רשות המסים מצהירה לראשונה: "המידע שבמסמכי פנמה בידינו"

כל "מסמכי פנמה" והמידע שבהם מצויים בידי רשות המסים, והיא פועלת לבדיקת שמות הישראלים המופיעים בהם - כך חשף אתמול (ב') מנהל אגף חקירות ברשות המסים, רו"ח שלומי אסטרוגו, בכנס לשכת רואי החשבון באילת. עד כה הצהירה הרשות כי לא השיגה את המסמכים, אך אסטרוגו אישר ל"גלובס" כי המסמכים הגיעו למחלקת החקירות. "יש לרשות המסים את כל מסמכי פנמה ויותר מזה", אמר.

"מסמכי פנמה" הם אוסף של 11.5 מיליון מסמכים חסויים של חברת עורכי הדין מוסאק-פונסקה מפנמה, שהודלפו בידי אלמוני ומכילים מידע על יותר מ-200 אלף חברות מכל העולם ועל בעלי מניותיהן וכן ראיות לפעילות פיננסית ענפה של פוליטיקאים מרחבי העולם.

לדברי אסטרוגו, "הרשות קיבלה את המידע שבמסמכי פנמה ממספר מקורות - חלקם ידועים לציבור, וחלקם לא. במסמכים יש בעיקר רשימת שמות - לא מופיעים תעודת זהות וכל פרטי הנישום. הפרטים במסמכים נכנסים עכשיו למערכת, ואנו עושים הצלבות כדי לזהות את כל הישראלים ולבחון אם הם דיווחו כראוי על הכנסותיהם בחו"ל. אנחנו עושים הצלבות עם מערכת המודיעין שלנו ומאתרים את האדם".

לא בכל יום מזדמן לשמוע מנהלים בכירים ברשות מדברים על תהליכים המתרחשים ברשות מאחורי הקלעים. בפאנל אתמול - שעסק בכשלים מול ההישגים של נוהל גילוי מרצון ככלי להעמקת הגבייה והגברת האכיפה - סיפקו רו"ח אסטרוגו ורו"ח ואמיר דוידוב, מנהל תחום בכיר במחלקת גילוי הון לא מדווח ברשות, הצצה אל מסדרונות רשות המסים בכל הנוגע לנוהל הגילוי מרצון, המאפשר לנישומים לחשוף הון לא מדווח מבלי להיות חשופים להליך פלילי.

בפני רשות המסים מצויות היום כ-5,000 בקשות של נישומים לדווח על הונם החבוי במסגרת נוהל גילוי מרצון. אתמול בשעות הצהריים עמד המספר על 4,936 בקשות, והוא מטפס מדי כמה שעות בעוד עשרות בקשות.

60% מהבקשות מוגשות במסלול אנונימי, במסגרתו הנישום אינו חייב לחשוף את שמו בשלב הראשון; 20% בהליך המהיר והמקוצר המיועד לנישומים המעוניינים לחשוף הון של עד 2 מיליון שקל; ועוד 20% בהליך גילוי מרצון רגיל.

בסוף החודש אמורה הייתה להסתיים תקופת ההארכה של נוהל גילוי מרצון, אך ברשות המסים כבר הודיעו כי מתוכננת הארכה נוספת של מספר חודשים בתוקפו של הנוהל (מדובר בהארכה שנייה של הנוהל, שבמקור אמור היה להסתיים בספטמבר אשתקד).

ההארכה המתוכננת היא חלק מההיערכות לכניסתו לתוקף של תיקון לחוק המכליל את עבירות המס בחוק איסור הלבנת הון, ומתוך רצון לאפשר לנישומים להיכנס למסלול הגילוי מרצון, לפני שייחשפו לסנקציות המחמירות של חוק איסור הלבנת הון.

ההודעה הרשמית על הארכת תוקפו של הנוהל טרם יצאה, ולכן בימים אלה רוחשת הזירה המיסויית סביב הנוהל - רבים מהנישומים נערכים להגשת בקשות דחופות בימים הקרובים כדי לא לפספס את הרכבת במקרה שהנוהל לא יוארך.

