המלצות ועדת פילבר לגבי שוק הטלוויזיה: מי ירוויח ומי יפסיד?

הוועדה בראשות מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, נערכת להגשת מסקנות שאמורות להשפיע משמעותית על שוק השידורים ולטרוף מחדש את הקלפים בו.

מסקנות הביניים שהופצו בסוף השבוע שעבר לחברי הוועדה מוכיחות על עבודה רצינית ומעמיקה ואפילו יצירתית בכל הקשור לאופן שבו יעודכנו השוק והפיקוח עליו לעידן שבו אנו חיים. עם זאת, יש מי שסבור כי יש בו גם ארומה של ניסיון החלשתם של שחקנים מסוימים בשוק וחיזוקם של אחרים.

עדיין לא ברור האם מסקנות הוועדה ייראו כמו אלה שהופצו, והאם יעוגנו בחקיקה. אך כבר עכשיו אפשר לצייר מרוויחים ומפסידים.

הקטנים ירוויחו

הבשורה הגדולה היא לשחקנים החדשים בשוק ובעיקר לשחקנים קטנים - בין אם מדובר בטלוויזיה הרב-ערוצית, שם השחקנים תלויי תשתיות, ובין אם בטלוויזיה המסחרית, שבה שולטים ערוץ 2 וערוץ 10.

הוועדה נסמכה בעבודתה על עיקרון מרכזי, ואם יעוגן בחקיקה גם תקדימי, והוא "ניטרליות טכנולוגית". כלומר, אין עוד חשיבות לצינור הטכנולוגי שדרכו עובר התוכן, ועל כן דין תוכן שמגיע דרך כבלים או לוויין הוא כדין תוכן שעובר על גבי רשת האינטרנט.

הרגולציה על כל ספק תוכן כזה שיבקש להיכנס לשוק - מעין סלקום או פרטנר בעלת שאיפות השידור - תהיה "רכה" בלבד. כלומר, היא תסתכם בחובת סיווג תכנים והגנה על ילדים, הנגשה לבעלי מוגבלויות ואיסור בעלויות צולבות.

הרגולציה תעבור מה ששנים מכנים בשוק "הליך מיקוד" ולא מצליחים לבצע. כלומר, הפחתה משמעותית של אינספור הסעיפים, הכללים והדרישות שמעמידה הרגולציה הישראלית על שחקני השוק. לכן, במידה מסוימת, גם הוט ו-yes יצאו נשכרות.

מעתה, אומרת ועדת פילבר, ייקבעו גבולות גזרה בלבד לרגולציה, שכן לשיטתה "עודף הרגולציה מכביד על ספקי התוכן, מעלה את העלויות הסופיות לצרכן ובפועל אינו מטפל בכשלי השוק שכביכול לאורם נכתבה הרגולציה".

הוועדה לוקחת מוועדת שכטר, שעסקה בנושאים דומים בתקופת השר הקודם, גלעד ארדן, עיקרון חדשני ומשמעותי: ככל שתגבר התחרות בשוק התוכן והשידורים, והוא יתמלא בשחקנים - כך תופחת מהותית הרגולציה. כך, ספק שנתח השוק שלו יהיה גבוה מ-20% מהכנסות השוק, יחויב גם במחויבויות תוכן.

בין שלל דרישות הרגולציה אשר הוועדה מבקשת לבטל, יש גם פיקוח על מחירים והצורך לקבל אישור על כל הורדה והעלאה של ערוצים, ותיאום לוחות ומועדי שידור.

חידוש דרמטי הוא הכנסת התוכן השיווקי ולצדו האפשרות לאפשר לספקים להסתמך במודל הכלכלי שלהם על פרסום, ולא בהכרח על דמי מנוי. אז יושתו עליהם מגבלות מסוימות. התוכן השיווקי יהיה מסומן.

