עו"ד איל רוזובסקי, מבכירי הליטיגטורים בארץ, היה עסוק בחודשים האחרונים בייצוג של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, במשפט פרשת טלנסקי בבית המשפט המחוזי בירושלים ובבית המשפט העליון. בנוסף הקדיש רוזובסקי לילות כימים למשא-ומתן עם הפרקליטות לסגירת הסדר טיעון עבור אולמרט בתיק שיבוש מהלכי המשפט.
אבל לפני כשבועיים נדרש רוזובסקי להתפנות מענייני אולמרט ומעיסוקיו המשפטיים הנוספים לקריירה האישית שלו. באותו היום, ב-10 בינואר 2015 הודיע שותפו של רוזובסקי למשרד צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר ושות', עו"ד דוני טולידאנו, על החלטתו לעזוב את המשרד ביחד עם כל אנשי מחלקת המיזוגים והרכישות של צלרמאיר ולעבור למשרד עורכי הדין ארדינסט, בן-נתן ושות'.
טולידאנו וצוותו היו מעורבים בכמה מהעסקאות הגדולות והבולטות במשק בשנה האחרונה, וביניהן רכישת לומניס על-ידי קרן XIO, מכירת מפעל המלט של נשר בהרטוב ועסקאות מימון בחברות פסגות ונטפים ועוד. לרוזובסקי היה ברור כי מרגע שטולידאנו וצוותו עזבו את הפירמה, מדובר במכה קשה למשרד, ועליו לעשות מהלך דומה.
היום (ה') נחשף ב"גלובס" כי במהלך-בזק ובמשא-ומתן קצר שנערך כשבועיים החליט רוזובסקי לעזוב גם כן את פירמת צלרמאיר ולעבור - יחד עם 20 אנשי מחלקת הליטיגציה של הפירמה שהוא עומד בראשה - למשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'.
עבור משרד צלרמאיר מדובר במכה קשה נוספת שכמעט ומחסלת את הפירמה; אבל עבור משרד מיתר, שהוא גם כך המשרד הגדול בארץ עם מחלקת ליטיגציה מפוארת בראשות עו"ד רלי לשם, מדובר בהישג משמעותי, שמתווסף למיזוגים ולצירופים קודמים של עורכי דין בכירים ומצליחים.
וכך, הבוקר התכנסו השותפים במשרד מיתר והכריזו כי רוזובסקי ואנשי צוותו, המונים כ-20 עורכי דין, מתוכם 8 שותפים, כשבראשם שותפו הוותיק עו"ד ערן שמעוני, מצטרפים לפירמה. כתוצאה מהמיזוג, צפוי מספר עורכי הדין במיתר להגיע לכ-280 עורכי דין.
רוזובסקי, מהליטיגטורים הוותיקים, הבולטים והמוערכים בארץ, מייצג תאגידים, בנקים, בתי השקעות ובכירי משק. בין לקוחותיו: בנק לאומי, קרן אייפקס, פסגות, פלאפון, בזק, תנובה, גולן טלקום, סמל"ת, פז, דיסקונט ועוד.
כאמור, רוזובסקי עומד בשנתיים האחרונות בראש צוות ההגנה של אולמרט בפרשת טלנסקי וכן הוביל את השגת הסדר הטיעון לראש הממשלה לשעבר בפרשת שיבוש הליכי המשפט.
רוזובסקי וצוותו הובילו לפני כשנתיים את המהלך המשפטי שעלה לנוחי דנקנר בשליטה באי.די.בי, כשייצגו את נציגות אג"ח אי.די.בי פתוח; וכמו כן ייצג את דובר צה"ל לשעבר אבי בניהו בעניין מסמך הרפז, אשר הסתיים לאחרונה ללא הגשת כתבי אישום.
בשני הסבבים האחרונים של מינוי שופטים לבית המשפט העליון, רוזובסקי היה עורך הדין הפרטי היחיד שנכלל בין המועמדים (בסיבוב הראשון הוא הומלץ על-ידי הנשיאה לשעבר דורית ביניש, ובסיבוב השני הומלץ על-ידי שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני).
אל רוזובסקי מצטרפים השותפים: ערן שמעוני, אורן גרוס, אלי בורשטיין, סיון רמות, ליויאן סגל, מור פינגרר, אמירה אמרה ונטע ארבל.
משרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות' נחשב לפירמת עורכי הדין הבינלאומית המובילה בישראל, והוא מייצג לקוחות מובילים מהקהילה העסקית המקומית והבינלאומית.
משרד מיתר מעניק ללקוחותיו ייצוג משפטי כולל (One stop Shop) במגוון תחומים מסחריים ועסקיים, בהם מיזוגים ורכישות, ליטיגציה עסקית ומסחרית, היי-טק, שוק ההון המקומי והבינלאומי, תקשורת, פיננסים ונגזרים, אנרגיה ותשתיות, משפט מינהלי, נדל"ן, הגבלים עסקיים, מיסוי ועוד.
בשנים 2013, 2014 ו-2015 הוביל המשרד את המספר הגדול של עסקאות (אקזיט) בתחום ההיי-טק בישראל, וזאת על-פי דוח IVC, וכן הוביל חלק ניכר מעסקאות ה-M&A המשמעותיות במשק.
קבוצת הליטיגציה במשרד מיתר מונה כ-75 עורכי דין, מתוכם 22 שותפים, ונחשבת כבר כיום למובילה בישראל. בעקבות המיזוג צפויה קבוצת הליטיגציה במשרד, בהובלתם של לשם, רוזובסקי ונדב ויסמן, לגדול לכ-95 עורכי דין, והיא תהיה הגדולה והמובילה בתחומה בישראל.
עו"ד איל רוזובסקי אמר היום: "אני שמח להצטרף למשרד מיתר ובמיוחד שמח על ההזדמנות לעבוד עם עורכי הדין רלי לשם ונדב ויסמן, אותם אני מעריך ומוקיר. משרד עורכי הדין צלרמאיר פילוסוף היה לי בית, ואולם השינויים שהתרחשו לאחרונה הובילו אותי למסקנה שמתחייב שינוי גם עבורי ועבור הצוות שלי.
"אני מודה למיקי צלרמאיר ולאבי פילוסוף, חברי ושותפיי הוותיקים, על עשור של עבודה משותפת. ההחלטה לעזוב לא הייתה קלה עבורי ועבור עורכי הדין שבחרו להצטרף אליי, ואולם אני משוכנע כי מהלך זה הוא הנכון ביותר עבורנו, וביחד נמשיך להוביל ולהצליח גם בעתיד".
עו"ד רלי לשם, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד מיתר, בירך היום על הצטרפותם של רוזובסקי ואנשיו. "אנו שמחים על שעו"ד רוזובסקי, אחד מעורכי הדין הבולטים והמוכשרים בישראל בתחום הליטיגציה, בחר להצטרף למשרדנו. איל מייצג בשנים האחרונות, בהצלחה רבה, אישים וגופים בולטים במשפטים מרכזיים ומהדרמטיים ביותר שהתקיימו בישראל. איל זוכה להערכה מקצועית רחבה בקהילה המשפטית בישראל, והיה מועמד לכהונת שופט בבית המשפט העליון".
"אנו משוכנעים כי הצטרפותו של רוזובסקי למשרד מיתר היא חיזוק משמעותי ומכפיל כוח, שיאפשר למשרדנו להמשיך לצמוח ולהעניק ללקוחותינו שירות מקצועי מקיף ברמה הגבוהה ביותר", אמר לשם.
לשם הזכיר כי רוזובסקי היה המתמחה שלו במשרד צדוק לפני כ-30 שנה, וכי מדובר בסגירת מעגל מבחינת השניים. "אני מכיר את איל מזה שנים רבות ומשוכנע שהוא וצוותו ימצאו במשרד מיתר בית ואכסנייה מקצועית מהמדרגה הראשונה", אמר.
- אתם גם ככה מחלקת ליטיגציה גדולה מאוד. כמה גדולים צריך להיות?
לשם: "אני חושב שאין חוזק אבסולוטי וכל דבר אפשר לחזק עוד. משרד מיתר התחזק מאוד משמעותית בשנים האחרונות ויצר לעצמו מעמד מאוד מכובד, בין היתר במיזוג עם משרד קנטור, אלחנני ודליה טל, ובהצטרפות של עורכי הדין אלון סהר ואלדר בן-רובי שהגיעו ממשרד הרצוג, פוקס נאמן. המהלך הנוכחי הוא מבחינתנו חיזוק משמעותי נוסף של העוצמה והיכולות של הפירמה".
