הממשלה אישרה הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים

הממשלה אישרה היום (א') פה אחד את תזכיר החוק ליישום מסקנות ועדת שטרום. בתחילת חודש יוני אשתקד הודיע שר האוצר משה כחלון על הקמת הוועדה לשיפור התחרות במערכת הבנקאית. בהודעה נמסר כי הוועדה תגיש את מסקנותיה בתוך שלושה חודשים. שנה וחודשיים אחרי אותה הודעה, ולאחר חיכוכים אינספור בין האוצר לבנק ישראל בסוגיה, הוגש היום לממשלה תזכיר החוק. התזכיר אמנם דומה למדי לטיוטת התזכיר שפורסמה לפני שלושה שבועות, אבל בכל זאת יש ביניהם כמה הבדלים לא מבוטלים. מרביתם תיקונים ושינויים שבנק ישראל דרש להכניס, כך שבשורה התחתונה, הבנק המרכזי השיג כמעט את כל מה שרצה. מה הם אותם שינויים וכיצד ישפיעו על השוק:

1. חלק מרכזי מהמלצות שטרום הוא הטלת מגבלות על הבנקים בנושא הנפקת כרטיסי אשראי, וביניהם מגבלה כי על הבנקים ייאסר להציע ללקוחותיהם כרטיסי אשראי, אלא 45 יום לפני שהכרטיס יפוג, וכן הקטנת מסגרות האשראי הקיימות ללקוחות ב-50%. בנוסח הקודם נקבע שהמגבלות הללו יחולו לאחר שהבנקים ימכרו את חברות כרטיסי האשראי. כעת נקבעו תאריכים לכניסת המגבלות השונות, ללא קשר למועד המכירה.

הניתוק בין המגבלות למועד המכירה עשוי להביא להאצת מכירת ישראכרט ולאומי קארד. הסיבה לכך היא שכל עוד המגבלות על הבנקים היו תלויות במכירת חברות כרטיסי האשראי, סביר שהבנקים היו מחכים לרגע האחרון למכירתם, בכדי לדחות כמה שניתן את המגבלות. כעת, כאשר אין קשר בין השניים, סיכוי גבוה שהבנקים יעדיפו לקדם את המכירה במהירות יחסית כשם שהיה לאחר ועדת בכר, אז מכרו הבנקים במהירות את חברות קרנות הנאמנות וקופ"ג שלהם.

2. לפני שבועיים בקירוב פורסמה ב"גלובס" כתבה המסבירה כיצד בנק דיסקונט וחברת כרטיסי האשראי כאל שבשליטתו הם המנצחים הגדולים של הוועדה. זאת, לאור העובדה שזו החברה היחידה שתישאר בשליטת הבנקים, מה שיאפשר לה גישה זולה למקורות מימון, וכן לא יחולו על דיסקונט מגבלות הקשורות בהנפקת כרטיסים, מה שיאפשר לכאל לנגוס בנתחי שוק ממתחרותיה ולהפוך לחברה השנייה בגודלה בענף. בעקבות הפרסום ב"גלובס" הוחלה על דיסקונט מגבלה אחת בדומה לזו שהוטלה על הבנקים הגדולים, והיא החובה לעבוד מול יותר מחברת כרטיסי אשראי אחת (מגבלה שלא הוטלה על דיסקונט בנוסח הקודם של תזכיר החוק).

מגבלת נתח השוק של הבנקים מול חברות כרטיסי האשראי רוככה בשני הבנקים הגדולים - מרף מרבי של 40%, המגבלה רוככה ל-50% ובנוסח האחרון אף עלתה ל-52%. שני הבנקים הגדולים, שעובדים כיום באופן בלעדי עם חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם, יצטרכו החל בעוד כשנה לעבוד עם חברת כרטיסי אשראי נוספת. כעת עולה השאלה מול מי יבחרו לעבוד הפועלים ולאומי.

על פניו, יש לא מעט דם רע בין שני הבנקים הגדולים, ולכן לכאורה הם אמורים להעדיף לעבוד עם כאל מאשר עם חברות כרטיסי האשראי האחת של השנייה. מצד שני, לאחר שיימכרו ישראכרט ולאומי קארד, יהפכו כאל ודיסקונט למתחרה מרכזי שיתחזק, והפועלים ולאומי לא ירצו לחזק את דיסקונט.לכן, בהחלט ייתכן ונראה את לאומי מפיץ ללקוחותיו כרטיסים של ישראכרט ואת הפועלים מפיץ את כרטיסי לאומי קארד, ובכך ישמרו כל אחת מהחברות על כוחה של החברה השנייה, ולא יחזקו את כאל. מנגד, אם כאל תגיע בהצעה אטרקטיבית מאוד כלפי הבנקים הגדולים בנושא חלוקת ההכנסות, לדוגמה, הם יתקשו לסרב. מה שבטוח, בהחלטה הסופית של הבנקים עם איזו חברות כרטיסי אשראי לעבוד, גם לאגו יהיה משקל רב.

