הסתבך בשוק האפור, חגג על כספי החברה - וייכלא ל-28 חודשים

רונן קריסטל, שנקלע לחובות עקב קבלת השליטה בג'ולקס, משך כספים מחשבונות של ג'ולקס וחברת פרטית שהייתה בבעלותו, תוך ניצול היותו מורשה חתימה יחיד ■ בהמשך הוא הפר את החלטת הדריקטוריון שהחליט לחייב שני מורשי חתימה, והמשיך למשוך צ'קים לצרכיו

רונן קריסטל וידיד / צילום: אתר COL  חב"ד
רונן קריסטל וידיד / צילום: אתר COL חב"ד

28 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך 200 אלף שקל - זהו המחיר שישלם רונן קריסטל, לשעבר בעל השליטה בחברת ג'ולקס שוקי הון הציבורית, בשל מעילה בסך של מעל 7 מיליון שקל בכספי החברה והחברה-הבת שלה.

קריסטל הודה בעבירות של גניבה בידי מנהל, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ומירמה והפרת אמונים בתאגיד במסגרת הסדר טיעון. שופטת השלום בתל-אביב, מיכל ברק-נבו, אימצה את עונש המאסר שעליו הוסכם בהסדר הטיעון.

קריסטל קיבל לידיו את השליטה בחברת ג'ולקס במסגרת עסקה שבה קיבלה החברה את השליטה בחברת טרבט הפרטית, שהייתה קודם לכן בבעלותו. מעט לאחר קבלת השליטה בג'ולקס נקלע קריסטל לקשיים כלכליים, בין היתר על רקע חובות ששמט לחברה הפרטית. זאת, כדי לעמוד בתנאים לקיומה של העסקה. במקביל, לווה קריסטל מיליונים בשוק האפור.

כשברקע החובות הכבדים, החל קריסטל למשוך כספים מחשבונותיהן של טרבט וג'ולקס. בנוסף נטל קריסטל שתי ערבויות כספיות מחשבונותיה של חברת טרבט, שסכומן המצטבר הוא כ-4.1 מיליון שקל. זאת, בגין התחייבויות כספיות פרטיות שהיה עליו לשאת בהן מכספו שלו, ולא מכספי החברה.

"באחד באוגוסט 2008, לאחר אישורה של האסיפה הכללית ובטרם הושלמה ההקצאה (הקצאת המניות של טרבט, בהתאם לעסקה - ג'מ'), פתח קריסטל חשבון בנק על-שם חברת טרבט, בהיותו מורשה חתימה יחיד בטרבט. קריסטל הסתיר את פתיחת החשבון מרפי ויקל (סמנכ"ל הכספים בטרבט) ומישי שפיגל (מנכ"ל טרבט, הנאשם אף הוא בתיק), ובמתכוון לא יידע אותם על פתיחתו, על-מנת לאפשר לעצמו לפעול בחשבון ללא הפרעה", מפרט גזר הדין.

"עד ל-11 במאי 2008 היה קריסטל מורשה חתימה יחיד בחשבון. החל ממועד פתיחת החשבון ועד אמצע יוני 2008 משך קריסטל מהחשבון עשרות משיכות כספיות לצרכיו האישיים, ושלא לצורכי החברה, הן באמצעות משיכות צ'קים פרטיים, הן באמצעות העברות בנקאיות שביצע והן באמצעות הסבת צ'קים למוטבים מטעמו. זאת בסכום המצטבר לכ-3.5 מיליון שקל, ומבלי ליידע על כך איש מנושאי המשרה בחברה, לא מראש ולא בדיעבד", נכתב.

התעלמות מהחלטת הדירקטוריון

בהמשך מפרטת השופטת כי ב-30 באפריל 2008 נודע ל-ויקל ולשפיגל על קיומו של החשבון, ובעקבות זאת ב-11 במאי 2008 התקבלה החלטה בישיבת דירקטוריון של החברה, לפיה שונו זכויות החתימה בחשבון, ובוטלה זכות חתימתו היחידה של קריסטל בחברה.

בית המשפט ציין כי לפי החלטת הדירקטוריון, "משיכות עד לסכום של 30 אלף שקל יחייבו את החברה בחתימתם של שניים מבין (השלושה) קריסטל, שפיגל ו-ויקל, בצירוף חותמת החברה או שמה המודפס. למשיכות מעל 30 אלף שקל תידרש חתימתם של ויקל או שפיגל בנוסף על חתימתו של קריסטל".

