תחקיר: גילויים חדשים בפרשת השוחד בסימנס וחברת החשמל

פרשת השוחד בחברת החשמל-סימנס עסקה בעבירות ב-2006 ■ מידע חדש מצביע על חשד לחריגות גם בעסקאות שנעשו ב-2008 ■ חברת החשמל: לא ידענו

תחנת הכוח חגית, ליד יקנעם / צילום: איל יצהר
תחנת הכוח חגית, ליד יקנעם / צילום: איל יצהר

פרטים חדשים בפרשת התקשרויות העבר הבעייתיות בין סימנס לחברת החשמל: לפי מידע שקיבלה באחרונה רשות ניירות ערך, בסוף העשור הקודם ביצעה חברת החשמל רכישות של טורבינות מחברת סימנס, ללא מכרז, במחירים מופרזים ובנימוק של תוכנית חירום, באופן שמעלה חשד לגבי מניעי הרכישות. הרכישות הללו לא נחקרו במסגרת הפרשה שבה הוגשו לאחרונה כתבי אישום נגד 6 בכירים בחברת החשמל באשמת קבלת שוחד מסימנס תמורת העדפתה ברכש של טורבינות וציוד נוסף.

נזכיר שכתב האישום נגד הבכירים עוסק ברכישות שבוצעו בשנים 1999-2006, והוא חושף את שיטת השוחד של קונצרן סימנס. הבכירים הם דוד קון, שכיהן באותן שנים משנה למנכ"ל; צבי אייל, שהיה מנהל מחלקה באגף התכנון; חיים בר-נר, שכיהן כסגן מנהל אגף תכנון; יונה שווייצר, שהיה מנהל אגף תכנון; יאשה חאין, סמנכ"ל החברה אז; ודוד אלמקיס, שכיהן כסמנכ"ל תכנון ופיתוח טכנולוגי.

במסגרת החקירה שהובילה להגשת כתב האישום, הצליחה רשות ניירות ערך להתחקות אחרי העברות של 13.5 מיליון דולר לבכירים בחברת החשמל. סימנס עצמה הצהירה ששילמה בישראל 20 מיליון דולר כספי שוחד תמורת העדפה בפרויקטים. באילו פרויקטים ולמי שילמה סימנס את יתרת הסכום? זו תעלומה שעדיין נותרה ללא פתרון.

אווירה של דחיפות

המידע החדש על רכישות הטורבינות נמסר לרשות ניירות ערך על-ידי עו"ד ניר בן חמו, המייצג את מורן גנוסר, עובד לשעבר בחברת החשמל שהתלונן על פרשת מערכת הבקרה DMS, המוזכרת בכתב האישום נגד ששת הבכירים. לפי מידע שמסר ל"גלובס" גורם בחברת החשמל שהיה מעורב בקשרים עם סימנס, הרכישות שעליהן דווח לאחרונה נעשו לאחר שגורמים מקצועיים בחברה שכנעו את מנהליה להכריז על צפי של מחסור בחשמל, כדי ליצור אווירה של צורך דחוף ברכישת טורבינות חדשות. אווירה זו, לדברי אותו גורם, לובתה בדוחות פנימיים מוטים ומופרזים ו"משבר אספקה", שהצביעו על צורך דחוף כביכול בחיזוק מסיבי של כושר ייצור החשמל.

באוגוסט 2007 הכריזה חברת החשמל על "תוכנית חירום", בעקבות הצהרתה שבתוך שנתיים-שלוש יהיה מחסור בחשמל. תאריך היעד להפעלת הטורבינות החדשות נקבע לשנת 2010. באותו זמן לא היה ידוע על היקף השוחד של סימנס בישראל והעובדה שהיא עירבה כמה גורמים בצמרת החברה, אבל כן היה ידוע על החשדות נגד דן כהן, שקיבל שוחד מסימנס בתמורה לפעולות השתדלנות שלנו לטובת רכישת טורבינות. כהן אף ברח לפרו בגין אותם חשדות.

מקור בחברת החשמל מספר כי באותו זמן הבחינה חברת ג'נרל אלקטריק (GE) בריבוי עסקאות ללא מכרז של חברת החשמל עם סימנס, ושגרירות ארה"ב התערבה בענין מאחורי הקלעים. בעקבות זאת הוחלט בחברת החשמל לרכוש מ-GE שתי טורבינות ללא מכרז, כדי למנוע טענות נוספות מצד התאגיד האמריקאי להעדפת ספקים.

"משא-ומתן קצר ואינטנסיבי"

ב-2007, עת הוכרזה תוכנית החירום, הציבור לא ידע על ההתקשרויות החריגות עם סימנס, אבל דירקטוריון החברה קיבל כבר ב-2006 דוח ביקורת פנימי על התקשרויות ללא מכרזים ובנימוקים של דחיפות (הידיעה פורסמה לראשונה ב"גלובס", ב-15 בדצמבר 2015, תחת הכותרת "חשד לשוחד בעסקאות חח"י ב-630 מ' ד' - מסימנס").

