפי שהציע שר האוצר, משה כחלון. הצעת החוק הוגשה בהתאם להמלצות צוות בראשות היועץ המשפטי של משרד האוצר, יואל בריס, ליישום ההמלצות בנושא רגולציה על נותני שירותי מטבע.
הגרסה הנוכחית של הצעת החוק כוללת פיקוח על צ'יינג'ים ובחודשים הקרובים יתווספו להצעת החוק גם שירותי הלוואות המונים באינטרנט (P2P) ובנקאות זעירה (גמ"חים).
החוק נועד להסדיר את פעילותם של נותני שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים לשם פיתוח ענף השירותים הפיננסיים החוץ-מוסדיים וליצירת חלופה הולמת למערכת הבנקאית בתחום זה. מטרה נוספת היא למנוע מגורמים עברייניים לעשות שימוש בענף זה למטרות לא כשרות.
המפקח על נותני השירותים הפיננסים יפעל תחת משרד האוצר באמצעות ועדה מייעצת. במסגרת סמכויותיו של המפקח יוכל להוציא צו לסגירת עסק של נותן שירותים פיננסיים כאשר ישנו חשש שבמסגרת עסקיו בוצעו עבירות מס חמורות כמוצע בהצעה זו.
במצב הנוכחי, של היעדר האסדרה בענף נותני השירותים הפיננסים החוץ מוסדיים, תוצאות בלתי רצויות. מלבד גורמים לגיטימיים הפועלים בענף, נכנסו לענף גורמים עברייניים ונוצרה תשתית להעלמת מסים ולהלבנת הון בהיקף נרחב. לעתים משמשים נותני שירותי המטבע כבסיס הכלכלי של ארגוני הפשע. תופעה זו משפיעה בצורה משמעותית על הצרכנים של ענף זה. מעורבותם של גורמים עבריינים עלולה למנוע את התפתחותו של שוק אשראי חוץ-בנקאי לגיטימי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.