דחיית העלאת השכר: ניסנקורן נתן לכחלון "הלוואת שוק אפור"

(עדכון) - סיכום של הרגע האחרון עם יו"ר ההסתדרות אפשר לאוצר להציג תקציב מאוזן ■ באוצר מאשימים ההסכמים הקואליציוניים בבור תקציבי של 18 מיליארד ש'

משה כחלון אבי ניסנקורן / צילום: אוריה תדמור ותמר מצפי
משה כחלון אבי ניסנקורן / צילום: אוריה תדמור ותמר מצפי

ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בעת הקמת הממשלה מעיבים על התקציב הדו-שנתי שיוגש לאישור הממשלה בסוף השבוע.

באוצר הציגו היום שורת קיצוצים והתאמות שנגזרו לדבריהם מהצורך לסגור בור של כ-18 מיליארד שקל בתקציב 2017, שחלק גדול ממנו מיועד לממן הוצאות שהובטחו למפלגות בעת הקמת הממשלה. יצוין שבאוצר עדיין לא תמחרו במסגרת התקציב שורה ארוכה של תקציבים שחולקו למפלגות בתקציב הקודם על בסיס חד-פעמי והסכימו כי "לא בלתי סביר" לצפות שגם השנה ייכללו דרישות אלה בתקציב.

הפער התקציבי שהאוצר נדרש לסגור בתקציב 2017 עמד על 18 מיליארד שקל. כדי לגשר עליו נאלץ האוצר להגדיל את יעד הגירעון מ-2.5% ל-2.9% ב-2017 ומ-2.25% ל-2.9% ב-2018 - זאת למרות שבאוצר מודים שהדבר עשוי להביא ל"עלייה קטנטונת" ביחס החוב של ישראל, לראשונה משנת 2002. באוצר טוענים כי יחזרו למתווה הגירעון הפוחת מ-2019, שיעד הגירעון שלה עומד על 2.5%. נוסף על כך נאלץ האוצר לחרוג בתקציב הקרוב במידה משמעותית מתקרת ההוצאה, המגבילה את הגידול האפשרי בתקציב המדינה ב-2.7%. תוכנית האוצר מדברת על גידול של לא פחות מ-5.1% בהוצאה התקציבית ל-2017 וגידול של 3.1% ב-2018.

נתונים אלה באים על רקע פרסום נייר עמדה של בנק ישראל המנתח את תקציב המדינה וממליץ להחליף את כלל מגבלת ההוצאה באמצעי אחר משום שזה הפך "אות מתה", בעיקר בעת מדיניות תקציבית פרו-מחזורית.

תוספות השכר יידחו

במטרה לסגור את הבור התקציבי החליט האוצר על קיצוץ רוחבי נוסף בתקציבי הפעילות והקניות של משרדי הממשלה, שאמור לחסוך הוצאות בהיקף של כ-2 מיליארד שקל. כמו כן השיג האוצר אמש סיכום עם ההסתדרות שלפיו יידחה תשלום תוספות השכר שהובטחו לעובדי המגזר הציבורי. על פי הסכם השכר שנחתם בזמנו, היה אמור שכר עובדי המגזר הציבורי לעלות ב-2017 ב-3 פעימות: בינואר (1.5%), ביוני (1.75%) ובדצמבר (1.5%). לפי הסיכום מאתמול, נדחו שתי הפעימות הראשונות בחצי שנה כל אחת והפעימה השלישית נדחתה למארס 2019 ותגדל ברבע אחוז (1.75%). תוספת השכר הכוללת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי תגדל מ-7.5% ל-7.75%. באוצר אומרים כי הסיכום עם ההסתדרות יאפשר להקטין את ההוצאה התקציבית ב-2017 ב-2 מיליארד שקל.

דחיית העלאות השכר היא למעשה הלוואה שההסתדרות מעניקה לאוצר תמורת ריבית של רבע נקודת האחוז. חישוב פשוט שערך היום אחד הכלכלנים הראה כי שיעור ריבית של רבע נקודת האחוז על העלאת שכר של 1.5 נקודות האחוז מגלם למעשה ריבית של לפחות 12.5% בחישוב שנתי - שיער ריבית המאפיין יותר את השוק האפור.

מעבר לבעיה התדמיתית מייצר הסיכום עם ההסתדרות גם בעיה משפטית פיסקלית לא פשוטה לאוצר. חוק הנומרטור שאושר בשנה שעברה אוסר על האוצר להתחייב להוצאות החורגות מהמותר. נכון להיום האוצר כבר נמצא בחריגה של כ-8 מיליארד שקל ממגבלות החוק ב-2019, כשהחריגה המירבית המותרת בחוק עומדת על 2 מיליארד שקל בלבד.

לשאלת "גלובס" אמרו היום באוצר כי אין כל כוונה לשנות את חוק הנומרטור וטענו כי אין כל חריגה מהמתווה המוצג בחוק. בנוסף לדחיית הוצאות וקיצוץ תקציבי נאלץ האוצר להפגין יצירתיות בהגדלת מקורות ההכנסה בתקציב הקרוב. המקורות העיקריים לגידול הכנסות המדינה לפי תוכניות האוצר הם מזומנים שהצטברו בקופת רשות שדות התעופה (2 מיליארד שקל) וקרן קיימת לישראל (1.4 מיליארד). מקורות נוספים הם המס החדש שיוטל על בעלי 3 דירות ויותר (כ-800 מיליון שקל) והאחדת המיסוי המוטל על חברי קיבו צים לזה המוטל על נישומים רגילים (כ-500 מיליון שקל).

באוצר דחו היום את הביקורת של בנק ישראל על החריגה ממגבלת ההוצאה ואמרו כי הכלל איננו מיותר וזאת משום ש"בלעדיו המצב היה גרוע יותר". כמו כן ציינו כי שנת 2017 יוצאת דופן לרעה בגלל הבשלתם של חלק מההסכמים הקואליציוניים. כזכור, בעת הקמת הממשלה נחתמו הסכמים בעלות שנתית של 9.3 מיליארד שקל. במסגרת תקציב 2016 הצליח האוצר לשכנע את המפלגות להסכים לפריסת ההוצאות ולדחיית כ-40% מההוצאות לשנת 2017.

הדוגמה הבולטת ביותר להוצאה שהבשילה השנה היא תוכנית חיסכון לכל ילד שכוללת ב-2017 גם תשלום רטרואקטיבי ועלותה נאמדת ב-2.7 מיליארד שקל. תוספות נוספות כוללות תקציב לישיבות, תגבור לימודי מתמטיקה, העלאת שכר חיילי החובה, הדיור הציבורי, הסיוע לעצמאים והנחה בגובה המע"מ בתחבורה הציבורית והמים.

בנוסף לתקציבים שהובטחו למפלגות בהסכמים, הובטחו למפלגות בתקציב 2016 שורה ארוכה של תקציבים חד-שנתיים ובהם מימון גרעיני משימה במשרד החקלאות שביקשה הבית היהודי, תקציבים למפוני גוש קטיף, הקמת מוסדות דת של ש"ס ופטור ממע"מ לתחבורה הציבורית ולמים. סכומים אלה, הנאמדים במאות מיליוני שקלים, לא תוקצבו על ידי האוצר מתוך הנחה "פורמליסטית" שהמפלגות לא ידרשו לשוב ולקבל אותם גם ב-2017-2018. עם זאת, באוצר מודים כי סביר להניח שהסכומים ייתבעו על ידי המפלגות מחדש גם בתקציב הקרוב.

המספרים של תקציב
 המספרים של תקציב

צרו איתנו קשר *5988