גם שחקנים חדשים שירצו להיכנס לטלוויזיה המסחרית יוכלו לצאת נשכרים. ערוץ כמו ערוץ 20 הוא ערוץ שעשוי להרוויח בגדול. על-פי התוכנית, כל גופי השידור בישראל, חדשים כוותיקים, יעברו מזיכיונות לרישיונות - כולל ערוצים נושאיים וערוצי נישה, ובהם גם הערוצים הייעודיים - כמו ערוץ המורשת או הערוץ דובר הרוסית.

המשמעות היא שערוץ שעד עכשיו הוגבל ורוסן, כמו הערוצים הייעודיים, יוכל להתמודד ראש בראש מול הערוצים 2 ו-10. בתחילה יקבל כל גוף שיחפוץ "רישיון מצומצם" שיכלול "רגולציה רכה", בסיסית, בלבד, והוא יוכל להתפרנס מפרסום, יקבל אפיק משלו ויועבר בכבלים, בלוויין וב-DTT. לא תהיה לו כל חובת תוכן למשך 3 שנים או עד להגעה לנתח שוק נכבד. אחרי 3 שנים הוא יהפוך לבעל "רישיון רגיל" כמו ערוץ 2 או 10.

מדובר בבשורה של ממש לערוצים הייעודיים הפרטיים. בעוד שהיום הם מחויבים באופן גורף לשדר את התוכן שניתן להם כמנדט בזיכיון, עתה הם יוכלו לבחור להיות ערוץ נישה, ואז לפחות 50% משידוריהם בשעות השיא יהיו בנושא המדובר, למשל מורשת או שידורים ברוסית. בימים אלה מתקיים שימוע סביב הדרישה של ערוץ 20 להקטין את מחויבויותיו, והשוק שואל שאלות באשר לכוונותיו האמתיות לאור רוחו הימנית לאומית.

גם ערוצים 2 ו-10 עשויים לצאת מרוצים, שכן אחת האמירות החשובות שיוצאות מהוועדה היא שערוץ מסחרי אינו "משאב ציבורי מוגבל", ולכן אין מניעה לצמצם ברגולציה.

על-פי ההצעה, תהיה הפחתה משמעותית בכללים, ואלה יגדירו גבולות גזרה קלים לפיקוח ובקרה. חובת התוכן תעמוד על כך ש-60% מלוח השידורים יחויבו להיות בעברית ללא קביעת סכום מינימלי להפקה. 50% יחויבו להיות הפקות קנויות, ותופחת חובת השקעה בסוגה עילית - באופן יחסי לכניסת הכנסות מתאגיד השידור הישראלי או שחקנים חדשים בשוק. כמו כן, "ייבחן ביטול הפצת שידורים דרך מרכז השידורים של הרשות השנייה".

היוצרים יפסידו

אחת הבשורות הצרכניות של הדוח המסתמן עשויה להטריד את שחקניות הטלוויזיה הרב-ערוצית. על פי התוכנית, יבוטלו "החבילות הצרות" שהגדירו הוט ו-yes בלחץ הרגולציה, ובמקומן ימוסד מה שמכונה "כרטיס כניסה". כלומר, צרכן יוכל לרכוש מחברות הכבלים והלוויין חבילה עם תשתית וממיר, ועליה אך ורק הערוצים הפתוחים הקיימים היום בשירות עידן פלוס - 1, 2, 23, 33, 10. כל גוף תקשורת שיבקש להצטרף לחבילה זו, יתבקש לשלם דמי מעבר.

כמובן שהערוצים 2 ו-10 אמורים להיות מוטרדים מריבוי תחרות, במיוחד לנוכח הגנות הינוקא שיקבלו שחקנים חדשים, כמו למשל האפשרות לא לשדר חדשות במשך 3 שנים. אבל מוטרדות מהם צפויות להיות חברות החדשות שלהם. החשש מהכנסת גורמי חדשות חדשים לשוק נתפס לא אחת בחברות החדשות כניסיון בוטה של השלטון ושל שר התקשורת - ראש הממשלה בנימין נתניהו - להחליש את כוחן במפגיע. הפעם הדברים מודפסים שחור על גבי לבן.

