בנק ישראל: הריבית תעלה פעם אחת ל-0.25% עד סוף 2017

הריבית במשק נותרה החודש ללא שינוי, ברמה של 0.1% ■ הנגידה פלוג: "לבקרזיט אין השפעה דרמטית על ישראל בזכות נזילות הבנקים כאן, אין צורך בצעדי חירום" ■ לעמוד כלכלת ישראל

קרנית פלוג / צילום: רויטרס
קרנית פלוג / צילום: רויטרס

בנק ישראל מותיר, כצפוי, את הריבית ללא שינוי על 0.1%. אולם בהודעת הבנק מסתתרת הפתעה, הבנק הוריד את תחזיות הצמיחה של הכלכלה הישראלית לשנת 2016 ו-2017.

בשנת 2016 צופה בנק ישראל צמיחה של 2.4% לעומת התחזית הקודמת שצפתה צמיחה של 2.8%, ב-2017 מעריך הבנק צמיחה של 2.9% לעומת 3% בתחזית הקודמת.

לנוכח אי הוודאות בשל פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי, קובע הבנק שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה גברו. תוצאות משאל העם בבריטניה הפתיעו ובשלב זה מוקדם להעריך האם מוצתה השפעת האירוע על השווקים הפיננסים.

בבנק ישראל מעריכים כי  לאור העובדה שהאינפלציה צפויה לעלות ליעד (1%-3%) הרי שהריבית תעלה בסוף 2017 ל-0.25%. 

במסיבת עיתונאים שקיימה נגידת בנק ישראל, אמרה פלוג ביחס לברקזיט, כי "בישראל אין צורך בצעדי חירום כמו אלה שעליהם הודיעו בנקים מרכזיים בעולם בעקבות הברקזיט, שכן רמת הנזילות של הבנקים בישראל נאותה. שער החליפין של השקל התייצב ברמה שמהווה ייסוף יתר".

לדבריה, "שוב קיבלנו המחשה לכך שהסביבה שבה פועלת המדיניות בעולם ובארץ אינה מפסיקה להפתיע ומספקת התפתחויות דרמטיות. בנק ישראל ומשרד האוצר עוקבים מקרוב מאז שישי בבוקר אחר ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים והשפעותיהן.

"בהנחה שהאירוע לא יתפתח וישפיע על יציבות האיחוד האירופי, ההשפעה על הכלכלה העולמית לא צפויה להיות דרמטית למרות שתיתכן השפעה משמעותית על בריטניה עצמה. יש לקוות שההסדרים שיגובשו גם בין בריטניה לישראל ימנעו פגיעה בסחר. בריטניה היא שותפת סחר משמעותית של ישראל וחשוב לשמר את הקשרים הכלכליים ביננו.

"ברור שירידות בשווקים החשובים בעולם משפיעות על הנכסים של האזרחים הישראלים אבל בדיוק בשביל תקופות כאלה אנחנו שומרים על יציבות המערכת הפיננסית. חוסנו של המשק הישראלי בה לידי ביטוי ברמות החוב הנמוכות רמה גבוהה ביתרות מט"ח", אמרה פלוג.

פלוג הזכירה הערכות שעשתה קרן המטבע הבינלאומית שמהן עולה כי הברקזיט "יגלח" בין 0.1% ל-0.3% מהצמיחה העולמית. היא ציינה כי נתוני הצמיחה של המשק לרבעון הראשון הפתיעו לרעה. לדבריה לא ניתן להתעלם מהקושי שבו שרוי הייצוא.

עוד היא אמרה, כי "ניתן להעריך כי ברבעון השני חזר המשק לקצב הצמיחה שמאפיין אותו בשנים האחרונות אם כי ללא פיצוי על הירידה בצמיחה ברבעון הראשון".

