לא פשוט לעסוק בדברים חשובים. בין השנים 1994-2001, פרופ' ריק קלאוזנר כיהן כראש ה-NCI, המכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב, אשר אחראי על תקציב המחקר הגדול ביותר בתחום הסרטן מלבד בחברות התרופות (תקציב המכון ל-2016 הוא מעל 5 מיליארד דולר). באחד הימים הגיע קלאוזנר להפגנה שנערכה מול הבית הלבן, על מנת לקבל תקציבים נוספים. "עמדתי על הבמה ליד הגנרל נורמן שוורצקופף, שהוביל את הכוחות במלחמת המפרץ", נזכר קלאוזנר, "הוא חיבק אותי ואמר 'בשנה הקרובה ימותו 500,000 איש מסרטן בארה"ב. זה יותר מכל החיילים שעליהם פיקדתי ישירות במלחמת המפרץ. לו אני הייתי מאבד כל כך הרבה חיילים במלחמה שלי, הייתי נחשב לכישלון. היו תולים אותי'... והיד שלו סביבי. קצת מפחיד".
זה אחד הסיפורים בהם משתמש קלאוזנר כדי לתאר את העול שרבץ על כתפיו במשך השנים בהן היה האחראי על אסטרטגיית המלחמה בסרטן של ארה"ב ובמובן מסוים של העולם כולו. "סרטן הוא יותר ממחלה", אומר קלאוזנר בראיון מיוחד ל"גלובס", "הוא אם כל המחלות של התרבות המערבית. 'תרופה לסרטן' זו מטאפורה אולטימטיבית להישג כביר של האנושות. אנחנו אומרים 'סרטן בתוך X' כדי לסמל את הרוע האולטימטיבי. במשך השנים שעמדתי בתפקיד הזה הרגשתי כל יום שאני נושא את הציפיות על גבי".
- במהלך השנים האלה כמעט ולא היו פריצות דרך.
"להיפך! זו הייתה תקופה שבה, מבחינה מדעית, היו הכי הרבה פריצות דרך. הן אלה שפתחו את הדרך לתוצאות שאנחנו רואים היום בשטח, בקליניקה, ובזכותן סוף סוף אנחנו מדברים, בזהירות אבל בנחישות, על האפשרות לרפא סרטן בעתיד הלא מאוד רחוק. בתקופה שבה אני הייתי ראש ה-NCI יצאנו מתקופת האמפיריות. הפסקנו לגלות תרופות מועילות במקרה, על בסיס תצפית וניסוי ותהיה. עברנו לתקופה של תכנון מושכל של תרופות, בהתאם להבנת מנגנון המחלה. כתוצאה מכך פותחו תרופות כמו גליבק למשל, שמיועדת לטיפול בסרטן דם מסוג CML. התרופה הזאת עברה מניסוי לאישור במהירות שיא של שישה שבועות - פשוט ידענו שזה עובד כי ידענו איך זה עובד. היינו כל כך בטוחים, שלא ידענו אם זה יהיה בכלל מוסרי לכלול בניסוי קבוצת ביקורת. גליבק הפכה להיות הסמן הימני לאיך נכון לפתח תרופות לסרטן על בסיס הבנת המנגנון".
- מאז לא היו אישורים מהירים כל כך.
"אני זוכר שעמדתי באירוע ההשקה עם מי שהיה אז מנכ"ל חברת נוברטיס ששיווקה את התרופה, והעיתונאים שאלו אותי אם זה הסוף של מחלת הסרטן? אמרתי שצריך להיזהר מאוד, כי CML, אותה מחלה שהגליבק מחסל, היא לא סרטן אמיתי אלא קדם-סרטן. יש הבדל גדול מאוד בין המחלות, כי סרטן מתאים את עצמו לסביבה המשתנה, ויוצר עמידות. תרופה אחת לא יכולה להספיק במקרה הזה. מנכ"ל נוברטיס לא כל כך שמח כשהגדרתי זאת כך.
