מה קורה עם המעו"ף?

לאחר תקופה ארוכה, נתמקד השבוע במדד המניות העיקרי שלנו, מדד ת"א 25. כידוע, יש בו הרבה סתירות, והרבה כוחות הפועלים עליו מכיוונים שונים: מניות אנרגיה, מניות מזון בצד מניות בנקים, ומניות תקשורת ובטחון. יש בו חברות בינלאומיות גדולות, ויש בו חברות הנהנות בעיקר מפעילות משקית מקומית.

מה שמאחד את כל מרכיביו של המדד הוא גודלן היחסי של אותן מניות עבור שוק ההון הישראלי, העובדה שהן ידועות כמעט לכל הציבור, שהן מהוות את עיקר החלק המנייתי של מנהלי הכספים, ובעיקר שיש על המדד הזה את שוק הנגזרים הפעיל הראשי במדינה. שוק הנגזרים השני, זה הקיים מול הדולר, פעיל גם הוא, אבל בקנה מידה פחות בהרבה, וסובל די הרבה מבעיות תזמון המסחר בנכס הבסיס שלו.

בכל אופן, בתקופה של האטה בצמיחה הגלובלית והמקומית וכאשר יש לנו כמה וכמה חברות במדד שיכולות ליהנות או להיפגע קשות מאישור או ביטול מתווה הגז, וכאשר מחזורי המסחר, דהיינו העניין היחסי במדד, יורדים מגמתית, ראיתי לנכון לתת מבט טכני לטווח הבינוני-ארוך, וזאת בעזרת הגרף השבועי שלפניכם:

 משה-שלום-תא25-08-12

הדבר הבולט ביותר הוא קיום המניפה הגדולה של קווי המגמה הכחולים.

אותם קווי מגמה מציגים בצורה היפה ביותר את מה שאנו ידענו כבר זמן רב: מתחילת 2012 ועד השיא של קיץ 2015, לשוק הישראלי הייתה עדנה גדולה, והוא נהנה מאופטימיות יתרה. לא רק זאת, אלא שאותה אופטימיות הייתה כזו המתגברת עם הזמן, וזו מהותה של המניפה המראה לנו זאת בעזרת זוויות העלייה המתחדדות.

זוויות אלו מציגות לנו את מידת השכנוע העצמי ואת חוסר הסבלנות של הקונים.

בצורה הקלאסית ביותר של עניין טכני זה, מניפה אמורה להכיל שלושה קווים, וזה מה שהמדד מציג לנו. אבל מה משמעות השבירה האחרונה, זו שבה המדד ירד מתחת לקו המגמה האחרון של המניפה, כאשר תוך חודשיים (אוגוסט-ספטמבר) הוא איבד 240 נקודות, דהיינו כ-14% (!) מערכו (אגב, הרבה יותר מאשר מדדי ארה"ב, שאותם אנו לוקחים כקנה המידה לדברים מסוג זה)?

התשובה נעוצה במהותה של השבירה: זו שבירה של כל מנגנון המניפה, ולא רק של החלק האחרון שלה. לכן, לדעתי, חומרת הירידה היתרה. מה שמעניין ולא מפתיע במיוחד הוא שלמרות אלימות התנועה הזו ראינו את המדד מתנהג בצורה המסודרת ביותר שהיה ניתן לצפות ממנו, וזאת מנקודת המבט של רמות המחיר החשובות, דהיינו רמות התמיכה וההתנגדות.

שימו לב ששבירת 1620 לוותה בבדיקה מלמטה של אותה שבירה, ושהיעד של השבירה הייתה הרמה הבאה, דהיינו 1500. זו אכן מהווה תמיכה היסטורית חשובה בנוסף להיותה רמה עגולה. (1 כחול). נזכור שסביבת 1500 הייתה התנגדות קשה בתחילת 2015, והייתה הבסיס לפריצה די היסטרית מעלה. עכשיו רמה זו מתפקדת כתמיכה, ורצפה (2 כחול). ממש מן הספרים.

לאוהבי האינדיקאטורים, אני מציג את המומנטום בחלון התחתון של הגרף, ובו ניתן לראות איך החולשה בתאוצה (קווי היסטוגרמה אדומים) ניבאו לא רע את השבירה של קו המגמה, וזה היה חשוב כאשר חיכינו לאותה שבירה מתוקף שלישית המניפה (3 כחול).

ומה יכולה להיות תחזית סבירה לעומק התיקון של כל העלייה מ-980? לצורך זה ישנם הריבועים האדומים:

מלבן ראשון נבנה מן הירידה בין 1740 ו-1470. סה"כ כ-270 נקודות. לתיקונים יש בדרך כלל שלושה חלקים, כאשר לחלק השלישי יש לפחות את אותה פסימיות כמו בחלק הראשון. אזי, נעביר מלבן דומה: משיא הרגיעה האמצעית (1590) נקבל את סביבות 1320-25 אחרי עוד 270 נקודות מדד מטה.

לפני מיקום זה, ישנה רמת תמיכה גדולה וחשובה של 1360, אשר בהחלט יכולה להיות היעד של התנועה המסיימת, במידה של חסד עם האוחזים בנכס הזה. שימו לב שכל האזורים האלו יושבים בנקודת זמן צפופה סביב קו המגמה הראשון של המניפה הגדולה, כך שיש הרבה מנהלי כספים, ארוכי טווח מאוד, אשר יראו בעמידה מעל אותו קו מגמה אישור להישארות במדד לשנים הקרובות.

באופן האופטימאלי, המדד היה צריך לחזור ולבדוק מלמטה שוב את השילוב של 1620, עם הממוצע הנע 200 יום (בירוק),  וזאת במסגרת התיקון הגדול. במידה וזה עוד יקרה בעונת החגים של סוף השנה, המלבן יחל את דרכו משם, ונתקרב עוד יותר לאזור ה-1360-50 כיעד התיקון הסופי.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב-FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.