התוכנית "חיסכון לכל ילד" שיצאה אתמול לדרך תיצור ענף חדש בתחום החיסכון ארוך הטווח בישראל, שהיקפו יגיע בתוך כמה שנים ליותר מ-20 מיליארד שקל. לתוכנית, שאמורה להשפיע על חייהם של 2.7 מיליון ילדים בישראל ובני משפחותיהם, נקבע לוח זמנים שאפתני שספק אם יישאר על כנו לאור הקשיים הלוגיסטיים, הטכניים, ההסברתיים והאחרים.
מהם עקרונות התוכנית
בעת הקמת ממשלת נתניהו סוכם עם המפלגות החרדיות, בהובלת השר יעקב ליצמן, על הגדלת קצבאות הילדים בסכום חודשי של 60 עד 98 שקל לילד. כדי לדחות את ביצוע התשלום בתקציב 2015-2016 הציע האוצר כי 50 שקל מתוך התוספת יופרשו מדי חודש לתוכנית חיסכון לילד שתהיה סגורה עד הגיעו לגיל 18. הילד יוכל למשוך את הסכום בגיל 18 באישור הורה אחד או להמשיך ולצבור אותו עד גיל 21 - אז יוכל לשחרר אותו ללא צורך בהסכמת הורה. בגיל 18 תפקיד המדינה בתוכנית סכום חד פעמי של 500 שקל - פיצוי על המס שהילד אמור לשלם בעת משיכת החיסכון. במקרה שהילד יבחר להמשיך לגיל 21 הוא יזכה בתשלום נוסף של 500 שקל בגיל 21. בפני הילד עומדת אפשרות שלישית: לא למשוך את הכסף עד הגיעו לגיל הפרישה (67). במקרה כזה הוא יוכל למשוך את הכסף בפטור מלא ממס.
מהו לוח הזמנים לתוכנית?
האוצר פרסם אתמול לשימוע ציבורי את טיוטת תקנות התוכנית החדשה, שנוסחו על ידי צוות משותף בראשות סגן החשבת הכללית באוצר יהלי רוטנברג והאחראי על תחום החיסכון באגף שוק ההון הראל שרעבי. במקביל, פורסם דוח בנושא המסכם את עבודתו של צוות מקצועי בראשות הממונה על התקציבים אמיר לוי. בתום הליך השימוע, בעוד 10 ימים, יועברו התקנות למשרד המשפטים והוא ינסח אותן באופן סופי לפני אישורן על ידי שר האוצר. הכוונה היא שהכספים יופקדו לתוכנית החיסכון מ-1 בינואר 2017.
כמה כסף יצטבר בתוכנית?
בדוח שצורף לטיוטת התקנות מופיעות כמה תחזיות לגובה הסכום שיצטבר במקרה של הפקדה בבנק או בקופת גמל (ראו טבלה). התחזיות מבוססות על הנחות שלא בהכרח יתגשמו. דרך אחרת להעריך את גובה הסכום היא לחשב את סך ההפקדות המרבי שיועברו לתוכנית החיסכון. 50 שקל בחודש למשך 21 שנה הם 12,600 שקל. במקרה של הפקדת 100 שקל בחודש הסכום מוכפל ל-25,200. התוכנית תהיה פטורה מתשלום דמי ניהול ועמלות אחרות למשך תקופת ההפקדות (אלה ישולמו ע"י המדינה), אך תהיה זכאית לריבית (במקרה של פיקדון בנקאי) ולתשואות שמקורן בשוקי המניות והאג"ח (במקרה של הפקדה בקופת גמל), ולכן ניתן להעריך שהסכומים הסופיים יהיו גבוהים יותר.
מהם הקשיים הצפויים במימוש התוכנית?
הגורם שאחראי על יישום התוכנית הוא המוסד לביטוח לאומי שמעביר כבר היום את קצבאות הילדים ובידיו מצוי כל המידע הרלבנטי על המוטבים של התוכנית. הבעיה היא שמדובר בתוכנית שנותנת להורים ולילדיהם אפשרויות בחירה: האם להגדיל את ההפרשה החודשית ל-100 שקל בחודש? האם להפקיד את הכסף בתוכנית חיסכון בנקאית או בקופת גמל? באיזה מסלול יופקד הכסף, בקופת הגמל או בבנק? נכון להיום נראה שההחלטות האלה יצטרכו להינתן עוד לפני הפעלת התוכנית ב-1 בינואר, דבר שיחייב את הביטוח הלאומי למאמץ הסברתי ולוגיסטי גדול מאוד.
במקביל יקדמו אגפי החשב הכללי ושוק ההון באוצר את ההסדרה מול הבנקים וקופות הגמל. רק גופים שיעמדו בתנאי הסף יוכלו להקים תוכניות חיסכון לכל ילד. בנוסף נדרש האוצר לוודא שתוכניות החיסכון יהיו מוגנות למשל מפני עיקולים או משיכה מוקדמת, שלא בהתאם לתנאים המחמירים שנקבעו בתקנות (במקרה של צורך רפואי קריטי). כמו כן יש שאלות רבות שעדיין לא זכו למענה. למשל, מה יהיו תנאי החיסכון במקרה שהילד יבחר שלא למשוך את הכסף בגיל 21 ולשמור אותו לגיל מאוחר יותר ואף עד גיל הפרישה.