"עם זאת צריך לזכור את הדוגמא של איידס. התרופה המובילה, AZT, הייתה אפקטיבית מאוד נגד הווירוס - אולי למשך חמש שעות. אחר כך הווירוס פיתח עמידות. כשהגיעו קומבינציות של כמה תרופות כאלו, כבר לא היה סביר שווירוס אחד ייפתח עמידות בבת אחת לשלושתן. זה גם מה שיקרה בסוף בסרטן, אם כי הסרטן הוא מחלה הרבה יותר מגוונת ועמידה מהאיידס, אז ייתכן שזה ייקח יותר משלוש תרופות, והרבה יותר שנים לחקור".
- ציינת שהיום אתה כבר מדבר בזהירות על ריפוי.
"ההתקדמות שהייתה בתקופתי היא שלראשונה לא רק שיש לנו תרופות שיודעות להגיע אל הגידול, אלא גם להתערב בגידול ולהשפיע על הגידול באופן שאנחנו כבר יודעים שהוא רלוונטי להתפתחותו של הגידול.
"במקביל, בשנים האחרונות, הוכחנו את מה שרק חשדנו בו בעבר, והוא שמערכת החיסון יכולה להילחם בגידולים סרטניים, גם מאוד מתקדמים. הסרטן הוא מאוד מתוחכם, והוא רואה שמערכת החיסון רואה אותו והוא מסתיר את עצמו. אבל חלק מהטכנולוגיות החדשות הללו יודעות להסיר את ההסתרה, ולעורר את מערכת החיסון אל מול הגידול.
"חברת ג'ונו שייסדתי לפני מספר שנים על בסיס מחקרים שהייתי שותף בהם כבר בשנות ה-80, הצליחה להעלים לחלוטין, ללא זכר, גידולים בגודל של קילו או שניים. החולים התקשו למצוא מילים להסביר את התחושה שנוצרת כשגידול כזה נעלם. הם אמרו דברים כמו 'זה כמו קרח שנמס'. אפשר לדעת מיד באילו מחלקות משתמשים בתרופות האלה לפי האונקולוגים. לרוב אונקולוג הוא לא בדיוק בנאדם שמדלג בשמחה במסדרונות - עכשיו זה אחרת".
"הוכחת היתכנות אדירה"
- גם על האימונותרפיה, הגישה שמשתמשת במערכת החיסון כדי לתקוף את הסרטן, אומרים שהיא מתאימה רק לכמה סוגים בודדים של סרטן.
"יש שני סוגים עיקריים של אימונותרפיה. האחת עוסקת בתקיפת מנגנוני הבקרה של הסרטן, אלא שהוא משתמש בהם כדי לעצור את מערכת החיסון מלתקוף אותו. הגישה הזו נראית דווקא יעילה בסרטנים מוצקים (לא סרטני דם), כמו מלנומה, סרטן ריאות וסרטני מעי. בינתיים התוצאה מתקבלת רק בכמה תתי סוגים קטנים מאוד של המחלות הללו, אבל זו הוכחת היתכנות אדירה - ניתן לרתום את מערכת החיסון למשימה הזו.
"בסרטני הדם יש את טכנולוגיית ה-CAR, כמו הטכנולוגיה שפיתחה ג'ונו, שבה אנחנו נוטלים נוגדן ממערכת החיסון ומלמדים אותו לתקוף מטרה על גבי תא הסרטן. האתגר בטכנולוגיה הזו הוא שעדיין לא מצאנו את המטרה שמבדלת בין תאים סרטניים לבין תאים לא סרטניים. זה אתגר גדול מאוד.
"אז איך זה עובד בסרטן הדם? משום שהסרטן הזה מופיע בתאים מסוג B, שאין לנו בעיה להרוג אותם גם אם הם בריאים, זה לא נורא. אנחנו מפתחים נוגדן גם נגד תאי B בריאים וגם נגד חולים, והסרטן מתחסל. זה יכול לעבוד גם בסרטן השחלות. אפשר לחיות בלי רקמת שחלה אם התמורה היא ריפוי מסרטן. אפשר לחיות בלי ערמונית. אי אפשר לחיות בלי כבד ולבלב אז שם נצטרך למצוא פתרון אחר.
"אני אופטימי כי גם אם אין מטרה שמופיעה רק על תאים סרטניים, אולי יש מטרה שמופיעה בריכוז יותר גבוה על גבי תאים סרטניים מאשר על תאים בריאים. יש לנו כמה מסלולים אפשריים קדימה ולכן אני כל כך אופטימי".