ברשות צופים את הסערה הקרובה. "בפעם הקודמת לקראת סיום הנוהל הוגשו לנו 1,600 בקשות ביומיים. אני מאוד מקווה שנעמוד בפרץ של הבקשות שיוגשו בימים האחרונים לנוהל הפעם, ולא ניקלע לפקק ונצעק לשמיים", אמר אסטרוגו בפאנל.

הצפי: עומס של בקשות

עוד סיפר אסטרוגו כי הוא נתקל ב"בקשות של נישומים שרצו לחשוף חשבון של עשרות שקלים בודדים שהסתירו מהרשויות", וכי "הסכום הנמוך ביותר שמחלקת החקירות אישרה היה בגין מס של 9 שקלים בלבד שהועלם. האדם ביקש להצהיר על כך, ואישרנו לו הליך גילוי מרצון. הסכום הגבוה ביותר שאושר עד כה במסגרת הליך הגילוי מרצון עומד על סך של 48 מיליון דולר - כ-155 מיליון שקל".

רו"ח אסטרוגו, שאינו נוהג להתראיין, מסר נתונים על נוהל הגילוי מרצון. "הנוהל הקבוע התחיל ב-2005, במסגרתו הוגשו עשרות בודדות של בקשות כל שנה, עד שנת 2011, אז פרסמנו את הוראת השעה הראשונה לנוהל גילוי מרצון מיוחד. בהוראת השעה הקודמת הוגשו לנו כ-1,300 בקשות בתקופה של כמה חודשים - וזה היה הישג חסר תקדים. בנוהל החדש המספרים גבוהים בהרבה - נכון להיום בבוקר היו לנו 4,916 בקשות, ובשעות הצהריים כבר היו 4,936 בקשות. אנחנו מצפים שנגיע למעל 6,000 בקשות עד סוף תקופת הנוהל".

לדברי אסטרוגו, "כמעט 2,500 בקשות כבר טופלו בידי הרשות, כאשר ההתפלגות בין אישור בקשות לדחייתן היא: כ-1,300 אושרו, וכ-1,100 נדחו - שאלה אחוזים יפים של אישור. עד כה ההליך חשף הון שחור בהיקף של כ-17 מיליארד שקל שנכנס למערכת הדיווח השוטפת ברשות. המס ששולם עד כה בעקבות הגילויים עומד על סך של כ-650 מיליון שקל".

זמן טיפול ממוצע: חודשיים

משתתפי הפאנל בהנחיית רו"ח יובל כהן - רו"ח איריס שטרק, סגנית נשיא לשכת רואי החשבון; רו"ח ועו"ד דניאל פסרמן ממשרד גרוניצקי; ורו"ח רן ארצי בעל משרד ארצי את חיבה - פרשו בפני נציגי רשות המסים את הבעיות הקיימות, לטענתם, ביישום נוהל הגילוי מרצון, ובין היתר טענו כי קיימת סחבת בטיפול בבקשות לגילוי מרצון, וכי הטיפול בחלק מהתיקים נמשך חודשים ארוכים.

אסטרוגו הסביר: "זמן טיפול ממוצע בבקשה אמור להיות כחודשיים. השאיפה היא שבקשה תקבל תשובה ראשונית לכל היות בתוך שבוע. הגיעו אלינו תלונות על כך שיש בקשה שיושבת 8 חודשים - וזה יכול לקרות. חלק מהבדיקות שלנו לנתונים שנמסרים לנו נערכות במקומות חיצוניים, מול גורמים שאינם בתוך הרשות, בארץ ובחו"ל, ולוקח זמן לבדוק אותם. כאשר הנתונים נמצאים בתוך הרשות, התשובות מגיעות הרבה יותר מהר".

אסטרוגו חשף גם כי בעקבות תקלות במערכת המחשוב של רשות המסים, חלק מהבקשות שהוגשו כלל לא נקלטו במערכת.