ב-2008 הודיעה חברת החשמל כי "אחרי משא-ומתן קצר ואיטנטנסיבי" עם חברות מובילות, התקבלה החלטה בדירקטוריון על "כניסה להליך של משא-ומתן עם חברת סימנס, לרכישת 3 יחידות ייצור חשמל, מסוג טורבינות גז, עבור תוכנית החירום לשנת 2010, תוכנית שהתחייבה חברת החשמל לבצע על-פי דרישת הממשלה ואישור השר לתשתיות לאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, לתוכנית הפיתוח של החברה. היחידות החדשות מיועדות להקמה באתרים קיימים של חברת החשמל: ברמת חובב (בנוסף ל-2 יחידות המוקמות שם כעת, לקראת קיץ 2009), באשכול באשדוד, וברמת חובב. כמו כן, לקראת שנת 2011, יהיה צורך להקים יחידה נוספת באתר נוסף, שטרם נקבע. ההספק של יחידות אלה עומד על כ-250 מגוואט, כל אחת. היחידות מיועדות להשלמה ליחידות מסוג מחז"מ - בשנת 2012, כאשר בכל אתר תהיה תוספת של כ-125 מגוואט".

מנכ"ל חברת החשמל אז, עמוס לסקר, מסר בדיון שגורם הזמן הוא קריטי ביותר וכי אם בשל מגבלות מימון יידחה הפרויקט מעבר לקיץ 2010, אין שום טעם להתחיל להשקיע בו משאבים. לסקר הדגיש שחברת החשמל עשתה כל מאמץ כדי לקדם את הפרויקט בלוח זמנים קצר ביותר. "מיום קבלת האישור לצאת לדרך, ובתוך כ-5 חודשים הסתיים ההליך", אמר לסקר. יו"ר דירקטוריון חברת החשמל באותו זמן, מוטי פרידמן, בירך את המנהלים והעובדים על המאמץ ועל התוצאות שאליהן הגיעו בפרק זמן כה קצר.

"יתרון תחזוקתי עם סימנס"

בין הבכירים שהוגש נגדם כתב אישום בגין רכישות עד 2006, היו שותפים ביישום של תוכנית החירום יאשה חאין ודוד אלמקיס. חאין היה הדמות המקצועית הבולטת גם ברכישות מסימנס ב-2008, שבוצעו ללא מכרז בנימוק של הצטיידות חירום. הוא אמר אז בדירקטוריון כי ההצעה של חברת סימנס היא ההצעה המיטבית בשקלול הטכנו-כלכלי, היא היחידה שעומדת בלוח הזמנים הנדרש על-ידי חברת החשמל לאספקת הציוד, הביצועים הטכנולוגיים שהוצגו הם הטובים ביותר, היא מקיפה את כל היחידות הנדרשות, והמחירים ידועים מראש. "אם המשא-ומתן עם סימנס אכן יבשיל לכדי הסכם, הרי שלחברת החשמל יהיה יתרון תחזוקתי במלאי חלפים. בנוסף, העלות הסגולית להשלמת שלב ב' וציוד הוצאת אנרגיה צפויה להיות זולה", אמר חאין.

הוא גם ציין שהיחידות הן בטכנולוגיה שהוכחה כמתקדמת ביותר (מסוג F), בעלת הביצועים הסביבתיים הטובים ביותר ומיועדת להפעלה בגז טבעי. לפיכך, טען, בחירת סימנס מותירה בידי חברת החשמל יתרון בהליך סטטוטורי לאישור תמ"א והיתרים בנושאי פליטות ורעש, יש יתרון בבחירת ספק אחד בניצול משאבים, מקסום יתרונות בתהליך למידה בהקמת הפרויקט ותהליך ההכנסה לפעולה, ויש יתרון בהכשרת כוח-אדם, ניוד עובדים וצמצום טעויות אנוש לכל אורך הפרויקט וחיי היחידות.

בוועדת הכלכלה של הכנסת הודיע יו"ר החברה פרידמן: "חתמנו על מזכר הבנות אסטרטגי עם סימנס לרכישה בלעדית של טורבינות ואנחנו נתחבר לרשת בחצי הראשון של 2010".

"שלוש טורבינות שכבו במחסנים"

"מה שמוזר וראוי לבדוק", אומר בכיר לשעבר בחברת החשמל שהיה מעורב בהליכי קבלת ההחלטות בזמן אמת, "הוא שבמחסנים של חברת החשמל באשדוד שכבו אז ללא שימוש שלוש טורבינות שנרכשו קודם מסימנס בימים העליזים ההם. בכירים באגף תכנון ופיתוח של אלמקיס הציגו תמונה של דחיפות ולחץ לרכישת טורבינות חדשות, וההנהלה קיבלה תחזיות צריכה מפחידות. מה שהכי חמור הוא, שכבר אז ידעו שסימנס פעלה באמצעים של שוחד כמו עם דן כהן, אבל עדיין התעקשו לרכוש ממנה ציוד ללא מכרז, והעסקאות נעשו במחירים מנופחים".

