המדינה סוף-סוף מצליחה לפגוע בעבריינים הכלכליים

מהדקים את החבל סביב אל-קפונה הישראלי: עשרות שנים אחרי שרשויות האכיפה בארצות-הברית עלו על "הפטנט" של לכידת משפחות וארגוני פשיעה באמצעות כלים כלכליים כמו עבירות מס, הגיעה "השיטה" גם לישראל

ריקו שירזי ומאיר אברג'יל / צילומים:ניב אהרונסון וואלה חדשות
ריקו שירזי ומאיר אברג'יל / צילומים:ניב אהרונסון וואלה חדשות

עבריין אריה (ריקו) שירזי הפסיק כבר מזמן לספור את הפעמים שבהן ישב על ספסל הנאשמים בבית המשפט, ומספר הפעמים שבהן הוכרע ונגזר דינו על-ידי שופט זה או אחר. שירזי כבר היה פרצוף מוכר לשוטרים ולשופטים; והם היו פרצופים מוכרים לו. אבל הפעם האחרונה שלו בבית המשפט הייתה בכל-זאת מיוחדת. הפעם הוא התמודד עם אישומים מסוג חדש, ועם תג חדש שהוצמד אליו במסגרת ההליך הפלילי - "עבריין כלכלי".

בדצמבר האחרון הפך שירזי לאחד העבריינים הבכירים ביותר שנתפסו ברשת המאבק הכלכלי המשולב, שהוכרז לפני מספר שנים נגד משפחות וארגוני הפשע בישראל. יש שיאמרו, שהוא אל-קפונה הישראלי. זה שחמק במשך שנים מרשתה של המשטרה על עבריינות קלאסית-פשיעה חמורה, אך לא הצליח לחמוק מרשתה של רשות המסים וגורמי האכיפה הכלכליים, כשעבדו יחד.

בית המשפט גזר על שירזי 8 שנות מאסר בפועל וקנס בסך מיליון שקל, בגין הרשעתו בעבירות של הפצת חשבוניות פיקטיביות, הלבנת הון, שיבוש הליכי משפט, ואיומים על חוקרים - כשמרבית שנות המאסר מיוחסות דווקא לעבירות הכלכליות, ולא לעבירות האיומים.

כמה עשורים אחרי שרשויות האכיפה בארצות-הברית עלו על "הפטנט" של לכידת משפחות וארגוני הפשיעה באמצעות כלים כלכליים, הגיעה הבשורה גם לישראל. גופי האכיפה - המשטרה, הפרקליטות, הרשות להלבנת הון, ורשות המסים - הכריזו לפני מספר שנים על מאבק משותף בפשיעה המאורגנת, והתוצאות החלקיות של המאבק הזה נראות בבתי המשפט: בהגשת כתבי אישום בגין מעשים פליליים נגד ארגוני הפשיעה, בהרשעות שמתקבלות ובחילוטי רכוש וכספים בהיקפי ענק.

בחודשים האחרונים נדמה כי תוצאות המאבק בפשיעה ובעבריינות הכלכלית נגלים ביתר שאת, בין היתר בגזר הדין של שירזי; ובגזר הדין של המורשע השני בפרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים - היהלומן מאיר אוחנה (שאינו נמנה עם ארגוני פשיעה). אוחנה נשפט ונגזר עליו עונש כבד של 10 שנות מאסר ומיליון שקל קנס, לאחר שהורשע בכך שבנה והפעיל מכונה משוכללת ומתוחכמת של זיוף מסמכים ופדיון צ'קים - מכבסת כספים מן הגדולות שנתגלו כאן.

עוד ניתנה לאחרונה הכרעת דין מרשיעה של העבריין איתן חייא, בגין מסכת ארוכה של סחיטה באיומים והלבנת הון; וכן נגזרו 10 שנות מאסר על ניסים גלאם, שהורשע, בין היתר, בהעלמת מע"מ, באי-ניכוי מס במקור, בהלבנת הון ובהשמטת הכנסות של מאות מיליונים.

