רוטשטיין זוכה לשבחים מהמדינה, וינקלר צופה מהבית

יש דרג ויש דרג: איך קרה שמנהל המחלקה עדיין מושעה בזמן שמנהל ביה"ח הפך גיבור

פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: אוריה תדמור
פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: אוריה תדמור

זהו יום סימבולי עבור פרופ' אייל וינקלר, מבכירי המומחים לכירורגיה פלסטית. בדיוק לפני שנה, ולא לפני שהגיע עד בג"ץ ונדחה גם בערכאה העליונה, הוא הושעה מתפקידו כמנהל המחלקה היוקרתית במרכז הרפואי שיבא (תל השומר). למעשה, מאז הוא יושב בבית, או ליתר דיוק במרפאה הפרטית שלו ברמת אביב. הכסף טוב יותר, קשה להתלונן, אבל הוא לא מצליח לרפא את העלבון, כמו גם את הגעגוע להציל חיים.

בכל הזמן הזה ראה וינקלר איך הבוס שלו, פרופ' זאב רוטשטיין, משתעשע בעצם הרעיון שמדינת ישראל קראה לו לדגל וביקשה שינהל את המרכז הרפואי הדסה. זו הרי אותה מדינה שהגישה נגד רוטשטיין תובענה משמעתית חמורה, שבמידה רבה אמורה הייתה לייתר את האישומים נגד וינקלר.

רוטשטיין מואשם כמי שידע ואף עודד את וינקלר לבצע ניתוחים קוסמטיים פרטיים במרפאת ה"קלאס קליניק" שלא על פי החוק והנהלים לכאורה, והנה לא רק שהוא לא מושעה ליום אחד מתפקידו כמנכ"ל שיבא - הוא אף מתמנה למנכ"ל הדסה ומוצג כאביר על סוס לבן שהגיע להציל את המקום מקריסה ולהחזיר אותו לתפארתו.

אבל השיא הגיע בימים האחרונים, כשגם אמצעי תקשורת מרכזיים היללו את "ההחלטה" של פרופ' רוטשטיין לבטל בהדסה את שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ) המתבצעים בבוקר, ולאפשר אותם רק בשעות אחר הצהריים. אפילו מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הצטרף לשבחים, וחשף בכך את חדלונו של הרגולטור: האיסור על שר"פ בשעות הבוקר נכלל כבר לפני שנה וחצי בהסכם ההבראה שעליו חתמה המדינה - הסכם שקיבל את חסותו ואישורו של בית המשפט המחוזי בירושלים. אם המדינה מודה שהרופאים עושים ככל העולה על רוחם אלא אם רוטשטיין אומר להם אחרת, מה לעזאזל עושה פרופ' וינקלר שנה בביתו?

זה לא הכל. "גלובס" חושף היום חומרים חדשים, ראיות המצביעות ללא ספק על כך שהנהלת שיבא בראשות פרופ' רוטשטיין אחראית למתכונת הבלתי חוקית לכאורה בה פעלה מרפאת הקלאס קליניק. מסתבר כי תאגיד הבריאות של שיבא חתם עם וינקלר בשנת 2008 על הסכם מפורש, שהגיע לידינו, במסגרתו נקבע כי המטופלים של וינקלר ישלמו לשיבא רק על "שירותי חדר הניתוח", ואילו את שכר המנתח רשאי וינקלר לגבות באופן ישיר מהמטופלים שלו אצלו בקליניקה הפרטית וללא מגבלה - דבר המנוגד לחלוטין לנהלים. כך למשל מופיע בסעיף 4 להסכם: "על הרופא להסביר למטופלים כי השירותים שיינתנו לו על ידי התאגיד כוללים רק את 'שירותי חדר הניתוח', וכי כל שאר הפעולות לא יבוצעו על ידי הרופא באופן פרטי, באחריותו המלאה והבלעדית, במנותק וללא קשר משפטי או אחר בין הרופא ו/או המטופל לבין התאגיד ו/או בית החולים".

ההסכם בין וינקלר לתאגיד הבריאות של שיבא, שעל פניו נראה כמו הסכם עליו חתמו רופאים נוספים, מלמד עד כמה מרפאת הקלאס קליניק פעלה במנותק מהכללים שאמורים לחייב את תאגידי הבריאות של בתי החולים הממשלתיים, בין היתר בכל הנוגע למגבלת שכר ואיסור על קבלת כסף ישיר מהמטופל. כך למשל קובע סעיף 10 בהסכם: "הרופא מצהיר מאשר ומסכים כי הניתוחים יבוצעו על ידו כרופא פרטי במסגרת הפרקטיקה הפרטית שלו, ללא כל קשר ומחויבות בינו לבין התאגיד או ביה"ח". סעיף 11 קובע: "הרופא מצהיר מאשר ומסכים כי הינו 'קבלן עצמאי' וכי אין ולא יהיו קיימים כל יחסי עובד-מעביד בינו ובין מי מעובדיו כלפי התאגיד או ביה"ח".