הוועדה מעוניינת גם בקידום הקמת גופי שידור חדשותיים נוספים וממליצה לאפשר שידור חדשותי לגוף שידור חדש שיקום, ללא השקעת מינימום. הוועדה גם ממליצה לבחון האם כדאי בתום תקופת הגנת הינוקא, להפחית הדרגתית את היקף ההוצאה לחדשות בשליש בכל שנה על פני 3 השנים.

באשר לגופי שידור חדשים, תיבחן אפשרות לבעלות משותפת של כמה משדרים חדשים על חברת חדשות חדשה. המשמעות: הרבה יותר שידורי חדשות, במדינה שלא נראה שיש לה כשל שוק בעניין זה.

גם היוצרים עשויים להיות מודאגים. הוחלט למשל על קביעת חובות השקעה ביחס לסוגה עילית בלבד. הוועדה, בהמלצת האוצר, החליטה לבחון את סך התקציב המופנה כיום לטובת סוגה עילית ולשמר אותו. המודל מתבסס על כניסה הדרגתית של תאגיד השידור הישראלי החדש לתחום ההפקות, מתוך הבנה כי התאגיד "מהווה אבן שואבת להפקות איכות ואשר עליו תישען עיקר העשייה".

הוועדה החליטה על ביטול חובות רגולטוריות כמו ביטול נאותות הפקה, וכי יחס הפקות החוץ מול ההפקות העצמיות יהיה שווה בשווה בטלוויזיה המסחרית, וישתנה על פי כמות התחרות בשוק, בכל הנוגע לטלוויזיה הרב-ערוצית.

גם רוכשי המדיה בשוק הפרסום יכולים להחמיץ פנים - הוועדה ממליצה על קידום תיקון מיידי לחוק הרשות השנייה, שיקבע הגבלת נתח שוק על גוף מפרסם או גוף רכישת מדיה לפי העקרונות של 17% לכלל זמן הפרסום על פני לוח השידורים והגבלת נתח שוק של 25% בזכיין בודד על פני כל לוח השידורים.

בין רווח להפסד

בין סעיפי המלצות הוועדה עוברת אמירה מאוד ברורה: כל הכללים הללו יחולו תוך שמירה על כל חוקי הבעלויות הצולבות וחוק הריכוזיות. המשמעות היא שגופים שעומדים בצד ומחככים ידיהם בציפייה להיכנס לשוק השידורים והחדשות, עשויים להיתקל בקשיים מהותיים.

כך למשל אתר וואלה, של איש העסקים שאול אלוביץ' המחזיק בבזק ובחברת הלוויין yes, שתכנן הקמת ערוץ חדשות; ומן הצד השני ערוץ i24news של פטריק דרהי, שמבקש לשדר גם בישראל וגם בעברית.

הסרת חסמים רבים, אך לא חסמים של בעלויות צולבות או ריכוזיות, עשויה להכניס אמנם שחקנים קטנים ולא רבי-ממון לשוק, ובכך היא מבורכת. מן הצד השני, היא בולמת התפתחות טבעית לאפיקים אחרים של מי שעיסוקו גם כך בתחום התקשורת. אולי הגיע הזמן לערוך שינוי גם בחוקים אלה.

ועדת פילבר - עיקרי המלצות הביניים

■ הרגולציה תצומצם באופן דרמטי. 

■ כל גופי השידור בטלוויזיה המסחרית יעברו לרישיונות. 

■ לשחקנים חדשים בענף יינתנו הקלות משמעותיות בתחום התוכן וההפקה. 

■ האיסור על בעלויות צולבות בתקשורת יישאר על כנו. 

■ חוק הרשות השנייה יתוקן כך שיגביל נתח שוק מוגדר לגוף מפרסם או לגוף רכישת מדיה. 

■ תוכן שיווקי יהיה מותר בכפוף להגבלות מסוימות.