בסיכומו של דבר נרכשו מסימנס, ללא מכרז ובאווירה של לחץ, שלוש טורבינות מחז"מ (מחזור משולב) המופעלות בגז. שתי טורבינות נרכשו מג'נרל אלקטריק (GE). הטורבינות מסימנס הוצבו בשלושה אתרים: חגית, ליד יקנעם; אשכול, באשדוד; וברמת חובב. המנכ"ל לסקר אמר בתחילת 2011, ש"תוכנית החירום של חברת החשמל הצילה את המדינה ממחסור ודאי בחשמל שהיה גורם להפסקות חשמל ארוכות".

עסקאות הטורבינות שבוצעו בתחילת שנות ה-2000, ללא מכרז, נעשו במחיר של כ-40 מיליון דולר לטורבינה - ללא חלק "היחידה הקיטורית" שמצורף לה מאוחר יותר וללא עלות ההקמה.

על-פי הירחון המוביל בתחום תחנות כוח מונעות בגז, GAS TURBINE WORLD, מחירי טורבינות הגז של היצרנים המובילים בעולם עלו ב-20%-25% בין שנת 2003 (שלגביה הוגש כתבאישום בגין שוחד) לשנת 2008 (שבה בוצעו הרכישות החדשות האמורות).

כפי שפורסם ב"גלובס" ("חברת החשמל לא מבזבזת זמן", 31.3.2008), וכפי שאישרו שני בכירים בחברת החשמל, הנאשמים גם הם בהקשר של העסקאות המוקדמות, רכישת הטורבינות מסימנס ב-2008, נעשתה במחיר ממוצע של 80 מיליון דולר לטורבינה (לא כולל היחידה הקיטורית וההקמה), הרבה מעבר לעלייה במחירי הטורבינות. כפי שאמר אחד מהשניים: "הטורבינה קפצה ל-80 מיליון דולר".

חברת החשמל: לא ידענו

אם רשות ניירות ערך כבר חקרה את דן כהן ב-2003 וב-2005 כבר עלה החשד לשוחד ששילמה סימנס לכהן שברח באותה שנה לפרו; אם ב-2006 כבר נמסר להנהלה דוח הביקורת החמור שנחשף ב"גלובס" על רכישות חשודות מסימנס; ואם כבר ב-2007 התריעה רשות ניירות ערך בפני חברת החשמל על חשדות לשוחד בעסקאות עם סימנס של תחילת העשור הקודם - מדוע המשיכה החברה לרכוש מסימנס טורבינות נוספות ללא מכרז, במחיר גבוה ובנסיבות כאלה?

בתביעה שהגישה חברת החשמל נגד סימנס ואחרים הקשורים לפרשות השוחד בעסקאות הרכישה של הטורבינות בסוף העשור הקודם, טענה חברת החשמל: "לגבי העסקאות המאוחרות משנת 2008 לרכישת טורבינות נוספות, להבדיל מהעסקאות נשוא התביעה, אין לחברת החשמל ידיעה כי הן היו נגועות בשוחד, ולפיכך היא לא הייתה מחויבת על-פי דין להימנע מהתקשרות עם חברת סימנס. במועד ההתקשרות בעסקאות אלה משנת 2008, טרם הייתה לחברת החשמל ידיעה ממשית אודות פרטי הפרשה".

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "חברת החשמל אינה מודעת לפנייה לרשות ניירות ערך בעניין עסקאות משנת 2008 לרכישת טורבינות מסימנס. אין לחברת החשמל כל ידיעה כי העסקאות משנת 2008 לרכישת טורבינות מסימנס היו נגועות בשוחד. יצוין כי במועד ההתקשרות בעסקאות משנת 2008 אף טרם הייתה לחברת החשמל ידיעה ממשית על פרטי פרשת השוחד ששולם על-ידי סימנס במסגרת עסקאות קודמות (מהשנים 2001-2003) לרכישת טורבינות, שבגינן הגישה חברת החשמל בשנת 2013 תביעה כנגד סימנס וגורמים נוספים.

"נבקש להדגיש כי בשנת 2008 התנהל הליך תחרותי שבו השתתפו 3 ספקים לרכישת הטורבינות, אשר נדרשו להגדלת כושר הייצור באופן מיידי בטווח הקצר וכן בטווח הארוך. ההצעה של סימנס הייתה ההצעה המיטבית בהליך.

"כל הטורבינות שטרם הותקנו עד אז (מחז"מים חיפה) היו מיועדות כבר להתקנה והתקבלו היתרים בגינן. נציין כי התחזיות למחסור בחשמל התממשו בפועל ב-2010 ואלמלא יחידות אלה, לא ניתן היה לספק את שיאי הביקוש בקיץ 2010".