נתניהו לוחץ על כחלון: חוק בוררות חובה והפחתת הרגולציה

בישיבה עם צמרת האוצר אמר רה"מ: "יודעים איך אפשר להשיג צמיחה של 5%? יש רק דרך אחת. חוק בוררות חובה" ■ נתניהו לא התרשם גם משורת הצעדים להפחתת הרגולציה

בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילומים: דוברות הכנסת ואוריה תדמור
בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילומים: דוברות הכנסת ואוריה תדמור

ראש הממשלה בנימין נתניהו לוחץ על שר האוצר משה כחלון להכניס הסדרי בוררות חובה במסגרת חוק ההסדרים הקרוב ולפעול באופן נחרץ יותר להקלת נטל הרגולציה. לדברי גורמים בסביבת ראש הממשלה, נתניהו מאוכזב ממתכונת התקציב שהוצגה לו וסבור שאיננה משיגה את המטרות שהוא מבקש לקדם.

במהלך ישיבה עם צמרת האוצר שהתקיימה לאחרונה בלשכתו, פנה נתניהו לנוכחים ואמר להם: "אתם יודעים איך אפשר להשיג צמיחה של 5%? יש רק דרך אחת לעשות זאת. חוק בוררות חובה". לאחר מכן הוסיף נתניהו בפנייה אישית לכחלון: "משה, אני ואתה כבר עבדנו יחד לא מעט. אנחנו לא תמימים. בוא נעביר את החוק הזה".

כחלון לא השיב בינתיים לפנייתו של נתניהו בנושא, אך בעבר, לפי פרסומים בתקשורת (שלא אושרו על ידי כחלון), הטיל וטו על יוזמת נתניהו להכניס להסכמים הקואליציוניים התחייבות לחקיקת חוק בוררות חובה.

דגל אדום לוועדים

הסדרי בוררות חובה נחשבים דגל אדום בעיני ועדי העובדים ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, משום שהם מאלצים את הוועדים לפנות להליך בוררות כתנאי מוקדם להפעלת זכות השביתה. נתניהו כבר נכשל לפני שלוש שנים בקידומה של הצעת חוק בוררות חובה במשק וניסה להעלות את הנושא מחדש במסגרת ההסכמים הקואליציוניים להקמת ממשלתו הנוכחית.

כחלון אמר בעבר כי הוא תומך בזכותם של ועדים לשבות והוא שומר על יחסי עבודה טובים עם יו"ר ההסתדרות אבי נינסקורן, שיעמוד בקרוב לבחירה מחדש. ניסנקורן איים בעבר "להכריז מלחמה" אם תקודם היוזמה, שהוא מכנה "אנטי-דמוקרטית".

הנושא המרכזי הנוסף שהעלה נתניהו בפגישה היה הקלת נטל הרגולציה. במסגרת חוק ההסדרים הקרוב מוביל האוצר שורת צעדים שנועדו להפחית רגולציה ולקדם את ישראל במדד עשיית העסקים (Doing business), אולם לדברי נוכחים בישיבה נתניהו לא התרשם מהצעדים שהוצגו ואמר כי דרוש "מפתח שבדי" כדי לפתוח את הסתימה ברגולציה הישראלית. נתניהו דיבר בהקשר זה על כוונתו לדון בקרוב עם היועץ המשפטי לממשלה בהצעה להטיל מגבלות מחייבות על משרדי הממשלה, שימנעו מהם לחוקק כללים ותקנות חדשים כל עוד לא יישמו את חלקם בהחלטת הממשלה להפחית את נטל הרגולציה הקיים.

מעבר לכך, משתתפים בישיבה אמרו ל"גלובס" כי נתניהו נראה מאוכזב ממסגרות התקציב שהציגו ראשי אגף תקציבים ומהכוונה להעלות את יעד הגירעון התקציבי ל-2.9%. המשנה לנגידת בנק ישראל, נדין בודו טרכטנברג, אמרה שקשה להצדיק את העלאת יעד הגירעון ל-2.9% בהינתן ששוק העבודה מצוי ברמת תעסוקה מאוד גבוהה, האבטלה נמוכה, השכר עולה ותשלומי הריבית על החוב הקיים מגיעים ל-39 מיליארד שקל בשנה.

החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, חזרה על עמדתה מהישיבה הקודמת ואמרה שכדאי לדבוק ביעד של 2.8% ולא לעלות עליו משום ששמירה על יחס חוב תוצר חשובה ביותר לדירוג וצריך לדבוק בגירעון שמביא ליציבות ביחס זה ולהיות בעניין זה "און דה סייף סייד". עבאדי-בויאנג'ו ציינה כי יחס החוב מושפע גם מגורמי שוק כגון מדד וממחירי התוצר, ולכן עדיף להיות באזור הבטוח של התחזית.

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, אמר כי לא משנה מהו יעד הגירעון, מה שחשוב הוא אם התקציב תומך בצמיחה.