- איך נרקם המהלך ביניכם לבין רוזובסקי?
"זה היה משא-ומתן קצר מאוד בסדר גודל של פחות משבועיים. זה מסוג המהלכים שנראים כל-כך נכונים וטבעיים, שלא נדרשו התלבטויות. כאמור, איל היה המתמחה שלי במשרד צדוק, והעלייה המטאורית שלו בשמי הליטיגציה בארץ מדברת בעד עצמה. הוא מקצוען בפני עצמו, והמקצוענות שלו מתחברת עם המקצוענות שלנו. כמות התיקים והמורכבות של התיקים שמנוהלים היום מצריכה צוות ליטיגציה גדול מאוד, כדי לתת מענה מהיר לעניינים שמתעוררים ומגיעים אלינו".
- המהלך בעצם מחסל את משרד צלרמאיר, לאחר שגם דוני טולידאנו עזב את הפירמה לפני שבועיים. אין סנטימנטים בין פירמות עורכי הדין?
"אנחנו לא 'חטפנו' את איל רוזובסקי. במצב שנוצר לאחר עזיבת דוני טולידאנו, העובדה שאיל יחפש את דרכו המקצועית בדרך חדשה כבר הייתה כתובה על הקיר. אני חושב שמיתר הוא היום אכסנייה נפלאה ומובילה בשוק עריכת הדין בארץ, ואף אחד לא צריך להרים גבה כששומעים שמישהו מצטרף למשרד מיתר".
- שניכם מנהלי מחלקות ליטיגציה. לא תהיה לכם בעיה לעבוד ביחד?
"אין לי שום ספק ביכולת שלנו לעבוד בצורה משותפת. משרד מיתר בסופו של דבר לא פועל עם תארים רשמיים ועם מערכות של סמכויות פורמליות. עד היום הגענו לאן שהגענו בדרך של ניהול פונקציונלי ושל שיתוף-פעולה מלא בין השותפים, כך שאני לא צופה חיכוכים או זעזועים בעקבות ההצטרפות. אין לנו שותפים שהם בוסים של שותפים אחרים.
"העובדה שאיל היה מתמחה שלי לפני 30 שנה לא תשפיע בשום דרך לא טובה על מערכת היחסים בינינו. איל מגיע אלינו עם המעמד והמוניטין והיכולות שלו, שהשוק מכיר היטב. אתה יודע, לא לעתים קרובות מתרגשים במקצוע שלנו, אבל מהמהלך הזה אני מתרגש. זהו מהלך של win-win ושל כוח משותף".
"אין ספק שהעזיבות קשורות להתחשבנות הכספית בין השותפים"
העזיבה ההמונית של שתי המחלקות ממשרד צלרמאיר פילוסוף - מחלקת הליטיגציה בראשות איל רוזובסקי שהצטרפה למשרד מיתר; וזו מלפני כשבועיים, של מחלקת המיזוגים והרכישות של המשרד בראשות עו"ד דוני טולידאנו, שהצטרפה למשרד ארדינסט בן-נתן ושות' - אינן העזיבות היחידות שעליהן שמענו לאחרונה במשרדים הגדולים.
גם עו"ד ג'וני פינקלשטיין ועימו מחלקת המימון של משרד תדמור-יובל לוי ושות' עברו לשורותיו של ארדינסט. תדמור, בתורו, קלט את עו"ד אלון זיו, שותף במשרד הרצוג פוקס נאמן, להובלת מחלקת המימון, ומימון הפרויקטים במשרד; ולכך ניתן לצרף את עזיבתו של עו"ד ברוך כצמן, לשעבר שותף ליטיגציה בכיר בהרצוג פוקס נאמן, שיצא לדרך עצמאית, בין היתר, בעולם הבוררויות; וכן את עו"ד עטיר יפה, לשעבר שותף בכיר בתחום ההיי-טק בפישר-בכר-חן, שעבר למשרד פרל-כהן-צדק-לצר-ברץ, יחד עם עורכות הדין יעל שמעון-מני וקרן שמואלי. ינואר 2016, כך זה נראה, ייזכר כעונת הנדידה של עורכי הדין במשרדים הגדולים בישראל.