האם ניתן יהיה להתחרט על החלטות שהתקבלו?
נכון להיום, התקנות אינן מאפשרות להורים לשנות את דעתם בשני נושאים: גובה ההפקדה החודשית ומסלול ההפקדה - בבנק או בקופת גמל. ההורים כן יכולים להעביר את ניהול הכסף בין הבנקים או בין קופות הגמל ויכולים להחליט לגבי המסלול שבו יושקעו הכספים. אחת הבעיות שעמן נדרש האוצר להתמודד היא שכרגע מבחינה משפטית המעבר מבנק לבנק הוא אירוע מס שיחייב תשלום מס על הריבית שנצברה.
אילו אינטרסים עומדים מאחורי התוכנית?
הסכום המצטבר שיופקד בתוכניות החיסכון של כ-3 מיליון ילדים בישראל יגיע בתוך 8-10 שנים ל-20 מיליארד שקל. על סכומים אלה ישולמו דמי ניהול ועמלות על ידי המדינה, ועל רקע זה התנהל מאחורי הקלעים מאבק איתנים בין הגופים השונים, הרואים עצמם מתאימים לניהול הכסף. הרעיון להעביר את הכסף לניהולו של בנק הדואר נפסל בשלב מקדמי על ידי החרדים. אגף התקציבים תמך בניהול הכסף בקופות גמל, בנימוקים שבדרך זו תושג תשואה גבוהה יותר, הכסף יסייע לשוק ההון הישראלי המדשדש ולא יחזק עוד יותר את הבנקים הגדולים. לעומתו דרש ליצמן, בתמיכת אגף החשב הכללי, שלפחות חלק מהכסף ינוהל בבנקים, שנתפסים בציבור כגופים בטוחים ומקצועיים יותר מקופות הגמל. הפשרה שהושגה הייתה שהציבור יוכל לבחור לנהל את הכסף בבנקים אך ברירת המחדל תהיה ניהולו בקופות הגמל שבבעלות הגופים המוסדיים.
איך תשפיע התוכנית על מבנה שוק ההון?
המהלך עשוי, ואף נועד לכך במידה רבה, לסייע לבתי ההשקעות לצמוח, בתקווה שיהוו חלופה תחרותית יותר לקבוצות הביטוח הגדולות בתחומי החיסכון לטווח ארוך. ראשי האוצר מנסים לקדם מטרה זו זה זמן. לכן האוצר לא מסתפק רק בייעוד הגוף המנהל את החיסכון לכל ילד, והם מקדמים עוד כמה מהלכים שאמורים להביא לשינוי מאזני הכוחות בשוקי החיסכון לטווח ארוך. בראש ובראשונה מדובר במהלך לבחירת קרן פנסיה ברירת מחדל לכלל העובדים במשק, שאינם מחזיקים בהסדר פנסיוני מיטיב, בתוך מתן העדפה לקרנות פנסיה קטנות שאינן בבעלות חמש קבוצות הביטוח הפנסיוני הגדולות במשק. צעד זה, נציין, יעלה לדיון בבג"ץ עוד השבוע, משום התנגדות קבוצות הביטוח הגדולות למהלך.
בנוסף, האוצר קידם בתקופה האחרונה השקה של מוצר חיסכון חדש: קופות גמל להשקעה. מדובר בחיסכון הוני (שניתן למשוך אותו במכה אחת) לטווחי זמן גמישים, שנחסך מהנטו של החוסך (ללא הטבות מס על ההפקדות), בתוך מתן מטריית דחיית מס למועד פידיון החיסכון. כמו כן, הגמל להשקעה, שבבתי ההשקעות תולים בו תקוות רבות, מספק מסלול שייתן פטור מלא מתשלום מס רווחי הון, וזאת עבור הלקוחות שישאירו את הכסף שייחסך במוצר זה לגיל פרישה ואז ימשכו אותו רק בדרך של קצבה חודשית (ולא בתשלום הוני חד פעמי).
ומה לגבי שוק ההון עצמו? הכספים הללו יזרימו לבורסה המקומית סכומי כסף נוספים, שיתווספו לזרם ההפקדות האדיר של כספי החיסכון הפנסיוני, והפקדות למכשירי חיסכון אחרים שזורמים בחלקם לבורסה ויוצרים ביקושים.
מהן מטרות התוכנית?
המטרה הראשונית של התוכנית היא להבטיח סכום מינימלי שיעמוד לרשותו של כל ילד בעת הגיעו לבגרות. הרעיון הזה משרת את המטרה של הגברת שוויון ההזדמנויות בחברה הישראלית. מעבר לכך, באוצר מאמינים שהתוכנית תחולל מהפכה חינוכית בציבור באמצעות העלאת המודעות לחשיבות החיסכון והתכנון ארוך הטווח. באוצר מנסים זה זמן לקדם את נושא החינוך הפיננסי, אך עד כה ללא הצלחה רבה. יחידה שהוקמה לצורך טיפול בנושא, במסגרת אגף שוק ההון, נסגרה לאחרונה. במובן הזה, תוכנית החיסכון היא למעשה תוכנית חינוך פיננסי מעשית, שתאפשר לכל ילד בישראל להתמודד כבר בגיל צעיר עם המשמעות של מונחי יסוד כמו חיסכון, מסלולי השקעות ותשואות.
אילו החלטות הורים יצטרכו לקבל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