 

באשר לסערה שעוררו דבריה של נדין בודו טרכטנברג, המשנה לנגידה, שאמרה כי היחלשות התחרות בשוק המשכנתאות יכולה להסביר את עליית ריבית המשכנתאות, הצדיקה פלוג את עמדת הבנקים ואמרה בתשובה לשאלה כי "חשבנו שהירידה בריבית המשכנתאות תורמת לעלייה במחירי הדיור ואני שמחה שהבנקים הפנימו את הסיכון הגובר שנובע משוק המשכנתאות".

לפני כן הקריאה פלוג מהכתב כי "ההכרה של המערכת הבנקאית בכך שהסיכון הנובע מהאשראי לדיור מתעצם" אמרה פלוג "שבאה בין השאר כתוצאה מהאפקט המצטבר של הפעולות הרגולטוריות בהן נקט הפיקוח על הבנקים בשנים האחרונות, הביאה לעלייה מסוימת בריבית המשכנתאות, לאחר שזו ירדה בשנים האחרונות לרמות נמוכות מאד. המאמצים להגדלת ההיצע, מצד אחד, והעליה בריבית המשכנתאות שתביא לצינון מסויים של הביקושים מצד שני, תביא להתייצבות בשוק הדיור". פלוג קראה לשלב את המוסדיים במימון פרויקטים בתחום הנדל"ן.

בהתייחס לשאלה האם היא תומכת בהעלאת יעד הגירעון התקציבי בתקציב 2017-18 אמרה פלוג כי היא אינה רואה סיבה כרגע למדיניות תקציבית מרחיבה וכי היא "תומכת בגירעון שלא יביא לעלייה מחודשת ביחס החוב תוצר". מדובר בתשובה דיפלומטית שאינה נוקטת עמדה בוויכוח הפנימי המתנהל באוצר בשאלה זו - כשבעוד הלכלכלן הראשי ואגף התקציבים סבורים כי לא ניתן להעלות את יעד הגירעון מעבר ל-2.5% מבלי לפגוע בירידת החוב סבורה החשבת הכללית כי ניתן להעלות את יעד הגירעון ל-2.8% מבלי לפגוע בהורדת החוב.

הפסקה המסכמת של הודעת הריבית שנוסחה באופן אגרסיבי יותר מבעבר קובעת כי "בנק ישראל עוקב באופן יומיומי אחר ההתפתחויות במשק המקומי והעולמי, ולא נהסס להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותנו במידה ונמצא שהנסיבות מחייבות זאת". 

"פלוג לא ששה ללכת לכלים לא קונבנציונליים"

הכלכלן יונתן כץ מלידר ושות' ציין בשיחה עם "גלובס" את החשש של בנק ישראל פני השפעות פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי. "עוד מוקדם לדעת מה תהיינה ההשעות של פרישת בריטניה מהאיחוד אבל האמירה של בנק ישראל כי בתרחיש מסויים זה יקשה על הכלכלה הישראלית להשיג את יעדי הצמיחה ויעדי האינפלציה ולכן ההערכה של מחלקת המחקר (בשונה מהערכה של חברי הוועדה המוניטרית) שהצמיחה תהיה נמוכה מהתחזיות המוקדמות.

עוד מוסיף כץ כי בנק ישראל והנגידה, קרנית פלוג, בפרט לא ששים ללכת לכלים לא קונבנציונליים. "הם חוששים מאוד משימוש בכלים כאלה ולכן יש כאן איתות שהריבית לא הולכת לעלות אבל אין להם כלים בארסנל להילחם בהאטה במשק ולכן הם ימשיכו להתערב בשוק המט"ח - מה שהופך לכלי העיקרי אם לא היחיד במלחמה שלהם בהאטה".

"התחזית של מחלקת המחקר היא לירידה בצמיחה וירידה מתונה גם ב-2017, זה מאוד משמעותי כי כרגע בנק ישראל מעריך העלאת ריבית אחת מ-0.1% ל-0.25% עד לסוף 2017. זה איתות חיובי לשוק האג"ח שלא הולכים לשום מקום, אני חושב שמשפט משמעותי בהודעת הריבית אבל מוקדם מידי להעריך, אבל לאור הרקזיט יש סיכונים להשגת יעד האינפלציה והצמיחה גברו".