"בעוד 10 שנים מהיום לא יהיו בנקים" - כך אמר היום (ג') שר האוצר משה כחלון בכנס בקריה האקדמית אונו, שכותרתו "ריכוזיות בבנקים: האם תיתכן אלטרנטיבה אמיתית?". כחלון הוסיף: "אני עוד מהמקלים בתחזיות. יש כאלה שחושבים שזה יקרה תוך פחות זמן, אבל לדעתי בעוד 10 שנים מהיום אתה תלווה לי ואני אלווה לך. לכן אנחנו דוחפים בנקים אינטרנטיים ומבינים שכדי שהם ייכנסו הם צריכים הקלה בתנאי הסף".
כחלון התייחס לוויכוח הנוקב של האוצר ובנק ישראל סביב ועדת שטרום להגברת התחרות בבנקים ואמר: "הוויכוח שלי עם בנק ישראל הוא לא סוד. אנחנו רוצים להפריט כרטיסי אשראי, אבל הם מתעקשים שהפיקוח על כרטיסי אשראי יהיה אצלם. לכך אמרתי שאני הראשון שמוכן שהפיקוח על הבנקים יהיה אצלם, אבל רק אם מדובר בבנק.
"לצערי, בנק ישראל אינו מהתומכים הגדולים של תחרותיות בבנקים ולראיה עד היום אין תחרות. על רקע זה אני לא יכול לתת למישהו שבהגדרה מתנגד לתחרות, לפקח על התחרות ולעודד את התחרות. אי אפשר לתת לבנק ישראל להיות אחראי על התחרות. אני מתחייב שאם חברות האשראי יהפכו לבנקים, אנחנו נעביר את הפיקוח לבנק ישראל. כרגע אני לא יכול לתת למישהו שמונע תחרות להיות אחראי על תחרות. בנק ישראל צריך לפקח על בנקים".
דבריו של כחלון נאמרו על רקע המחלוקת בין האוצר לבנק ישראל בשאלת הפיקוח על ישראכרט ולאומי קארד לאחר שאלה יפוצלו מבנק הפועלים ולאומי. בנק ישראל מתעקש לפקח על חברות כרטיסי האשראי העצמאיות בטענה שמדובר בסולקות הגדולות במשק ולפיכך בעיית יציבות אצלן תיצור סיכון במערכת הפיננסית כולה.
פרופ' ירון זליכה, ראש בית הספר לראיית חשבון בקריה האקדמית אונו, הציג בפני כחלון מחקר שנערך בקריה האקדמית אונו שעסק בקשר בין היקף האשראי לשינויים באי-השיווין. זליכה טען כי "גילינו שגידול באשראי הביא לקיטון באי-שוויון לגברים אבל לא אצל נשים. כלומר הבנקים משקיעים בעסקים קטנים לגברים, אבל לא לנשים. כנ"ל לגבי ערבים. הכי מטריד אותנו - כשחילקנו את האוכלוסייה בין אשכנזים לבין ספרדים גילינו שהגידול באשראי הוריד את האי-שוויון בקרב אשכנזים אבל לא בקרב ספרדים. כלומר כאשר הבנקים כבר נותנים אשראי לחלשים, הם מבדילים בין חלשים לחלשים - מדירים נשים, ערבים, ספרדים, ואני מניח שגם חרדים".
כחלון השיב: "יש אנטיביוטיקה אחת למחלה הזו; קוראים לה תחרות, והיא הידידה הכי טובה של הצרכנים. ברגע שיש תחרות הבנקים לא יוכלו לברור את הלקוחות שלהם. אנחנו מגדילים את מקורות האשראי, ורק התחרות והגדלה של מקורות האשראי יכולה לתת מענה. איך אתה מנצח את הגדולים? באמצעות תחרות".