לפי גזר הדין, רק בסוף מאי אותה שנה נשלח הפקס לבנק, לצורך שינוי זכויות החתימה, אך הליך הסדרת שינוי זכויות החתימה הושלם בפועל מול הבנק רק ב-10 ביוני. בתקופה הזו, צוין, קריסטל המשיך למשוך צ'קים לצרכיו ובחתימתו, למרות ההחלטה על שינוי זכויות החתימה וחרף ידיעתו של קריסטל על ההחלטה, ובניגוד להחלטת הדירקטוריון המחייבת שני מורשי חתימה. זאת, תוך ניצול העובדה כי הבנק טרם עדכן את הזכויות בהתאם להחלטת הדירקטוריון.

בשיקולים לקביעת העונש ציינה השופטת כי "מעשיו של קריסטל גרמו לנזקים כספיים כבדים, הן לחברה הציבורית, אשר המסחר במניותיה הופסק, והן לבעלי המניות אשר הפסידו כסף רב". לדבריה, "ההשלכות של המעשים אינן מסתיימות בנזקים הכספיים שנגרמו ישירות לחברה ולבעלי מניותיה, אלא כוללת את הפגיעה באמון הציבור בשוק ההון".

למרות מילותיה הקשות, השופטת בחרה לאמץ את הסדר הטיעון עם קריסטל, שבעקבותיו ייצא המועל לחופשי, ככל הנראה, בתוך פחות משנתיים (אם ינוכה לו שליש מתקופת המאסר בשל התנהגות טובה). השופטת ציינה כי עונש המאסר שסוכם עליו בהסדר הטיעון - שנתיים ו-4 חודשים - הוא סביר. זאת, לדבריה, בין היתר בהתחשב בכך שהמעילה באה על רקע הסתבכות כלכלית של קריסטל ולא כחלק ממזימה מתוכננת מראש.

התיק נוהל על-ידי עורכות הדין עופרה רובינפלד-הוך ואלה בנישתי-בלפר מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) ונחקר על-ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך. 

הגלגול הקודם של קריסטל: פעילות פילנתרופית במסגרת ארגון "ואהבת"

במקביל למשפטו הפלילי של רונן קריסטל שנגמר אתמול (א'), מתנהל נגד קריסטל גם הליך פשיטת-רגל, במסגרתו אושרו נגדו תביעות חוב בסך של מעל 17 מיליון שקל. במסגרת ההליכים נגדו מומשו כל נכסיו של קריסטל, לרבות דירת מגוריו.

בטיעונים לעונשו ביקש קריסטל לקחת בחשבון את נפילתו מ"איגרא רמא לבירא עמיקתא". ואיגרא רמא, מסתבר - אכן הייתה מנת חלקו של בעל השליטה שסרח. בעבר קריסטל היה עשיר מספיק כדי לעסוק בפילנתרופיה -ואפילו לקבל על כך מחמאות מלא אחר מאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בנוסף לזכויות במלון בנהריה, הנכס העיקרי שהכניס קריסטל לתוך חברת ג'ולקס במסגרת ההסכם שהקנה לו את השליטה בה, היו לקריסטל עוד עסקים רבים. בין היתר הוא עמד בעבר בראש קבוצת משקיעים ששלטה בחברת אכד, החברה שהחזיקה סביב 2007 בשליטה בחברת הבנייה א. דורי.

עסק נוסף שבו החזיק קריסטל בזכויות בו הוא מתחם ההיפודרום שבגלבוע, פרויקט שאפתני שביקש קריסטל ליצוק לתוך פעילותה של ג'ולקס בזמנו. הפרויקט המתוכנן כלל מסלול בן 1,400 מטר למרוצי סוסים וטריבונה, דוכני אוכל ואזורי תצוגה, שלצורך הקמתם נדרשה השקעה של עשרות מיליוני שקלים. קריסטל אף היה בעבר מבעליה של מדרשת רופין.

לצד עסקיו, קריסטל עסק גם בפעילות פילנתרופית במסגרת ארגון שנקרא "ואהבת". מדובר בעמותה שפעלה בשיתוף-פעולה עם בית חב"ד אור-עקיבא-קיסריה, אך לפי נתוני רשם העמותות איננה פעילה יותר.

בוקר בהיר אחד ב-2007, קריסטל אפילו נפגש עם יו"ר הליכוד, כפי שכונה בשעתו, בנימין נתניהו, שהגיע לאירוע שערך בית החב"ד הקרוב לבית מגוריו. בצד התמונה שפורסה מן המפגש בין קריסטל ונתניהו באתר של חב"ד, נכתב כי נתניהו בירך את קריסטל על פעילותו למען החברה.

את רונן קריסטל ייצגה עו"ד יפעת מנור-נהרי.