משתתפי הפאנל טענו גם כי קיים פער משמעותי בין המדיניות המקלה הרשמית של רשות המסים בעניין גילוי מרצון - לבין הטיפול בנישומים הנכנסים בפועל להליך הגילוי והנתפסים כעבריינים. לדבריהם, אותם נישומים עלולים בהמשך להיות חשופים להליך הפלילי, אם בקשתם להיכלל בנוהל נדחית.

אסטרוגו הבהיר כי הטענה, לפיה רשות המסים רודפת נישומים שחשפו את הונם השחור במסגרת הנוהל ונדחו - אינה נכונה. באשר לטענה כי מחלקת החקירות אינה מכבדת הסדרי מס שהוגשו עם פקידי השומה במישור האזרחי, ופותחת בהליך פלילי, אמר אסטרוגו: "אם הנישום ישלם את המס בהסדר, האינטרס של מחלקת החקירות לפתוח נגדו בהליך פלילי יורד".

משתתפי הפאנל קבלו גם על היעדר השקיפות של ההליך, היוצר לטענתם חוסר ודאות. לדבריהם, לעתים, במקרה שהרשות דוחה בקשה של נישום לגילוי מרצון, היא אינה מנמקת את הסיבה לדחייה. אסטרוגו הסביר כי "חלק גדול מהמקרים שאנחנו דוחים, זה מכיוון שיש לנו מידע קונקרטי על אותם אנשים, וכשהם מגישים את הבקשה - אני כבר רואה שהמידע הזה קיים אצלי. אחד התנאים של הנוהל הוא שלא יהיה ברשות מידע קודם. כשיש משהו עריטלאי על אדם מסוים, אני מתייחס לכך כאילו אין לי מידע, אבל במקרים שהיה לי כבר מידע, אני לא מנמק את הדחייה, כי אני לא רוצה לחשוף את החקירה שכבר מתנהלת נגד הנישום ואת המידע שכבר יש לי ומקורותיו".

מדיניות אחידה הלכה למעשה

אסטרוגו גם הבהיר כי "בחלק מהמקרים אני דוחה את הבקשה, כי האדם לא עומד בתנאי הנוהל, וזה לטובתו. למשל, החשבון שהוא רוצה לדווח עליו אינו חייב בדיווח, כי הוא לא עומד בסף המס. אולי הוא צריך ללכת לפקיד השומה ולדווח על ההכנסות שלו - ואולי לא. אנחנו עוצרים את זה במחלקת חקירות, כי הוא לא צריך חסינות פלילית, שכן הוא לא העלים מס".

משתתפי הפאנל גם קבלו על כך שאין אחידות בין היקף ההקלות שניתנות לנישומים במסגרת הנוהל, ולכן מייצגים שונים משיגים תוצאות שונות לפי יכולת המיקוח שלהם, או שמשולמים שיעורי מס שונים במקרים דומים, רק כיוון שהדיווח נמסר לפקידי מס באזורים גיאוגרפיים שונים.

רו"ח דוידוב מרשות המסים הסביר כי אמנם אין תבנית מס אחידה לנוהל גילוי מרצון, אך לדבריו, "התהליך הרבה יותר מהיר והרבה יותר אחיד מבעבר. תמיד יש לאן להשתפר, ויש שוני בין משרדי מס הכנסה, אבל יש תבניות כלליות, ויש מדיניות אחידה שמיושמת הלכה למעשה ברוב המשרדים".

"לצמצם את משך הטיפול בבקשות הגילוי מרצון"

ג'ק בלנגה, סגן נשיא לשכת רואי החשבון, סבור כי חייבים לצמצם מהותית את זמן הטיפול בבקשות הגילוי מרצון. לדבריו, "עקב העיכובים בטיפול רשות המסים בבקשות האנונימיות לגילויי שהוגשו בשנים 2013 ו-2014, נוצרה בעיה לרואי חשבון להגיש דוחות אישיים לשנים אלה וכן הצהרות הון, מאחר שהם אינם כוללים את ההכנסות והנכסים שהועלמו, ובאי-הכללת ההכנסות והנכסים רואה החשבון עלול להיות מואשם בסיוע להעלמות מס עקב הגשת דוחות מתוך ידיעה שהם לא נכונים".

