לא יוטל מס רכוש על חברות שלא מקדמות בנייה בקרקע שלהן

באוצר ביקשו לגבות היטל של 2.5% משווי הקרקעות שבבעלות חברות עם תוכניות מאושרות לבנייה, אך אינן מקדמות בהן תוכנית או בנייה בפועל ■ ההצעה לא נכנסה לחוק ההסדרים

פרוייקט דירה להשכיר ברמת השרון / צילום:תמר מצפי
פרוייקט דירה להשכיר ברמת השרון / צילום:תמר מצפי

לצד כל הסעיפים הקשורים לנדל"ן בחוק ההסדרים, יש גם הצעות שלא נכנסו להצעת החוק. נוסף לפרק שעסק בשינוי של חישוב היטל ההשבחה ויצא מחוק ההסדרים, גם הכוונה להחזיר את מס הרכוש מצאה דרכה החוצה. מדובר בפרק שעסק בקרקעות עם תוכניות מאושרות לבנייה, שחברות מחזיקות אך אינן מקדמות בהן תוכנית או בנייה בפועל.

על פי התוכנית שהוצגה בטיוטת חוק ההסדרים, במשרד האוצר ביקשו לגבות היטל של 2.5% משווי הקרקעות הללו. לכאורה מדובר בהחלטה הגיונית; הרי אם קרקע מאושרת לבנייה והחברה שזו בבעלותה אינה מקדמת עליה תוכנית, היא מסכלת את מאמצי משרד האוצר להגדלת היצע הדירות, ומיסוי הקרקע עשוי לדרבן את החברות לבנות.

הבעיה היא הקושי ליישם החלטה כזו, הן על ידי רשות המסים והן על ידי משרד המשפטים. שכן במנגנון מיסוי כזה יהיה צורך להתייחס לכל תוכנית בנפרד ולקבוע לוחות זמנים ברורים של מועדי מימוש או שלבי קידום תוכניות, שכידוע לוקח בישראל שנים ארוכות. מסיבה זו הוחלט בימים האחרונים כי היוזמה לא תיכלל בחוק ההסדרים הנוכחי.

יצוין כי אין מדובר ביוזמה חדשה, והרעיון עלה מספר פעמים בעבר. בין היתר, הייתה זו ועדת טרכטנברג שהוקמה בימי המחאה החברתית שפרצה בקיץ 2011, שהציעה להטיל על קבלנים היטל עיכוב מימוש ביחס לכל קרקע שהוחזקה במשך שלוש שנים, כששיעור המס היה אמור לעלות בכל שנה עד לתחילת הבנייה. אבל גם יוזמה זו נפלה לאחר שעוררה קשיים משפטיים.

ההצעה הנוכחית התייחסה רק לקרקעות המוחזקות על ידי חברות ולא לקרקעות המוחזקות על ידי אנשים פרטיים. אולם גורמים בענף מציינים כי דווקא הקרקעות הפרטיות הן לב הבעיה משום שבעלי קרקע פרטיים, יותר מחברות, אינם ממהרים למכור או לקדם תוכניות על קרקעות שעליהן תוכניות בנייה מאושרות - והם כלל לא נכללו בהצעה זו.