בדבר אחד ההסכם הזה שאנו חושפים פוגע בוינקלר ומספק אליבי לכאורה להנהלת שיבא: לפי סעיף 14.1, מובהר כי העבודה הפרטית האמורה בהסכם צריכה להתבצע רק לאחר השעה 15:00. וינקלר, נזכיר, מואשם כמי שביצע ניתוחים פרטיים גם בשעות הבוקר, ורוטשטיין מואשם כמי שידע על כך ואף עודד זאת.

עיוות מוסרי

בין המסמכים שהגיעו לידי "גלובס" ישנה גם חוות דעת משפטית שהוגשה לפרופ' רוטשטיין עוד בשנת 2008, שלפיה אין בעיה משפטית לכאורה עם מתכונת ההפעלה של הקלאס קליניק אף שהרופאים גובים באופן ישיר את שכר המנתח שלהם. חוות הדעת הוזמנה על ידי סמנכ"ל תאגיד הבריאות בשיבא, וחתום עליה משרד עו"ד פרטי - גילוני, מאי ושות'.

על פי האמור בחוות הדעת, המשרד התבקש לבחון האם המודל שהתקיים עד אז במסגרתו התאגיד של שיבא מאפשר לרופאים חיצוניים לנתח בקלאס קליניק ולגבות באופן ישיר את שכרם מהמטופלים, ניתן ליישום גם עבור רופאי שיבא. התשובה בחוות הדעת הייתה חיובית, משום שלכאורה מדובר בניתוחים קוסמטיים שאינם כלולים בסל הבריאות ועל כן אינם מהווים הפרה של הוראות היועץ המשפטי לממשלה לעניין שירותי רפואה פרטיים בבתי חולים ממשלתיים. עם זאת, נשאלת השאלה מדוע הנהלת שיבא פנתה בעניין למשרד עו"ד פרטי ולא ליועץ המשפטי או למשרד הבריאות, שקבע לאחר התפוצצות הפרשה כי המרפאה כן פעלה בניגוד לחוק ולכללים ועל כן היא גם נסגרה.

המסמכים שהגיעו לידינו מראים כי זמן קצר יחסית לפני שהתיק בעניינו של פרופ' וינקלר עבר מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לידי אגף החקירות בנציבות, וינקלר החל לחתום על ניירת פורמלית שמסדירה את תנאי העסקתו בקלאס קליניק - זאת שנתיים לאחר שהחל לשמש כמנהל הרפואי של המרפאה. מדובר גם בבקשה לקבלת היתר עבור פרקטיקה פרטית בקלאס קליניק (הבקשה אושרה) וגם בבקשה לרדת ל-76% משרה - מה שאמור לאפשר לו לכאורה לבצע ניתוחים פרטיים בחלק משעות הבוקר. וינקלר, נזכיר, מואשם כי בשנת 2012 ביצע 104 ניתוחים פרטיים בשעות הבוקר, ובשנת 2013 ביצע 79 ניתוחים פרטיים בשעות הבוקר. להגנתו הוא טוען כי בחלק מהמקרים הוא שכח "להעביר כרטיס" ביציאה מהמחלקה הציבורית, ובחלק אחר של המקרים שעת הניתוח שהופיעה בגיליונות חדר הניתוח לא שיקפו את שעות הניתוח בפועל שהיו מאוחרות יותר או שלא היו כלל.

ולמרות זאת, גם אם יוצאים מנקודת הנחה שפרופ' וינקלר אכן עבד באופן פרטי בשעה שאמור היה לשהות במחלקה הציבורית, מהרגע שהמדינה הגיעה למסקנה כי מנהלו של וינקלר ידע על מתכונת הפעילות של הקלאס קליניק והדברים אף מגובים במסמכים - ספק גדול אם יש מקום להשאיר את וינקלר בבית בשעה שהמנהל הגדול מקבל את השרביט של הדסה וזוכה לשירי הלל מצד ראשי משרד הבריאות. זהו לא רק עוול משפטי, אלא פארסה ניהולית, עיוות מהדהד מבחינה ציבורית ומוסרית.

פרופ' זאב רוטשטיין, הנהלת שיבא ופרופ' אייל וינקלר בחרו שלא להגיב לדברים.

מתוך ההסכם בין שיבא לוינקלר
 מתוך ההסכם בין שיבא לוינקלר