יציאתם של ארגוני הפשיעה החמורה ומשפחות הפשע מתחום הפשיעה הפלילית הקלאסית, וחדירתם אל תחומי עבירות הצווארון הלבן, בהן גם עבירות מס, לרבות העלמת הכנסות, הנפקת חשבוניות פיקטיביות והלבנת הון - עוררו את המאבק הכלכלי, ואיפשרו לרשויות להתחקות אחר נתיב הכסף שלהם. לצורך כך, התאחדו כל היחידות הכלכליות של גורמי האכיפה השונים, ויצרו מערך שמצליח לחדור את החומות שניסו ארגוני הפשיעה לבנות בין המדינה לבין הכסף שלהם.

השופטים למדו להחמיר, אך עוד לא כמו בארה"ב

על התזמורת של גופי האכיפה מנצח היום המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, עו"ד יהודה שפר, המרכז את פעילות הפרקליטות מול מערכות האכיפה השונות, במסגרת המאבק בפשיעה המאורגנת בהיבט הכלכלי. לדברי עו"ד שפר, אין כיום הפרדה בין המאבק נגד עבריינות כלכלית למאבק נגד ארגוני פשע ומשפחות פשע. "אין קווים ברורים בין התיקים שנחשבים היום לעבריינות קלאסית, משפחות פשע וארגוני פשיעה, לתיקים כלכליים.

"בתיקים רבים, האישום מתרכז במה שהצלחנו להוכיח, בפעולות מירמה והלבנת הון, מול הרשות לאיסור הלבנת הון, ודיווחים כוזבים לרשות המסים. והאישום הוא נגד מלבין ההון המקצועי, כמו בפרשת 'הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים' ותיקים נגד הצ'יינג'ים הגדולים. אך לעיתים קרובות מאחורי האישום יש מידע מודיעיני רב שלא הצלחנו להוכיח, שאותו מלבין הון משמש גם כמלבין הון של ארגוני הפשיעה.

"לכן, המאבק שלנו נגד מלביני ההון המקצועיים משרת גם את המאבק נגד ארגוני הפשיעה הגדולים. אי-אפשר תמיד לקשור את הכסף המולבן לעסקת סמים, אבל עצם האכיפה נגד מלבין ההון פוגעת בצינור הכלכלי של ארגוני הפשיעה".

עוד לדברי שפר, גם בתי המשפט מבינים כיום את חשיבות המאבק, ומסייעים לו. "רואים את תוצאות המאבק גם בהליך המשפטי עצמו. השופטים לאט-לאט משתכנעים שיש להחמיר בענישה, ואנחנו משיגים הישגים משמעותיים בהליך הפלילי, עם שנות מאסר משמעותיים. זה עדיין לא דומה לענישה בארה"ב, שעומדת על 20 עד מאסר עולם, אבל בהחלט מתגבש פה רף ענישה ראוי והולם לעבירות הלבנת ועבירות מס, שמשמש אותנו גם במאבק בארגוני הפשיעה".

גאוותם של גורמי האכיפה השונים נשענת גם על כך, שתוצאות המאבק הכלכלי המשולב באות לידי ביטוי גם בכסף שנכנס לקופת המדינה. בישראל מופקים בכל שנה מיליארדי שקלים מעסקי פשיעה. בעבר, חולטו רק מיליונים בודדים מתוך כספי הפשיעה, אך כיום תמונת המצב שונה בתכלית.

שפר: "אנחנו מצליחים לשים יד על מאות מיליונים - כ-400 מיליון שקל בשנה בתפיסות זמניות, וכ-80 מיליון שקל בשנה חילוט סופי. בנוסף, אנחנו גובים כ-150 מיליון שקל מסים בשנה מתוך הכספים שאנחנו תופסים. יש לנו אחוזי אפקטיביות של 80%. מתוך מה שאנחנו מבקשים את חילוטו, אנחנו מצליחים לחלט סופית או לגבות מס ב-80% מהמקרים. והאחוזים הללו מייצרים את ההרתעה".