קלאוזנר הגיע לארץ כיו"ר חברת Wisdo הישראלית שמובילים היזמים בעז גאון (העיתונאי והתסריטאי), אריה גופר (מיזמי (Ringya, אריק גילון (ממייסדי וייז) ועידו אנגל (בעבר מ-IBM). הוא השתתף בכנס שערכה וויזדו יחד עם ארגון mhealth ישראל בראשות לוי שפירו מקרן ווריטס. בכנס פגש קלאוזנר, בין השאר, את נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ואת הסופר עמוס עוז שהוא קרוב משפחה רחוק של קלאוזנר.
וויזדו (לשעבר Medicope) עדיין לא נחשפת לעיתונות אולם אפשר כבר לגלות כי החזון שלה הוא ניתוח של סיפורים של אנשים שעברו אירועים משני חיים (כולל התמודדות עם מחלת הסרטן, אבל לא רק אירועים בריאותיים, ולא רק שליליים), ובניית 'תרחיש סביר' מתוך הסיפורים הללו, כדי לעזור למתמודדים נוספים עם אותו סוג של אירוע לעשות סדר בחוויה שלהם ולדעת למה הם יכולים לצפות. עדיין לא נחשף איך יוצג אותו תרחיש למשתמש. קלאוזנר סיפר כי היה סקפטי לגבי הרעיון הזה תחילה, אולם עם הזמן התאהב בו. בעז גאון יזם את החברה לאחר שהתמודד עם מחלת הסרטן של אביו, בני גאון ז"ל, וחיפש דרך לעזור למתמודדים ללמוד אחד מן החוויות של השני.
הגביע הקדוש
החברה האחרונה שהקים קלאוזנר בתחום הסרטן, ששמה Grail, התבססה על טכנולוגיה שנועדה דווקא לאיתור מומים בעוברים - אותה טכנולוגיה שכבר מתקיימת היום בבדיקות הדם המחליפות בדיקת מי שפיר. "Grail הוקמה לאחר שהסתבר כי תאים מתים מפרישים את ה-DNA שלהם למחזור הדם. השימוש הראשון היה באבחון עוברים, כשלתוך מחזור הדם של אישה הרה מופרשות כמויות מזעריות של DNA מן העובר, ניתן לבחון האם יש בו כרומוזום מיותר - עדות לתסמונת דאון.
"יום אחד הסתכלתי על תוצאות מבדיקה כזו, אצל חברה בתחום שייעצתי לה, ואמרתי מיד 'לאישה הזו יש סרטן'. אחר כך הסתכלתי על כל הדגימות. זיהיתי 14 מהן כחולות סרטן. חזרנו לרופאים שלהן והסתבר כי מתוך ה-14, רק אחת זוהתה כבר כחולת סרטן. עם השנים, הסרטן זוהה אצל כולן".
קלאוזנר גילה, כמעט במקרה, בדיקת דם בודדת שמסוגלת (להערכת חברת גרייל) לזהות האם האדם חולה בסרטן. "היופי הוא בספציפיות של הבדיקה - לא אמרנו לאף אחת שיש לה סרטן בלי שזה היה נכון. ברוב בדיקות הסקר היום כמו ממוגרפיה או פאפ, מזהים 'ממצא חשוד' על ימין ועל שמאל. ברוב במקרים זה איננו סרטן וסתם מטריחים את האדם ואת המערכת הרפואית".
- מה ראית שם?
"די אן איי של תא סרטני שונה לגמרי מדי אן איי רגיל. יש בו חלקים מוכפלים פי כמה וכמה וחלקים חסרים. זה בלאגן גדול ושום דבר לא עושה את זה חוץ מסרטן. החידוש היה שלראשונה ראינו את הכרומוזומים האלה זורמים בתוך הפלזמה של הדם".
על בסיס הגילוי הזה הוקמה כאמור grail, קיצור של holy grail - הגביע הקדוש. "אנחנו קוראים לזה גרייל כי העניין הוא לא לחסל את הסרטן, אלא למצוא אותו. אם מוצאים אותו מוקדם מספיק, לחסל אותו זה קלי קלות - בניתוח".
