הכרעת הדין של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, בתיק שבו הרשיע את ג'קי בן-זקן ואיתן אלדר בהרצת מניות חברת מנופים פיננסים, הייתה חד-משמעית. בהתבססו בין היתר על האזנות סתר שביצעה רשות ניירות ערך לבן-זקן ואלדר, קבע רוזן כי השניים הריצו את מניית החברה בשלהי שנת 2010, לקראת כניסת המניה למדד תל אביב 100, במטרה להביא לכך שהמניה תעמוד בתנאים לכניסה למדד.
רוזן העניש את בן-זקן ואלדר בחומרה, שלח אותם לשלוש שנות מאסר והטיל על כל אחד מהם קנס בסך 250 אלף שקל. בן-זקן לא השלים עם ההחלטה וכבר לפני כחודש וחצי הודיע כי בכוונתו לערער לבית המשפט העליון על פסק הדין של רוזן, ובמקביל לבקש את עיכוב ביצוע העונש עד ההחלטה בערעור.
היום (א') הגישו סנגוריו של בן-זקן, עורכי הדין ירון קוסטליץ, נבות תל-צור וירון ליפשס, לבית המשפט העליון את נימוקי הערעור. בערעורו מבקש בן-זקן משופטי העליון להבחין ולהבדיל בינו לבין אלדר. לדבריו, בין היתר, העובדה שאלדר הפסיד כספים ממכירת המניות למשקיע שהביא בן-זקן, טימור בן-יהודה, צריכה להצביע על כך שבניגוד לקביעת המחוזי, לא היה קשר פלילי בין בן זקן לאלדר.
"אם אכן נקשר קשר פלילי בין אלדר לבין בן-זקן כפי שקבע בית המשפט המחוזי, לפיו תפקידו של בן-זקן הוא 'לחלץ' את אלדר ולספק לו מימון לביצוע פעולות מרמתיות, לא יעלה על הדעת כי אלדר יפסיד כספים בגין אותו 'קשר פלילי' ולא ידרוש את תשלומם מבן-זקן", כתב בן-זקן בערעורו.
בן-זקן מוסיף כי הרי זו בדיוק מטרתו של הקשר הפלילי, לפי הכרעת המחוזי. לטענתו, "ואם מטרה זאת לא קורית מדעיקרא, שכן אלדר יודע כאמור שהוא מפסיד כספים בגין 'עסקאות בן-יהודה', מצביע הדבר כי כלל לא היה קשר פלילי בין אלדר לבין בן-זקן".
בניסיון להיחלץ מאימת הדין, בן-זקן מוסיף ומטיל את האחריות על אלדר גם בהמשך ערעורו. לטענתו, אין חולק כי לאלדר היו אינטרסים אישיים לכניסת מנופים למדד תל אביב 100.
"העובדה שאלדר הפסיד כספים במודע בעסקאות 'בן-יהודה' מטה את הכף לכך שביצע פעולות לא כלכליות במסחר בבורסה, ומכאן מתאפשרת אולי הרשעתו של אלדר בביצוע עבירות של השפעה בדרכי תרמית על שער ניירות הערך. ואולם, דווקא עובדה זו לה בן-זקן לא היה מודע, ולא היה צד בזמן אמיתי, מובילה למסקנה כי לא נקשר קשר פלילי כלשהו בינו לבין אלדר. שהרי בן-זקן לא סיפק לאלדר את המימון הדרש, אם אכן היה קשר כאמור", נטען בערעור.
יצוין כי בערעור שהגיש אלדר לבית המשפט העליון הוא בחר שלא לערער על הרשעתו בהרצת מניות אלא רק על הרשעתו בקבלת דבר במירמה.
בהכרעת הדין ב-8 בנובמבר 2015 כתב השופט רוזן: "בעבירות שביצעו הנאשמים יש כדי לפגוע באמון שוק ההון, שהוא בנשמת אפו של שוק ההון. יש בהתנהלותם כדי למוטט את השוק המושתת על פעילות הוגנת. הנאשמים פגעו במנגנון קביעת הבסיס לאחד משני המדדים המרכזיים בבורסה, מדד תל אביב 100, שלו השפעה ניכרת על מוסדות וגופי השקעה שממקדים את השקעתם במניות הנכללות במדד זה. הם פגעו בקרנות פנסיה וקרנות אחרות, שם מופקדים כספים של אזרחים תמימים לימים סגריריים, וגרמו לפגיעה באלפי חוסכים ובציבור כולו".
עם זאת, רוזן ציין כי "בן-זקן הוא אזרח נכבד ומרשים ביכולותיו, שתרם רבות לעמותות ומוסדות ולציבור הרחב" - והתחשב בכך בבואו להעניש את בן-זקן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.