הסעיף המאיים במאסר לבעלי קרקע הוסר מהצעת חוק הותמ"ל

מנגנון "נטילה" שהציע לאפשר למדינה לקחת בהליך מזורז קרקע חקלאית וירד כאמור מהצעת החוק המקורית חוזר לדיון בועדת הפנים

בנייה חדשה / צילום: תמר מצפי
בנייה חדשה / צילום: תמר מצפי

לאחר התגובות הקשות של המועצות האזוריות והחקלאים לנוסח החלק הקנייני של חוק הותמ"ל (הוועדה לתוכניות מועדפות לדיור) שמקודם כעת בכנסת, ובעקבות הפרסום אתמול ב"גלובס", שינו באוצר את הסעיף שמאיים על בעלי קרקע בעונש מאסר של שנתיים או בקנס של מאות אלפי שקלים. כך עולה מהנוסח המתוקן של הצעת חוק הותמ"ל שעתיד לעלות לדיון מחר (ג') בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

נזכיר כי הותמ"ל כבר הוקמה ופועלת, ואף מהווה גורם משמעותי מבחינת האוצר ומינהל התכנון להאצת אישור תוכניות למגורים, כאשר החלק הרלוונטי בחוק שהיה נחוץ להקמת הוועדה המיוחדת עבר את מסלול החקיקה למרות התנגדויות של ארגוני סביבה ותכנון. עם זאת, חלק אחר של הצעת החוק, החלק הקנייני שמאפשר למדינה להקים מנגנון דמוי הפקעה המכונה מנגנון "נטילה" לא עלה בסופו של דבר לאישור כי באוצר הבינו שההתנגדות העיקשת לסעיף זה לא תאפשר להם להעביר את החוק כולו.

מנגנון "נטילה" מציע לאפשר למדינה לקחת בהליך מזורז קרקע חקלאית וזאת כדי להכשיר מתחמים שאינם מיועדים היום למגורים למטרה זו ולקדם עליהם בניית שכונות מגורים בותמ"ל שגם היא ועדה שפועלת בהליך מזורז יותר מהוועדות הרגילות. פרק זה, שירד כאמור מהצעת החוק המקורית, חוזר כעת לדיון בועדת הפנים.

עם זאת, למרות השינויים שנעשו לקראת הדיון מחר (ג') בהצעת החוק, ההתנגדות לפרק הקנייני של הותמ"ל עדיין עומדת בעינה והיום (ב') הצטרפו למתנגדים גורמים נוספים.

במרכז המועצות האזוריות בירכו היום על השמטת הסעיף המאיים במאסר של שנתיים על מי שלא ישיב את הקרקע כנדרש אך במקביל ממשיכים לציין כי מדובר בהצעת חוק בעלת סעיפים בעייתיים רבים. כך למשל מסבירים במרכז המועצות האזוריות כי "הנוסח החדש מבקש לבצע מחטף ולקבוע כי חקלאי שחכר את אדמתו בחוזה לחמש שנים (גם אם עיבד את אותה חלקה עשרות שנים תחת חוזים אלו) לא יקבל פיצויים מוגדלים וניתן יהיה לבטל את חוזה החכירה באופן חד צדדי. מדובר ברוב החקלאים בישראל, וסעיף זה הופך את הרעיון של פיצויים מוגדלים על פינוי מוקדם לאות מתה". שמוליק ריפמן, יו"ר מרכז המועצות האזוריות אמר היום כי: "אנחנו מברכים על החלטת הוועדה להסיר את הסעיף אשר יגדיר את החקלאים כמשיגי גבול, שעונש מאסר וקנס של מאות אלפי שקלים מרחף מעל ראשם - ללא שעברו כל עבירה.

עם זאת גם בנוסח הנוכחי נותר איום מאסר מעל ראשי החקלאים ובוודאי שקיים איום של פינוי ללא צו שיפוטי, שאין לא תקדים בחוק הישראלי. בנוסף לכך נחשפנו למחטף שמבקשים מציעי החוק לבצע בנוסח החדש, אשר יאפשר לאוצר לא לפצות חקלאים אשר חוכרים את אדמתם מזה עשרות שנים - אך בחוזים לטווח קצר. אני חושש שהחוק בניסוחו הנוכחי יוביל למאות אלפי דונמים שיוותרו נטושים לשנים רבות, שלא שניתן יהיה לעבדם - ובלא שייבנו בהם פתרונות דיור".

