מלחמה זהירה בהון השחור

בעוד פחות מ-3 חודשים, החל מחודש אוקטובר, תחול החמרה נוספת במדיניות האכיפה של רשות המסים, עם כניסתו לתוקף של התיקון לחוק איסור הלבנת הון, הרואה בעבירות מס חמורות כעבירות מקור.

חוק איסור הלבנת הון חל על פעולות בכספים וברכוש שהופקו מעבירה שהוגדרה בחוק כעבירת מקור, או ששימשו לביצועה של עבירת מקור ואפשרו אותה. רשימת עבירות המקור כוללת עבירות רבות המאפיינות פשיעה חמורה, לרבות אלימות, עבירות רכוש, סמים וטרור. בנוסף על אלה כלולות ברשימת עבירות המקור גם עבירות על חוק ניירות ערך, מרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועוד.

ההחמרה באכיפה היא חלק ממדיניות בינלאומית שנועדה להילחם בתופעות של הלבנת הון וההון השחור, שהפכו לבעיה אקוטית וגלובלית. השאלה היא - האם יש הצדקה למדיניות היד הקשה, והאם רשות המסים מפעילה את כל האמצעים האפשריים שבידה, לפני הפנייה לפתרון המחמיר.

משמעות התיקון לחוק היא ההתייחסות לעבירות מס חמורות, כמו לעבירות של הלבנת כספים, שמקורן בהימורים, שוחד, זנות, שוד וברצח. אותה ענישה תופעל כעת נגד מעלימי מס. בכלל זה רף ענישה כבד, של עד 10 שנות מאסר ואפשרות לחילוט הרכוש נשוא העבירה, כאשר קיים חשד בלבד כי ההכנסות לא דווחו לרשויות המס, ובטרם קיום משפט והכרעת הדין.

חילוט הרכוש עשוי להפקיע מאדם הנחשד בעבירת המס את היכולת לקיום בסיסי שלו ושל משפחתו, ומונע ממנו לממן הגנה משפטית ראויה. במקרה כזה, אדם אשר ירצה להוכיח את חפותו ייאלץ להשתמש בשירותי הסנגוריה הציבורית הנתונה ממילא תחת עומס רב, ואשר אינה מתמחה בתיקי הלבנת הון.

השימוש בענישה ובהליכים המסירים את כל ההגנות האזרחיות על-פי חוק איסור הלבנת הון, נגד עברייני מס, מעמיד בשורה אחת עבירות העלמות מס של "צווארון לבן" עם הלבנת הון של כספי פשעים חמורים.

לפיכך, מומלץ לכל מי שחשוף לעבירות מס חמורות, למצות במהרה את תהליך "הגילוי מרצון", המאפשר לדווח על כלל הכנסותיו בשקיפות או במסגרת ההליך האנונימי, ובכך, להבטיח הגנה מפני ענישה אזרחית ופלילית לגבי עבירות המס בלבד. במסגרת הליך זה הוגשו מספטמבר 2014 ועד עתה 5,131 בקשות לגילוי מרצון, שחשפו הון לא מדווח של 17.5 מיליארד שקל. אך רשות המסים הספיקה לטפל עד כה רק בכשליש מהבקשות, ולגבות מסים בסך של 650 מיליון שקל בלבד.

תוקפו של הליך הגילוי מרצון היה עד סוף שנה זו, והאפשרות לדיווח במסלול אנונימי או מסלול מקוצר הסתיימה לאחרונה. אך בימים אלה הודיעה רשות המסים כי היא האריכה את תוקפו של ההליך עד לסוף השנה. זאת, על-מנת לאפשר מדיניות מקילה למי שידווח מרצונו על הון שלא דווח עד כה, ולהגיע להסדר לתשלום המס.

במקביל, העניקה הרשות גם חסינות מלאה מאישום פלילי מעבירות מס חמורות, שייחשבו לעבירות מקור החל מחודש אוקטובר. וכך, חוזק משמעותית התמריץ הקיים כבר כיום, להגנה מפלילים בתחום עבירות המס, ואני תקווה שחסינות זו תאיץ את היקף הגילויים שיובילו להגברת גביית המסים ו"לחזרה בתשובה".

התיקון לחוק מרחיב גם את אחריות המייצגים, ובכלל זה עורכי הדין ורואי החשבון, אבל אינו כולל התייחסות ספציפית לאחריות זו. נושא זה אינו יכול להישאר פתוח לפרשנות עתידית של בית המשפט.

יש להבהיר במסגרת התיקון לחוק כי אחריותם של רואה החשבון ו/או עורך הדין תיקבע אך ורק לפי מידת המודעות שלהם לעובדה שנעשה שימוש ברכוש אסור, או מתן סיוע אקטיבי ומודע להסתרת הרכוש האסור.

על רואי החשבון חלה חובת "אי-התלות", הם אינם מחויבים רק ללקוחותיהם, אלא גם בדיווח לרשויות המס ולציבור הרחב. לכן, על החוק לכבד את רואי החשבון העושים מלאכתם נאמנה, ולפעול ביד קשה רק נגד כל מי שעבר עבירה במודע.

נכון, על כולם לשאת בנטל המס ולשלם כנדרש, הן מבחינת החוק והן מבחינת המוסר הציבורי. מי שאינו משלם מסים כדין, עובר על החוק ומכביד את נטל המס על הציבור. יש להוקיע התנהלות זו ולא לעבור עליה לסדר היום, ועליו לשאת בענישה הראויה.

עם זאת, יש להפעיל את האמצעים הראויים, תוך שמירה על איזונים ובלמים, על-מנת לפעול בתבונה ולא לגרום נזק לכלל מערכת גביית המס ולאנשי המקצוע העוסקים בכך.

■ הכותבת שותפה מנהלת בשטרק את שטרק רו"ח וסגנית נשיא לשכת רואי החשבון.