הבלוף הגדול: נתניהו הגיש לשרים את יעדי הממשלה ל-2016

1.

ברוב הוד והדר מסר היום (א') ראש הממשלה לשריו את ספר יעדי הממשלה לשנת 2016, בפתחו כתב במו ידיו: "... פרסומו של הספר זו השנה הרביעית מבטא את מחויבות הממשלה. בראשותי להעמיד את השירות הציבורי במדינה על רגליים איתנות ויציבות". עוד כתב הראש, כמנהג השנים הללו בהן מונח ה"חזון" ככתר על ראשינו: "החזון שלי מעמיד במרכזו שירות ציבורי שמתאפיין ביעילות גבוהה, פישוט של תהליכים בירוקרטיים ויכולות ביצוע מוכחות..." - ולנו כל זה מזכיר את האמירה: רוחות, ברקים ורעמים - וגשם אין.

במילים אחרות: עוד שושלת הרים של תוכניות; ליתר דיוק: 735 עמודי מלל. כל משרד והעמודים שלו. יש שהציבו מטרות על נכבדות, אבל די תיאורטיות בפרטי ביצוע, כמו למשל ירידה באי-השוויון מבית משרד האוצר, או קידום אורח חיים בריא במשרד הבריאות. על כגון אלה נאמר: יופי, נפלא, אבל איך בדיוק? מה יעשה המשרד אם לא יושג היעד? מהי הסנקציה על אי-ביצוע? מי הפקידים שייקחו אחריות על החלום שהתבדה?

2.

ספר יעדים יוצא בכל שנה, בהחלטה משנת 2011. הנוכחי הוא הרביעי. זה אומר שכבר צריך היה להיווצר איזשהו ניסיון מצטבר, לקחים כלשהם, מסקנות, המלצות לביצוע תיקונים ואחריות על כישלונות. רק שבפועל - אין דבר כזה.

על פי החלטה מלפני כמה שנים אמור בכל שנה לצאת מסמך מקביל של ספר מימוש יעדים שבו אמורים להופיע במפורט כל ההישגים, ההצלחות, הכישלונות והמסקנות. מי ראה? מי שמע? בקשה להעביר אלינו את מה שבמשרד ראש הממשלה מכנים "סיכום מצרפי" האחרון, זה שיצא בגין עמידה ביעדי שנת 2013, אמנם נענתה בהתלהבות, אבל לא בוצעה (מה שמזכיר במידת מה את הפער בין היעדים המופלאים לביצוע שלהם בפועל).

עוד מתברר, שעל פי החלטת הממשלה, בכל שנה שבה מתקיימת מערכת בחירות לא מתפרסם ספר מימושים. כאילו אם אין שר - איך יכולים להתקיים מימושי היעדים?

מאחר שקצב התקיימות בחירות בישראל הוא מהיר במיוחד, הרי בקרת מימוש היעדים הופכת למריחת זמן. בשנת 2013 היו בחירות, לפיכך לא פורסם סיכום מצרפי המתייחס לספר היעדים של שנה קודמת, 2012. גם ב-2015 היו בחירות, לכן לא יימצא, במקביל לספר היעדים של 2016, הפירוט בעניין מימושם ואי-מימושם של יעדי 2015.

3.

ההצמדה של מבחן מימוש היעדים למערכות הבחירות הופכת את ספר יעדי הממשלה והמדינה לאירוע שכולו פוליטי. ספר פוליטי של פוליטיקאים. העובדה שמשרד ממשלתי לא מחויב דיווח על עמידה ביעדים שהוא קבע לעצמו פוטרת מכל אחריות את עשרות אלפי הפקידים ומאות הבכירים שמסתובבים בממשלה. מערכת ממשלתית שהיא "משרת ציבור", כלומר כל משרד, אמורה להמשיך ולהתנהל גם בשנת בחירות. כל משרד אמור לעמוד ביעדים שקבע לעצמו, לדווח על הישגים, כישלונות, תיקונים ומסקנות, לטוב ולרע, אפילו כאשר אין שר בראש המשרד. הביצוע לא אמור להיות תלוי כלל בפוליטיקאי שלמלעלה או בקבוצת "משרות האמון" שהוא מביא למשרד. פקידים אמורים לעבוד ולבצע גם בשנת בחירות. "שירות ממשלתי" שמכבד את עצמו היה אמור להוציא כבר כמה וכמה דיווחים רשמיים על עמידה או אי-עמידה ביעדים, הסיבות להם, המסקנות, ולאמץ דרכי תיקון.

4.

הבעיה היא שאין אזרח ואזרחית, תושב ותושבת, שלא ברור לו שהדבר הזה שנקרא "השירות הציבורי" הולך ומידרדר, כושל ומכשיל (מול איזה גוף ממשלתי-ציבורי אפשר לעבוד בלי לגייס מאכער?), שלא לומר מרגיז, מתסכל ויקר. שמאחורי המילים היפות והכינויים הדרמטיים ברשימת היעדים הרי השירות שהציבור מקבל בפועל הוא גם גרוע, גם מתיש, וגם לא באמת מעניין את אלה שמחויבים בו. מהפקיד הבכיר המחזיק בהסכם עבודה אישי, שבחיים אי אפשר להזיז אותו גם אם כשל, ועד אחרון הפקידים שזה עתה מונו - הם ממתינים ל"קביעות" שמבטיחה את כל טוב הארץ בלי חובת עבודה מוכחת ובלא עמידה ביעדים.

כישלון השירות הציבורי עוטף הכול - ממערכות האכיפה, המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט, עובר למערכת הבריאות, מטיפות החלב, בריאות התלמידים, רפואת הקהילה, קופות החולים ובתי החולים, הביטוח הלאומי, רשות המקרקעין, רשויות מקומיות, מערכת החינוך מהפעוטונים ועד למסיימי תיכון, עובר לאקדמיה, חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטוריים, שלטונות המס, המכס, המערך החקלאי, ועוד ועוד ועוד... כולם יחד וכל אחד לחוד, עסוקים בדבר אחד: שמירה על הכיסא ו"במקום דרוך" בכל מובן ומובן.

5.

עוד ספר יעדים ועוד אמירות של ראש ממשלה לא ישנו את המצב. רק דיווחי מימוש שקופים וברורים, רק סנקציות חד-משמעיות שיוטלו על אלה, לדרגותיהם, שלא מעניין אותם לפעול לעמידה ביעדים - יביאו שינוי. רק כאשר יהיה ברור שמשרת ציבור חייב לשרת את הציבור, ואם לא אז לא יוכל לשמור על מקום עבודתו למרות שהוא חבר ב"איגוד עובדי המדינה" - תבוא העמידה ביעדים.