נשיא לשכת רואי החשבון, יזהר קנה, הוסיף כי יש לפעול לקבלת ארכות להגשת הדוח, וכי על רשות המסים להנחות את המשרדים למתן אורכות לכ-3 חודשים מהיום על-מנת לא להכניס את הנישומים ל"נבדל".

קנה ציין כי "על-פי הכללים המקצועיים, אם בסופו של ההליך הנישום החליט לא לבצע את הגילוי, על רואה החשבון להפסיק במתן שירותים לאותו נישום ולפעול בהתאם לנוהלים והכללים במקרים אלה".

גם רו"ח איריס שטרק, סגנית נשיא לשכת רואי החשבון, התייחסה לנושא ואמרה כי יש לפתור את הבעייתיות ואת הסתירה בין הליך הגילוי מרצון להחלתו הצפויה של התיקון לחוק הלבנת הון. "בעוד הגילוי מרצון מאפשר לדווח על העלמות מסים באופן גלוי או אנונימי ומגן מפני ענישה אזרחית ופלילית לגבי עבירות המס - הרי שהתיקון לחוק הלבנת הון, שיוחל באוקטובר הקרוב, רואה בהעלמת מס עבירת מקור ומחייב בענישה פלילית, שדינה עד 10 שנות מאסר ואפשרות לחילוט הרכוש טרם המשפט", אמרה.

הפתרון המתגבש על-ידי רשות המסים וועדת החוקה הוא הארכת תקופת "הגילוי מרצון" לפרק זמן משמעותי נוסף, שיאפשר למצות את הפוטנציאל הטמון בהליך זה בגביית מסים שלא דווחו עד כה והענקת חסינות גם מעבירת מקור למשתתפים בהליך זה.

שטרק אמרה כי פתרון זה בהחלט נותן מענה לאי-הוודאות שגרמה לעצירת רבים מלגשת לתהליך הגילוי מרצון, וכעת ניתן יהיה להמשיך בו ולממש את הפוטנציאל. עם זאת, רו"ח שטרק הפנתה את תשומת-הלב לכך שהתיקון מרחיב את אחריות המייצגים, ובכלל זה עורכי הדין ורואי החשבון, אבל אינו כולל התייחסות ספציפית לאחריות זו, ואמרה כי "נושא זה אינו יכול להישאר פתוח לפרשנות עתידית של בית המשפט. יש להבהיר במסגרת התיקון לחוק כי אחריותם של רואה החשבון או עורך הדין תיקבע אך ורק לפי מידת המודעות שלהם לעובדה שהלקוח ניצל אותם כדי להסתיר את כספי ההעלמה. אם יוכח כי רואה החשבון או עורך הדין שיתפו פעולה במודע עם פעולות ההסתרה של הלקוח, יורשעו גם הם בעבירות הלבנת הון. אם יוכח כי הם נוצלו על-ידי הלקוח מבלי להיות מודעים לכך, יורשע בעבירת הלבנת הון הלקוח בלבד".

לדבריה, הימנעות מאמירה מפורשת מסוג זה מערערת את האמון הציבורי באתיקה המקצועית של המייצגים. "על רואי החשבון חלה חובת 'אי-התלות', הם אינם מחויבים רק ללקוחותיהם, אלא גם בדיווח לרשויות המס ולציבור הרחב. לכן על החוק לכבד את רואי החשבון העושים מלאכתם נאמנה ולפעול ביד קשה כנגד כל מי שעבר עבירה, אבל לא להשאיר נוסח מעורפל של החוק, אשר יטיל דופי ויגרום נזק משמעותי לכלל ציבור המייצגים", אמרה.