3. אם ברוב הנושאים, התיקונים בנוסח הסופי של שטרום היו מינוריים יחסית, הרי שבנושא ההמלצות לגבי חברת שב"א נעשה שינוי מהותי לעומת ההמלצות המקוריות. נזכיר כי שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים) נשלטת ע"י הבנקים ועוסקת בכמה תחומים, בהם ניהול התשתית לעסקאות בכרטיסי אשראי, וכן מתג ה-ATM שבאמצעותו עובדים הכספומטים בישראל עובר דרכה. בנוסח המקורי הומלץ להפריד בין החברות-הבנות של שב"א: ATM, שדרכה מתבצעות משיכות המזומן מהכספומטים, ואשראית, שדרכה מתבצעות העסקאות בכרטיסי אשראי. המלצה זו נעדרת מתזכיר החוק, כמו גם ההמלצה לשינוי מבנה הבעלות בחברה כך שהבנקים יירדו להחזקה של 10% בחברה, כאשר חברות חדשות בתחום - ביניהן חברות כרטיסי האשראי המופרדות - ייכנסו במקומן.

ההחלטה לבטל את ההפרדה בין ATM לאשראית נבעה מכך שבוועדת שטרום השתכנעו שצעד כזה עלול דווקא להעלות את המחיר לציבור, בדומה לתרחיש שקרה כאשר שב"א מכרה את הכספומטים בבעלותה, ותוך זמן קצר בחלק גדול מאותם כספומטים נרשמה עלייה בעמלות. באשר לסוגיית הבעלות, הנושא לא ירד לחלוטין מסדר היום, והוחלט להעביר את הדיון בנושא לכנסת, שתשלים את הליך החקיקה. בבנק ישראל לא מתלהבים משינוי הבעלות כעת, וזאת לאור השינויים הרבים המתרחשים בשב"א בימים אלה, כתוצאה מרפורמות אחרות שמקדם בנק ישראל. עם זאת, במערכת הפיננסית מסכימים שישנה בעייתיות במבנה הבעלות הנוכחי של שב"א, שבו חלק מהשחקנים בשוק הם הבעלים ואילו אחרים הם גם לקוחות החברה וגם מתחרים של הבעלים. בכל אופן, הציפייה היא שבבנקים יבינו שנושא הבעלות מרחף באוויר, ולכן ייזהרו מביצוע אפלייה כלפי מתחריהם שהם הלקוחות של שב"א.

4. ישנם גם שינויים נוספים, טכניים לכאורה, אך בעלי משמעות. לדוגמה, בטיוטת תזכיר החוק נקבע כי תוקם ועדת יישום שתעקוב אחר המצב בשוק הבנקאות, ותמליץ האם יש להגביר את המגבלות או להאריך את המגבלות בנושא הנפקת הכרטיסים על הבנקים הגדולים. בנוסח הסופי, הוועדה כבר לא נקראת ועדת יישום, אלא ועדה מייעצת - כך שמבחינת סמכות, כוחה יורד. כמו כן, בה בשעה שבנוסח המקורי, בראשות הוועדה יעמוד נציג האוצר, הרי שבנוסח הנוכחי יעמדו בראשות הוועדה גם מנכ"ל האוצר וגם מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל - כלומר כוחו של הבנק המרכזי בוועדה זו גדל לעומת הנוסח המקורי של תזכיר החוק.

5. לא הייתה הרבה חגיגיות בפרסום מסקנות ועדת שטרום - אפילו מסיבת עיתונאים לא כונסה. תלאות רבות עברו על הוועדה, שכללו חיכוכים וריבים בין האוצר לבנק ישראל, וגם ביקורת על התנהלותה (ראו הרחבה במסגרת). ואולם בסופו של דבר, נראה כי יישום המסקנות ייצא לדרך. לגבי השאלה איך ייראה הענף בעוד 5 שנים, אף אחד לא מוכן להתחייב. "עושים פה ניסוי גדול עם שינויים רבים שמתבצעים במקביל, וקשה לחזות איך יגיב לכך השוק", אומר גורם בנקאי בכיר.