לעו"ד מוריאל מטלון, השותף המנהל במשרד גורניצקי ושות', יש הסבר לשאלה המתבקשת - למה דווקא עכשיו? "זה כמעט טבעי שעזיבות כאלה יתרחשו בדצמבר-ינואר. סוף השנה ותחילת השנה החדשה זו תקופה שבה נעים הכיסאות, ואין צל של ספק שזה שייך לסיכום השנה במשרדים ולחשבון הכספי בין השותפים. באמצע השנה, גם אם אחד מהשותפים מבקש לעזוב, זה מצריך התחשבנות שהיא מסובכת, ולכן, טבעי שאותו שותף יחכה לסוף השנה. שים לב שבין אפריל לבין ספטמבר כמעט ולא רואים עזיבה של שותפים ממשרדים".
לדברי מטלון, גורם נוסף לנדידת עורכי הדין הבכירים, נוגע לתרבות הארגונית. "יש משרדים שבהם התרבות הארגונית היא של צמיחה מבפנים, חיבוק של השותפים, מתן התחושה שמדובר בבית, בפלטפורמה להתקדם בתוכה - ויש משרדים שבהם אתה רואה תנועה של מחלקות שלמות פנימה והחוצה".
- עם כל ההערכה לתפיסת "הצמיחה האורגנית", הרי אם תבוא הצעת מיזוג מפתה מספיק שתכלול קליטת מחלקה שלמה ממשרד מתחרה - אולי גם אתם תתפתו.
"קודם כל, נכון. מאז שחרב בית המקדש, ידוע למי ניתנה הנבואה. ובכל זאת, יש תפיסה שהיא אמריקאית במקור, המקובלת בפירמות הגדולות בארצות-הברית, שם נפוצה מאוד התופעה של מחלקה שלמה שקמה ועוזבת משרד. לגבי משרד צלרמאיר פילוסוף, זה די מצער מבחינת המשרד, אבל צריך לזכור שרוזובסקי הגיע למשרד, באופן דומה, יחד עם קבוצה שעברה ממשרד צדוק, לפני כמה שנים.
"מדובר באנשים, שיש להם יכולות וגם אגו - וטוב שכך, אי-אפשר להגיד שהתופעה היא שלילית ברמתו של האדם הספציפי. מבחינת הארגון, כמובן שהארגון רוצה להבטיח שאנשים יישארו בבית. זה מחייב משרדים כמונו, לוודא שאנחנו עושים מה שצריך כדי לשמור על האנשים שלנו".
- אז אני מבין שאפשר לבשר לעובדי גורניצקי על בונוסים שמנים במיוחד השנה ועל העלאות ניכרות בשכר?
"אתה יכול לבשר לעובדים שתפיסת העולם שרואה בהון האנושי את המשאב הכי חשוב תמשיך, וביתר שאת".
מהמשרד ה-30 בגודלו בישראל נותר ענן אבק
המחלוקות בין השותפים המנהלים במשרד צלרמאיר-פילוסוף לא התחילו אתמול, ולמעשה היו לסוד גלוי במשרדי עורכי הדין הגדולים. ב-3-4 השנים האחרונות התנהלו כמה וכמה משאים-ומתנים בין חלק מהשותפים לבין משרדי עורכי דין בולטים אחרים, במטרה למזג את פעילות המשרד או לפחות חלק ממנה במשרד גדול אחר.
זוהי, ככל הנראה, הסיבה שעזיבת עו"ד דוני טולידאנו יחד עם מחלקתו למשרד ארדינסט בן-נתן נתנה את האות לעזיבה הנוספת שעליה למדנו היום, שהביאה לקריסתו הכמעט מוחלטת של המשרד.
מנתוני "גלובס DUN'S 100" עולה כי מספר עורכי הדין במשרד צלרמאיר נכון לנקודת הזמן של לפני שנה בדיוק עמד על 45 עורכי דין. מכאן שעזיבת שתי הקבוצות - זו שעזבה למשרד ארדינסט וזו שעזבה למשרד מיתר - מותירה מספר מצומצם, אולי אפילו חד-ספרתי, של עורכי דין במשרד צלרמאיר, כאשר כאמור מתנהל עם אותם "פליטים" משא-ומתן כדי שגם הם יצטרפו למשרד מיתר.
כך, תוך שבועיים בלבד, קרס לו באחת משרד עורכי הדין שהיה מדורג במקום ה-30 מבחינת גודלו בישראל, ושני השותפים הוותיקים, מיקי צלרמאיר ואבי פילוסוף, נותרו בתוך ענן גדול של אבק.
כתבות
ני"ע
