חיוב מוסתר

איך שוק המניות הבריטי מכיל תקווה להישארות המצב הקיים גם אחרי ה"ברקזיט"

ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון / צילום: רויטרס
ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון / צילום: רויטרס

 

טרגדיית רציחת חברת הפרלמנט הבריטית ג'ו קוקס, אשר תמכה בהישארות בריטניה באיחוד האירופי, מראה כמה הרגשות עזים בנושא. היה זה תרגיל בחירות "מבריק" מצד ראש הממשלה דייויד קמרון, לקבוע משאל עם כזה על מנת להישאר בשלטון. כזכור, אותה הבטחה למשאל אפשרה לו להוציא את העוקץ מן האגף הימני של מפלגתו.

הבעיה היא שהבטחות יש לקיים, לפחות בבריטניה, ועכשיו נראה שהגולם קם על יוצרו, וזאת לפחות מנקודת מבט אותו ראש ממשלה הרוצה דווקא שהמדינה לא תצא מן היבשת העתיקה. כל הנימוקים הכלכליים לא עזרו עד כה לקבוע מסמרות במוחם של רוב האזרחים. הריבונות, ומה שבריסל יכולה לכרסם בה, קובעים הרבה יותר.

אותו רצח, מאדם מעורער אמנם אבל בעל הצהרות ברורות בנושא, רק העלה לכותרות פעם נוספת את מה שעובר על רוב החברות המערביות: שילוב של כעס מן השיטה השלטונית, מן המפלגות, מן האליטות, כאשר כל האנרגיות המשתחררות מאותו כעס מופנה לפתרונות לאומיים: ימניים (לרוב) אך גם שמאליים. הבה נודה על האמת: ל-BRExit לא היה סיכוי להידון כלל לפני משבר 2007-9, עם כל תוצאותיו הכלכליות-חברתיות, ותגובת קובעי המדיניות לפתרונו הנמרח בזמן.

אם נחזור למהות הבריטית, ולהשפעה של פירוד אפשרי על המערכת הפיננסית המקומית, ניתן לומר שעד כה כל פעם שסקרים ניבאו אפשרות של קיום אותה הפרדה ראינו ירידות, הן במטבע והן בשוק המניות שם. שני אלמנטים אשר מהווים את הזהות הפיננסית הלאומית של מדינה.

על המטבע, הלירה סטרלינג, נאמר רבות, ואין זה המקום להרחיב אלא רק בנקודה אחת והיא השינוי האפשרי במדיניות הריבית עקב אותו מהלך. הבה נניח שהאי אכן אומר שלום ליבשת, מה צריך לעשות הבנק המרכזי? הרי היום הוא נמצא כמו כולם בצבת הריבית האפסית וההרחבה הכמותית.

יש להניח שמשבר בכלכלה האמיתית שעלול לבוא מהמהלך, יגרום בוודאי להחמרה בשתי חזיתות: ריבית נמוכה יותר, וגידול בכמות ההרחבה הכמותית. איך אנו יודעים זאת? פשוט מאוד: לפנינו הדוגמא היפנית שאינה מתביישת בתשואות השליליות שלה ובכמויות העצומות של רכישות האג"ח. לפחות לתקופה מסוימת לבנק המרכזי לא תהיה ברירה לעשות מהלך אגרסיבי, וזאת מן הנקודה הנמוכה של הריבית שבו הוא נמצא. תוצאה מיידית במטבע: חולשה מול כל המטבעות האחרים, ובמיוחד מול הדולר.

ומה קורה בשוק המניות? הנה גרף שבועי של מדד FTSE (עד סיום השבוע שעבר):

משה שלום פוטסי 21-06
 משה שלום פוטסי 21-06

התמונה די מפתיעה בגלל האמביוולנטיות הטכנית שלה.

מצד אחד, אין ספק שהמדד נמצא די רחוק מן השיא של כל הזמנים שלו כאשר מאז הרבעון האחרון של השנה שעברה אנו רואים אותו מדשדש בתחום רחב במיוחד של 920 נקודות מדד (6440-5520). את המהות של המצב השלילי ניתן לראות בבירור בעזרת הממוצע הנע 200 יום, כאן בסגול.

אבל, לאחר שאמרנו כל זאת, שימו לב שיש לנו כמה דברים המכניסים סיכוי לשינוי חיובי במידה ו...:
• מבנה של ראש וכתפיים הפוכים (תבנית חיובית) כאשר קו המגמה 1 מהווה את בסיסה (1).
• מצב נאוטרלי, הן באינדיקאטור זרימת ההון (2) והן במומנטום (3).
• כל זה כאשר שיא הראש של התבנית נעצר סביב תיקון שני שליש (Fibonacci). תיקון לגיטימי לגמרי של תנועה מגמתית קודמת, דהיינו התנועה העולה הקודמת מ-4800 ועד השיא של 7100.

מה כל זה אומר? לשחקנים הקובעים הייתה פסימיות לגבי העתיד, וחלק מהם לקחו את הכסף וברחו. אבל, חלק נכבד אחר, המספיק על מנת שנראה אותו בגרף, הביא את המערכת למצב של הכרעה חיובית אפשרית במידה ולא תהיה פרידה. במקרה כזה אנו נראה, לדעתי, חיוב מתפרץ ואלים במיוחד כהקלה מן הצרה שנמנעה. כל זה בדמות פריצת בסיס התבנית, ובניית מהלך גדול של כניסת כסף ומומנטום.

האם מהמרי החיוב יהיו צודקים ב-23 ביוני כאשר העם יאמר את דברו? יש עדיין כ-17% של מתלבטים, והם יקבעו אם הם היו נבונים לייצר את נקודת הזינוק שלפנינו.

 

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.