המטרה כעת היא לשפר את הרגישות של הבדיקה, כך שתאתר גם סרטן בשלבים מאוד מוקדמים. כדי להצליח, על החברה לעמוד בשני אתגרים נוספים. האחד - להפנות את הרופא למיקום בגוף שבו יש לחפש את הגידול. השני: "להבדיל בין סרטן שאכפת לנו ממנו לבין סרטן שלא אכפת לנו ממנו". נציין כי כל בני האדם עשויים ללקות ב"סרטן קטן" שמערכת החיסון מטפלת בו באופן עצמאי. במקרה כזה טיפול רפואי יגרום ליותר נזק מתועלת".
במסגרת הקריירה הארוכה שלו כיהן קלאוזנר היה כמנהל המדעי הראשי של חברת הגנומיקה אילומינה, שמפתחת כלים לפענוח הגנום. במסגרת התפקיד הוא ניסה בין היתר לקדם את הרעיון של בדיקה גנומית אחת שבאמצעותה ניתן יהיה לזהות אילו תרופות נגד סרטן מתאימות לכל חולה. היום, רוב התרופות שמקבלים חולי הסרטן, אינן מועילות אך הן רעילות מאוד. התאמת תרופה נכונה בניסיון ראשון יכולה לחסוך הרבה סבל וגם כסף.
"היום מדברים על 'דיאגנוסטיקה מלווה'. לפני שאתה נוטל תרופה, אתה עושה בדיקה ייעודית שאומרת לך אם זו תרופה שיכולה לעזור לך, "אני חושב שהרעיון הזה לא הגיוני. יש ליצור 'טיפול מלווה', כלומר שקודם כל תהיה הבדיקה, והיא תגיד לך לאילו טיפולים בכלל כדאי לך לגשת". לשם כך חברות התרופות צריכות להיות אמיצות ולחלוק עם אילומינה את כל התרופות הקימות שלהן, כדי שהיא (או גורם אחר) תרכז את פיתוח הבדיקה המתאימה את התרופה למצב החולה. גישה כזו דורשת הרבה מאד פתיחות ואומץ מטעם חברות התרופות ולכן, באופן לא מפתיע, החזון הזה לא התממש עדיין.
"הגבולות בין מחלות גמישים"
- איך נממן את כל הטיפולים העתידיים האלה?
"על ידי כך שקודם נפסיק לממן טיפולים שלא עובדים. קודם כל, אני בעד מודל תמחור שבו אדם ישלם עבור תרופה רק אם היא הועילה לו, כשכיום רוב החולים סתם מקבלים תרופות לא מועילות. מעבר לכך, כיום רוב התשלום עבור תרופות למעשה נועד לסבסד תרופות אחרות שנכשלו, ואת זה חייבים להפסיק. אין תירוץ לאחוז הכישלונות הגבוה כל כך. עלינו להיכנס לניסוי קליני עם רמת ביטחון הרבה יותר גבוהה לגבי המדע העומד בבסיס המנגנון".
- חברות התרופות יגידו שחלק מהתרופות הכי טובות שלנו התגלו במקרה, ואף שיעילותן שוחזרה בניסוי מתקדם, אף אחד לא יודע עדיין כיצד הן פועלות.
"כן, זה קרה בעיקר בימים הראשונים של פיתוח התרופות, עם חומרים כמו אספירין, סטטינים - אלה תרופות מעולות אבל זאת לא שיטה. 'אולי יהיה לי מזל' זו לא שיטה".
- אגב מימון, סרטן מקבל הרבה מאוד תקציב בעקבות יחסי הציבור שלו. לא הגיע הזמן להשקיע גם במחלות נוספות?
"כשמוניתי לתפקיד ראש ה-NCI על ידי ביל קלינטון, הוא שאל אותי אם אני יכול להצהיר כי נרפא את הסרטן בעתיד הנראה לעין. אמרתי לו שאינני יודע. הוא הציע לי בחום לענות, כי אז הוא יוכל להגדיל לי את התקציב. ואז החל משא ומתן. 'אם תאמר שתוכל לרפא את הסרטן תוך 50 שנה, נגדיל לך את התקציב פי 2! אם תאמר שנרפא את הסרטן תוך 20 שנה, נגדיל לך את התקציב פי 3!', עניתי - נוכל רק להשתדל ככל יכולתנו".