האם הבנקים ייפגעו בעקבות יישום המסקנות? ככל הנראה לא ממש. הבנקים בסה"כ יצאו בזול מהוועדה, וגם אם תהיה להם פגיעה בהכנסות, תסמכו עליהם שהם ימצאו את הדרך לפצות את עצמם. האם הציבור ירוויח? לא בטוח. ניקח לדוגמה את ההחלטה להורות לבנקים הגדולים לצמצם את מסגרות האשראי ללקוחותיהם ב-50%. האם חברות כרטיסי האשראי המופרדות יוכלו לקלוט אליהם את כל מסגרות האשראי? כנראה שלא. למי הן יעדיפו לתת אשראי? כנראה ללקוחות הטובים והאמידים. ומה לגבי הלקוחות החלשים? שאלה טובה. אין ספק כי היצע האשראי בישראל צפוי לגדול בעקבות השינויים, אבל השאלה האם המחירים יירדו נותרה עדיין פתוחה, ותלויה בדינמיקה שתיווצר בעקבות השינויים הרבים הצפויים.

פלוג: "ליישם את הרפורמה בזהירות"

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, הזהירה היום (א') בישיבת הממשלה שביישום ועדת שטרום קיימים גם סיכונים. "ישנם שני סיכונים מרכזיים", אמרה הנגידה. "האחד הוא, שיותר בנקים, בעיקר קטנים, ויותר מתווכים פיננסיים שאינם בנקים, משמעותם סיכון גבוה יותר לקריסה של גוף פיננסי. הסיכון השני הינו מגמת ההתרחבות המהירה של האשראי למשקי בית. לכן, חשוב כי הגברת התחרות בשוק האשראי, החשובה לכשעצמה, תעשה בזהירות, תוך שימת לב לסיכונים המתפתחים ופיקוח נאות על ספקי האשראי החדשים".

פלוג הוסיפה ואמרה: "השינויים שקובע החוק, ובעיקר ההמלצה להפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, לצד יוזמות שמובילים בנק ישראל והפיקוח על הבנקים, ייצרו בשנים הקרובות מערכת בנקאות מתקדמת, ויותר תחרותית בתחומי הקמעונאות והעסקים הקטנים. צריך לזכור, עם זאת, כי שינוי במערכת הפיננסית דורש מהלכים מושכלים, יסודיים וארוכי טווח, וצריך גם אורך רוח. את הפירות של הרפורמה יקצור הציבור בהדרגה, לאורך זמן".

הנגידה ציינה כי יש להתמקד עתה ביישום הרפורמה, ובכך רמזה כי אין לבצע שינויים מהותיים נוספים במערכת הבנקאית. "חשוב עכשיו להתמקד ביישום הרפורמות, ולתת להן זמן להשפיע", אמרה פלוג. "מדובר בשינויים גדולים, ועלינו לאפשר גם למערכת להסתגל אליהם, ולהגיע לשיווי המשקל החדש שייווצר כתוצאה מהשינויים והרפורמות". בד בבד עם אישור הרפורמה פנתה התנועה לאיכות השלטון לשרים כדי שלא יאשרו את תזכיר החוק, בשל ההליך שבו נוצר: "ישנם פגמים שנפלו בהליך גיבוש טיוטת החוק ואישורה - ובהם העובדה שהנוסח המלא של דוח ועדת שטרום טרם פורסם. כמו כן, הערות הציבור שהוגשו לא נשקלו, ולא ניתן זמן סביר לשרים לבחון ולהחליט בעניין אישור הטיוטה. לאור חשיבותה של הרפורמה, מצופה היה שהליך חקיקתה יעשה ברצינות וביסודיות הראויה, ולא באמצעות הליך חפוז שאינו הולם נורמות של ממשל תקין".

עיקרי תזכיר החוק

בנק הפועלים ולאומי ימכרו את ישראכרט ולאומי קארד בתוך 3 שנים

על הבנקים הגדולים יוטלו מגבלות משמעותיות בהנפקת כרטיסי אשראי למשך 5 שנים

הבנקים הגדולים יצטרכו לצמצם בתוך שנתיים את מסגרות האשראי ללקוחותיהם ב-50%

כל בנק יחויב לעבוד עם לפחות 2 חברות כרטיסי אשראי, כאשר נתח השוק המרביי של החברה בבנק יעמוד על 52%

סוגיית מבנה הבעלות בשב"א תעבור לדיון בכנסת

תוקם ועדת מייעצת בראשות נציגי האוצר ובנק ישראל שתבחן את התחרות ואת הרחבת ההמלצות