"עלות הפינוי עלולה לגרום לפשיטות רגל"

גם בתנועת האיחוד החקלאי, המייצגת למעלה מ=80 ישובים חקלאים, מתנגדים להצעת החוק וטוענים כי: "הממשלה לא רואה עוד בחקלאות ערך קיומי, אסטרטגי ולמעשה מוחקת דה פקטו את צורת ההתישבות הכפרית. הותמ"ל מקדם תוכניות בזבזניות במשאב הקרקע שהצפיפות שלהן נמוכה מהמקובל במרכז הארץ על בסיס מסד נתונים שגוי. אין בהתיישבות מי שמתנגד ליצירת פתרונות דיור. זה צורך השעה. אבל לא מובן כיצד במדינה ש- 93% מקרקעותיה הן בידיה, עדין יש בעיות דיור. הממשלה החליטה לתת עדיפות להקמת שכונות וישובים חדשים על חשבון קרקע חקלאית במקום לחזק את מרכזי הערים. בתכניות הותמ"ליות הולכים לקחת מעל 100 אלף דונמים של קרקע פוריה המיועדת לגידולים חקלאיים והוכח כי באזורים רבים בתחומי הערים יש קרקעות לפיתוח וגם כאלה שאושרו ואינן ממומשות".

מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי, עו"ד דודו קוכמן, אמר היום לקראת הדיון מחר בועדה כי: "לתת לבעל קרקע חודש או חודשיים להתפנות מהקרקע זה לא מספיק כדי להתארגן על פינוי ולנסות למצוא פרנסה חלופית ואין שום התייחסות לסיוע לחקלאים שפרנסתם נגדעת. רק עלות הפינוי עלולה לגרום לפשיטות רגל במקרים רבים. מאחר שכל התכניות שאושרו עד כה טרם יושמו, יש לאפשר לחקלאי להמשיך ולעבד את הקרקע עד פרק זמן סביר לפני תחילת העבודות לבניה על הקרקע". עוד אומר קוכמן כי "גורמי תכנון שונים הוציאו בשנים האחרונות עבודות ומחקרים המוכיחים כי אין צורך בהפקעת אדמות וכי יש בועדות התכנון שטחים המאפשרים הקמתן של מאות אלפי יחידות דיור שיספיקו לעשרות שנים קדימה. למרות זאת, מעדיפה הממשלה להקים מתחמים חדשים, למלא את הארץ שמלת בטון ומלט במקום שטחים פתוחים ובמקום לחדש ולחזק את מרכזי הערים".

"התנהגות בריונית של הממשלה"

במקביל, התנגדות נוספת להצעת החוק נשמעת גם מכיוונה של תנועת המושבים. "מדובר בהתנהגות בריונית של הממשלה", כך אומר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור, "לא ניתן לזה לעבור. חבל שיש מי שחושב שאפשר לפגוע במי שהקים את המדינה בצורה כל כך לא מכובדת. ניאבק בזה בכל הכוח, כולל עתירה לבג"צ, במידה ונידרש".

יו״ר אגף קרקעות בתנועת המושבים, עו״ד עמית יפרח הוסיף: "כל משבר גדול, ככל שיהיה, לא מצדיק את רמיסת הזכויות של חברי המושבים המחזיקים בקרקע בדין במשך קרוב למאה שנים, ובוודאי אין הצדקה לקבוע סנקציות שפוגעות בכבודם של האנשים שכל חטאם הוא שאדמתם צמודת דופן לעיר שכנה. אנו נגן על כבודם ועל זכותם להליך הוגן ופיצוי ראוי ובכך גם המדינה תצא נשכרת ותקבל קרקע בצורה מהירה. עלינו לזכור שמדובר בהזדמנות של המדינה דווקא לפרוס אוכלוסייה לפריפריה ולהשקיע בפריפריה בתעסוקה ובתשתיות, במרכז בארץ כבר לא נותרו ריאות ירוקות ושטחים פתוחים שצריכים לשמש כעתודה לדורות הבאים".