על החשש של העבריינים מהפטיש הכלכלי שומעים במשטרה כל הזמן. המודיעין המשטרתי מקבל באופן שוטף מידע מהשטח, שממנו עולה שהמאבק אפקטיבי ושהעבריינים מדברים על זה. "עבריינים נלחמים בבית המשפט דווקא על הכספים והמס. לפעמים פחות מטריד אותם עוד שנת מאסר או פחות שנת מאסר", אומר שפר.

מדובר במאבק במודל "אל-קפונה" - מראשי הפשע המאורגן בארה"ב בשנות ה-20 וה-30, שבסופו של דבר נעצר ונשלח ל-11 שנות מאסר, בעקבות תפיסתו והאשמתו בהעלמות מס.

לדברי ראש מטה האכיפה הכלכלית במשטרת ישראל, רב-פקד שמעון בן-שושן, "התחום הזה נקרא מודיעין כלכלי. אנחנו מנסים לייצר תמונת מודיעין שמשקפת את כל הפעילות הכלכלית של העבריין - מה הוא עושה ברכוש שמקורו בעבירות, איך הוא מנסה להלבין אותו, איזו פעילות הוא עושה במערכת הפיננסית החופשית, בבנקים, כל פעילות שאפשר להעלות על הדעת, שדרכה הוא בעצם מנסה להלבין את הרכוש שהוא צבר בעבירה.

"זו חצי מהתמונה. החצי השני של התמונה מדבר על איתור רכוש לחילוט, גם איתור של הון שהוא לגיטימי לחלוטין, שהוא אפילו חוקי, נרכש כדין ממקורות כשרים, והרעיון הוא שביום פקודה, אחרי שיהיו תיק חקירה, כתב אישום ותהיה גם הרשעה בהלבנת הון, יהיה אפשר לחלט את כל הרכוש הזה, אף-על-פי שהוא רכוש חוקי".

- זו לא בעיה לחלט כסף חוקי? האם לכך התכוון המחוקק?

בן-שושן: "לכסף אין ריח. לא משנה איזה כסף אני לוקח, ובלבד שאני לוקח כסף כשווי העבירה. עשית הון שחור ב-10 מיליון שקל, בזבזת אותו, העלמת אותו, אני לא יודע איפה הוא, מה זה משנה איזה 10 מיליון שקל אני לוקח לך? האסורים, המקוריים, מהשוד או מהסחיטה, או 10 מיליון לגיטימיים? גם החוק מכיר בכך, שבסופו של דבר אנחנו מדברים על אותה קופה".

לדברי בן-שושן, אין לעבריינים הכלכליים לאן לברוח. "המשטרה וגורמי האכיפה הנוספים פועלים במישור הלאומי והבינלאומי, הפיזי והווירטואלי, באופן שסוגר על העבריינות הכלכלית. יש היום אינסוף כלים בארץ ובעולם, מטבעות מתקדמים, מכשירים פיננסיים מורכבים, אמצעי תשלום מתקדמים, נותני שירותי מטבע, סחר בסחורות, הדארק-נט, יו-ניים-איט, איפה שתרצי, יש עבריינות כלכלית מתוחכמת; ועדיין מבוצעות עבירות גם בכלים לכאורה מסורתיים.

"אבל אנחנו, גורמי האכיפה, שילבנו כוחות, בארץ ובעולם, וכולנו משכללים כל הזמן את הרעיון של לשחק משחק כזה, שמצר את צעדי העבריין מלפעול ברכוש שלו. לגרום לכך שהוא ייתקע עם הרכוש שלו, לא יוכל להשתמש בו ולא יוכל להלבין אותו, ואז נוכל לשים עליו יד. המאבק הזה נושא פרי".

שיתוף-פעולה לטובת מודיעין

בן-שושן מסביר עוד כי "כל הרשויות משתפות פעולה לטובת בניית תמונת המודיעין נגד העבריינים, פשיעה על כל סוגיה - ארגוני פשיעה, עבריינים שמתעסקים בסחיטה, בהונאה, בסמים, בכל מה שאפשר להעלות על הדעת, וכן גם היום יותר מפעם, גם במימון טרור. הפרוצדורה לגבי כולם היא אותה פרוצדורה, לבנות תמונת מודיעין תוך שקלול של כל מאגרי המידע של כל הרשויות - רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות ניירות-ערך, משרד המשפטים וארגונים בינלאומיים, שאנחנו חברים בהם - כל מה שרשום בכל מקום אפשרי. שיתוף המידע ושיתוף-פעולה במודיעין כלכלי היום, הוא אחד הדברים שעומדים בראש סדר העדיפויות של המשטרות בעולם".