ומה באשר לאפשרות שבנק הדואר יהווה אלטרנטיבה לבנקים ויתחרה בהם? כחלון אמר כי "כשהייתי שר התקשורת הגשנו תזכיר להפוך את בנק הדואר לבנק קמעונאי. בנק הדואר חייב להיות בנק יותר חברתי, לתת אשראי, לתת ריביות. הוא בנק עם 600 סניפים, ויש לו פריסה מצוינת שמה שדרוש לו זה השקעה של כמאה חמישים מיליון שקלים. לאחרונה עצרתי את ההפרטה של חברת הדואר, והבנק בכללה. אני חושב שהיא היתה מסכלת את המהלך הזה. אני מנסה לחזק את בנק הדואר, ורציתי שקצבאות הילדים יהיו בבנק הדואר, אבל קשה לי מול החרדים. הם רוצים את הבנקים המסחריים, ואני יכול להבין אותם. אני מאמין שגם נצליח".
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) הוסיף כי "הבנקים ינהלו מרדף שלא מבייש שום סרט הוליוודי אחרי 200 שקל שחייבים לבנק, אך עם הטייקונים יסתובבו לצד השני. איפה שאפשר לנצל את האזרח, האזרח מנוצל. לכן רוב הרגולציה הפכה לבירוקרטיה. היא חוטאת ולא עושה את הפעולות שהיא מחויבת לה ואז הבנקים לא מתחרים באמת. נותנים אשראי איפה שלא צריך. עושים תספורות ועובדים קשה בזה. נוצר ניכור בין הציבור למקבלי ההחלטות".
"תחרות תהיה כשהמוסדיים ייכנסו"
יואב להמן, לשעבר המפקח על הבנקים, אמר ש"לפני עשור הייתה ועדת בכר, שתפקידה היה להפריד את שוק ההון מהבנקים כמו חברות הביטוח, הברוקרים הפרטיים ועוד גופים שיכולים לתת פייט רציני לבנקים ולייצר תחרות. לצערי אנחנו עשור אחרי וזה דבר לא קרה וכוחם הבנקים במשקי הבית והעסקים הקטנים עלה ל- 95%. לעומת זאת בתחום האשראי העסקי, המוסדיים נכנסו בכל הכוח, והורידו את הבנקים ל-50%. וזאת הוכחה שהיכן שיש תחרות המחירים יורדים".
יהודה טלמון, יו"ר אופק המייסדת את הבנק החברתי, ציין כי "הבנקים מתחילים להבין שהנכס הגדול שלהם - משקי בית ועסקים קטנים - מקבל את היחס הגרוע ביותר. כאשר מדובר באשראי, המרווחים לא הגיוניים ולא סבירים וזאת בשל היעדר היעילות של המערכת הבנקאית. בעולם, 25% מהבנקאות היא קואופרטיבית וגדולה יותר מאשר בנק לאומי ופועלים, שבהם הבעלים הם הלקוחות והתשואה העודפת משורשר לטובת הלקוחות, ולא לכיסם של בעלי הבנק".
עמית לוינשטיין, מנכ"ל eLoan, אמר כי "השיפור שנעשה לא מביא למקום אמיתי של שינוי הרגלי הצריכה הבנקאיים. מה כן? שלושה דברים: מחיר המגלם את הפער בין הפיקדון להלוואה; שקיפות, שהצרכן לא יודע באמת על מה הוא חותם; ו'חתונה קתולית' שבה הצרכן שמנהל חשבון בבנק אחד לא יכול לקחת אשראי בבנק אחר. הבנקים הגדולים חושבים שיש תחרות, אבל תחרות אמיתית תהיה כאשר ייכנסו שחקנים חדשים לשוק והכוונה היא לגופים מוסדיים. כידוע גוף מוסדי שרוצה להכנס לאשראי צרכני לא יכול לעשות זאת בנכסים שלו ללא בטוחה מספקת, אלא אם כן הוא משקיע עד 3% באקוויטי שלו והמצב הוא לא כך בבנקים. וכאשר גוף מוסדי רוצה לעשות כן הוא יעבור שבע מדורי גיהנום מאחר והרגולטר היום טרם החליט בנושא".
בכנס נכח גם משה פרל, יו"ר איגוד הבנקים, שקרא שוב לשטרום לאפשר לבנקים למכור מוצרי ביטוח. לדבריו, "מדובר בקידום אינטרס ציבורי מובהק. אני מאוד מקווה שלא מדובר כאן במקרה שבו הוועדה תומכת בקידום התחרות למען הצרכן כאשר זה פוגע בבנקים, אבל מתנגדת לתחרות למען הצרכן כאשר זה מסייע לבנקים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