"אולם, חקר הסרטן תרם כל כך הרבה למחלות נוספות, עד שאני חושב שהשאלה האם לתקצב אותו "על חשבון" מחלות נוספות, לא רלוונטית. חקר הסרטן ותקצוב חקר הסרטן, הובילו למהפכת הביולוגיה המולקולרית שיש לה היום השפעה על המון מחלות כמו סוכרת או אלצהיימר. הגבולות בין מחלות הרבה יותר גמישים ממה שלעתים נדמה, ואף שיש שוני בין מחלות, יש גם דמיון במנגנונים הבסיסיים שלהן. כמו כן הטכנולוגיה שמפתחים לחקר סרטן רלוונטית למחלות נוספות - יש איזו אוניברסליות לגבי איך תאים עובדים ואיך הם מתקלקלים. כך שחולים אחרים אינם בהכרח נפגעים מיחסי הציבור הטובים לסרטן.
"דבר נוסף - ישנה השאלה אם להקצות משאבים לפי הצורך הכי בוער, או לפי הסיכוי הכי טוב להצליח. ישנם צרכים בוערים כמו טיפול באלצהיימר או מחלות נפש, אבל המחלות הללו לא מספיק מובנות ואין מודלים טובים למחקר שלהן. זה לא בהכרח נכון שאם נזרוק על זה הרבה מאוד כסף, תהיה פריצת דרך. אולי, אבל לגמרי ייתכן שלא. אז איך מתקצבים אז זה? אני באמת לא לגמרי יודע. אני רק יודע שהרבה כישלונות ברי מניעה נובעים מכך שאנשים כל כך רוצים להצליח ולפתור מחלה קשה ובלתי פתירה, שהם נכנסים לניסויים בלי שהיטיבו לתקף את המדע".
"קייט פארמה? אנחנו מאחלים להם בהצלחה"
- הקמת את חברת ג'ונו שייסדת שמתחרה בקייט פארמה שיש לה זיקה לישראל.
"אנחנו מאחלים להם בהצלחה. יש מספיק סרטן לכולם לצערי".
- בקייט טוענים שיש להם פטנטים על המדע של פרופ' זליג אשחר הישראלי, שעומדים גם בבסיס הטכנולוגיה שלכם.
"זה פשוט לא נכון. אני יודע שהם אומרים את זה, אבל זה עדיין לא עושה את זה נכון. אני הייתי זה ששלח לזליג אשחר את התאים המשובטים הראשונים שהוא עבד עליהם. יש לו פטנט בסיסי שנמצא אצל קייט, אבל בוודאות זה לא מכסה את מה שג'ונו עושה".
- אז מה זה בעצם סרטן? זה לא בדיוק בלאי של הגוף כמו התקף לב או סוכרת, ומצד שני זה לא פרזיט כמו חיידק או וירוס.
"סרטן הוא כמו אבולוציה בתוך בקבוק, אבולוציה מואצת. הרי מהי אבולוציה? ליצור מגוון אינסופי ואז ברירה במתאימים ביותר. כך החיים שרדו אפילו בתנאים קשים - בקרח ובחום, באוויר ובלי אוויר ?? אה ??. וכך גם סרטן. כיוון שמדובר בצבר תאים כל כך בלתי יציב, נוצר מגוון ולפחות תא אחד, בכל פעם, מוצא דרך לעקוף את מה שעומד בדרכו".
- אז מה גורם לסרטן?
"טעויות בשעתוק הגנום. טעויות שהן חלק מהחיים. לטעות זה נהדר, זה אנושי, זה בבסיס הקיום שלנו. בלי טעויות לא הייתה אבולוציה ולא היו מתפתחים בני אדם, אבל טעויות יוצרות גם סרטן, עם עזרה של כמה רעלנים מבחוץ, כמו סיגריות ואור שמש, אבל גם חמצן וברזל שהם בו זמנית חומרים חיוניים לגוף".
- זה נשמע שהסרטן בלתי מנוצח.
"היופי הוא שיש לנו מערכת לא פחות חכמה שעומדת מולו. זו מערכת החיסון. ובעשור האחרון אנחנו מאשרים - היא אכן יכולה לו".
חקר הסרטן
כתבות
ני"ע