- ומה אתם שומעים מהשטח? העבריינים מרגישים את החבל מתהדק? הם מפחדים?

בן-שושן: "בוודאי. יש הרתעה. אנחנו מגיעים לדוגמה לדיון בהארכת מעצר. בעבר, במשפחה של עבריין או של עבריינים בכירים כבר הכירו את ההליך של הארכת מעצר, ולא התרשמו ממנו יותר מדי. זה הליך שלכאורה היה שגרה בשבילם. אבל עכשיו כבר מגיעה האישה של העבריין, שלא ראינו אותה מעולם בדיונים בהארכת מעצר בבית המשפט, לבית המשפט, בגלל שתפסו לה את הג'יפ היוקרתי שלה. היא מגיעה, כי היא מוטרדת מאובדן הג'יפ שלה, והיא יודעת שדנים גם בתפיסה שלו, וזה מטריף אותה. זה המחיר של ההרתעה, גם פסיכולוגית. אם בשורה התחתונה בן-אדם יודע שהוא יוצא חסר כול, הוא חושש מזה. מבחינת ההרתעה, זה כלי שלא היה מוכר קודם לכן בשטח.

"מה שקורה היום, זה שהעבריין קיבל מרכיב חדש בניהול הסיכונים שלו. פעם הוא ידע שהוא צפוי במקרה הטוב לשלילת חירותו לתקופה כלשהי. היום, יש לו רכיב חדש בניהול סיכונים במירכאות בעולם העברייני. הוא יודע, שבנוסף לנטילת החירות שלו, יש מצב שהוא יאבד את כל הרכוש שלו, כל הרכוש של המשפחה שלו, ואף שהמשפחה שלו לא תיזרק לרחובות, כי יש הגנה של בתי המשפט למשפחה, לקבלת מדור מינימלי לקרובים שסמוכים על שולחנו של העבריין, זה כאילו הם בהליך הוצאה-לפועל.

"כל הרכוש של העבריין נעלם. הוא הופך להיות חסר כול. וזה סיכון שלא היה בעולם העברייני עד היום. כלומר, ארגון הפשיעה נכנס לניהול סיכונים הרבה יותר מאיים מאשר בעבר. אם בעבר הם היו מוכנים לאבד את החירות בשביל השלל, עכשיו גם השלל הולך".

חשבוניות מס פיקטיביות בהיקפים עצומים

במסגרת המאבק הכלכלי בפשיעה הוגשו בחודש שעבר עוד שני כתבי אישום חמורים בגין עבירות כלכליות, המשולבות בעבריינות קלאסית. כתב אישום חמור הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד יצחק (איציק) צרפתי ושורת חברות שבשליטתו, בחשד כי בין השנים 2009-2014 ביצע עבירות מס מרובות, עבירות מירמה והונאה, סחיטה באיומים, הלבנת הון ועבירות לפי חוק הביטוח הלאומי.

על-פי האישום, בין היתר, הפיץ צרפתי חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 180 מיליון שקל, ביצע עבירות הלבנת הון בגובה של 40 מיליון שקל, התחזה לאדם אחר, ושכר נכסים בשמו, תוך שימוש בפרטיו; העסיק עובדים זרים ללא היתר, תוך גזילת כספים המגיעים להם מביטוח לאומי; וכן ביצע עבירות של סחיטה באיומים.

כתב האישום הוגש באמצעות היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המסים, לאחר חקירה משותפת של רשות המסים (מחלקת חקירות מכס ומע"מ תל-אביב והמרכז, ופקיד שומה חקירות תל-אביב), משטרת ישראל (מחלקת חקירות הונאה מרכז) והמוסד לביטוח לאומי.

באותו שבוע הגישה רשות המסים כתב אישום חמור נוסף נגד ראשי התארגנות פלילית, בגין עבירות מס בהיקף של יותר ממיליארד שקל. בכתב האישום נגד סרגיי סידורוב, בן 48 מפתח-תקווה ונגד רונן (רוני) זגיר, בן 47, תושב גבעת כו"ח, נטען כי השניים שלטו, הפעילו וניהלו 4 חברות "קש", ובאמצעותן וכן באמצעות 3 עוסקים נוספים, ביצעו עבירות מס והלבנת הון חמורות בהיקפי ענק, הוציאו וניכו חשבוניות מס פיקטיביות בהיקף של יותר ממיליארד שקל, תוך שהם גוזלים מאות מיליוני שקלים מקופת המדינה.

כתב האישום הוגש לאחר חקירה משותפת של חקירות מכס ומע"מ חיפה והצפון, יחידת יהלום של רשות המסים, ויחידת להב-433 במשטרת ישראל.

עוד בין הגורמים העברייניים שנלכדו לאחרונה ברשת האכיפה הכלכלית-פלילית, נמצאים ראש ארגון הפשע איציק אברג'יל, אשר לאחרונה הוגש נגדו, ונגד מעורבים נוספים, כתב אישום בגין ביצוע עבירות מירמה בנסיבות מחמירות, עבירות מס, הלבנת הון, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות נוספות.

כחודשיים בלבד לאחר שנפתחה, הובילה החקירה ב"פרשת 512", שנחשבת לפרשת דגל של משטרת ישראל במסגרת המאבק בארגוני הפשיעה, לכתב אישום חמור נגד אברג'יל, אברהם רוחן, מאיר אברג'יל, מרדכי חסין ו-14 נאשמים נוספים בגין עבירות, כל אחד על-פי חלקו בכתב האישום, על חוק המאבק בארגוני פשיעה, רצח, עבירות סמים, מסים, הלבנת הון ועבירות נוספות.

גם יעקב אברג'ל, ראש ארגון פשע, וזוגתו, המואשמים בעבירות כלכליות במסגרת הפרשה המכונה "זוג משמיים" - בטענה כי סחרו בחשבוניות מס פיקטיביות בהיקפים עצומים, וגרעו מקופת המדינה תשלומי מע"מ בסכומים אדירים, של כ-92 מיליון שקל - נתפסו באותה רשת אכיפתית. הפרשה נחשבת לאחת מפרשיות הלבנת ההון הגדולות בישראל, בהיקף של 300 מיליון שקל.

במקרה נוסף מהזמן האחרון, הוטלו עונשי מאסר ממושכים וקנסות של מיליוני שקלים על האחים ג'קי שבירו (מור) ואבנר שפיר, קבלני עבודות עפר ותשתיות, שהורשעו בביצוע עבירות מס בהיקף של 120 מיליון שקל, ובעבירות של סחיטה באיומים נגד ראש רשות מקומית, בפרשה שכונתה "קוד שביר".

עוד הוגשו לאחרונה 3 כתבי אישום נגד ראש כנופיית פשע ממזרח ירושלים, ארבעת גיסיו ומעורבים נוספים, בפרשה המכונה ברשות המסים "פרשת מעבר לפינה". זאת באשמת קשירת קשר לביצוע תוכנית עבריינית למכירת חשבוניות מס כוזבות שבאמצעותן סייעו לאחרים, תמורת עמלה, להתחמק מתשלומי מס ומע"מ בסך 600 מיליון שקל, ותוך הלבנת הון של כ-140 מיליון שקל.

את היצירתיות לא מפגינים גורמי האכיפה הכלכלית רק בשמות המיוחדים שהם מדביקים לחקירות ולפרשות שהם חושפים. המאבק עצמו משדר יצירתיות ויציאה מן הקופסה המוכרת של איתור העבריינות הטהורה - דמי חסות, סחר בנשים ובסמים ועוד - אל סגירת הברזים הכלכליים של העבריינים הפועלים בתחומים אלה ובתחומים נוספים.

צרו איתנו קשר *5988