"הנאשמים לא איפשרו מחיר הוגן לספרי לימוד ופגעו בתקציב"

6 חברות ומנהליהן מואשמים בשורה של תיאומי מכרזים בפרויקט השאלת הספרים של משרד החינוך

הנאשם חיים כהן.  על המורשעים נאסר לכהן כדירקטורים לתקופה. צילום: ליאור מזרחי
הנאשם חיים כהן. על המורשעים נאסר לכהן כדירקטורים לתקופה. צילום: ליאור מזרחי

גזרי-דין ראשונים בפרשת "קרטל הספרים": בית המשפט שלח למאסר מאחורי סורג ובריח שני מנהלים של חברות הפצת ספרים. באוגוסט אשתקד הגישה רשות ההגבלים העסקיים כתבי אישום נגד שש חברות להפצת ספרי לימוד ומנהליהן, בגין שורה של תיאומי מכרזים שנעשו בקשר עם פרויקט השאלת הספרים של משרד החינוך, שנועד לסייע להורדת מחירי ספרי הלימוד בישראל.

היום (א') גזר בית המשפט המחוזי בירושלים 9 חודשי מאסר בפועל, קנס כספי בסך 100 אלף שקל ומאסר על-תנאי למשך 15 חודשים, על אחד מהנאשמים בפרשה, איתמר קרלינסקי, בעלי חברת "לוני כהן", שהודה ביוני השנה בעבירות של עריכת הסדר כובל, במסגרת הסדר טיעון. בנוסף, גזר ביהמ"ש על קרלינסקי לחתום על התחייבות בסך 250 אלף שקל להימנע מעבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים למשך שלוש שנים מהיום, וכן פסל אותו מכהונה כדירקטור בחברות ציבוריות. על החברה בבעלותו נגזר קנס כספי בסך 500 אלף שקל.

נאשם נוסף בפרשה, חיים כהן, מנכ"ל ובעלי חברת "כ. בונוס הפצות" נידון היום לשישה חודשי מאסר בפועל, קנס של 65 אלף שקל, מאסר על-תנאי ל-10 חודשים, ופסילה מלכהן כדירקטור למשך שנה. על חברת כ. בונוס שבבעלותו נגזר קנס כספי בסך של 350 אלף שקל. כהן, הודה, במסגרת הסדר טיעון, בארבע עבירות צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות.

כתב האישום - שהוגש על-ידי עורכי-הדין אוהד בורשטיין, איתי מילברג ונתן ירדן מרשות ההגבלים העסקיים - כולל כמה פרשיות במסגרתן מיוחסות לנאשמים עבירות הגבלים, ובין היתר במסגרת השתתפות במכרז של משרד החינוך למכירת ספרי לימוד בשנת 2008, 2009, 2012 ו-2013. לפי האישום, תיאומי המכרזים כללו שש פרשיות שנמשכו על-פני חמש שנים, במסגרתן מנהלי החברות תיאמו ביניהם הצעות מחיר למכרזים שהתקיימו בפיקוח משרד החינוך ופגעו ביכולת בתי הספר לקבל מחירים מוזלים עבור הספרים.

במסגרת חקירת הרשות נחקרו המנהלים ובעלי החברות בחקירה סמויה, ובמאי 2013 הפכה החקירה פומבית. החברות הנאשמות הן "לוני כהן", "דוד רכגולד", "כ. בונוס הפצות", "ספר לכל", "מדע סוכנות להפצת ספרים" וחברת "יש הפצות ספרים". החברות ונושאי משרה בהן מואשמים כל אחד בהסדר כובל בנסיבות מחמירות, בשל שיטתיות הקרטל והפגיעה בציבור.

לפי כתב האישום, ב-2008 ערך משרד החינוך מכרז שנועד לבנות מאגר של ספקי ספרים, אולם מפיצי הספרים תיאמו ביניהם את הצעות המחיר שיגישו לבתי הספר. במכרז שהתקיים בשנת 2009 - לפי כתב האישום - תיאמו חברות הפצת הספרים את הצעות המחיר אותן יגישו עבור בתי הספר השונים במסגרת המכרז.

מכת מדינה

בגזרי-הדין בפרשה שניתנו היום, קבע השופט דניאל טפרברג כי הנאשמים, קרלינסקי והחברה שבבעלותו, מעורבים בשישה אירועים של עריכת הסדר כובל. "אין ספק, כי המדובר בהסדר כובל אשר פגע באופן מהותי ומשמעותי בקופת המדינה, אשר הקציבה תקציב שיש בו כדי לתמוך בתלמידי ישראל לקבלת ספרים במחיר הוגן", נקבע. "מסתבר, כי כוונה לחוד ומעשה לחוד - ובפועל הגיעו הנאשמים להסדר כובל, אשר שמט את הקרקע מתחת הרעיון להגעה למחיר הוגן, כך שבפועל פגעו בתקציב משרד החינוך ולא איפשרו להציג מחיר נמוך כפי שאכן היה ראוי שיעשה".

עוד כתב השופט, כי "הסדר כובל הפך למכת מדינה, ורק לאחרונה החמיר בית המשפט העליון בהתנהלות של נאשמים בכל הקשור להסדרים כובלים". עם זאת, השופט ציין כי לזכותם של קרלינסקי והחברה שבבעלותו ייאמר כי הם שיתפו פעולה והביאו לסיום מהיר של ההליך, ובכך קיצרו מזמנו של ביהמ"ש וגם אפשרו למדינה לסיים התיק ואף להגיע להסדר עם יתר הנאשמים.

השופט הוסיף כי העונש המרבי בתיקי קרטלים עומד על 5 שנות מאסר, אך הוא החליט לכבד את הסדר הטיעון שהושג עם קרלינסקי, כיוון ש"נראה כי קרלינסקי והחברה שבבעלותו הפנימו את המעשה השלילי שעשו, ובכך יש גם נקודת זכות".

עוד צוין בגזר-הדין, כי במסגרת הסדר הטיעון חזרה בה המדינה מטענתה כי קרלינסקי היה אחד הנאשמים המרכזיים, היוזם ודמות דומיננטית בפרשה, ומשכך מתקבלת טענתו, כי מעורבותו לא הייתה כה גבוהה.

"ההורים נאלצו לשלם יותר"

לפי דוח טרכטנברג, שוק ספרי הלימוד מגלגל סכום המתקרב לכ-800 מיליון שקל בשנה, ומשק בית מוציא בממוצע סכום של 800-600 שקל לתלמיד בשנה על ספרי הלימוד. במסגרת תוכנית ההשאלה, בית ספר הנכנס לפרויקט זכאי לתקציב חד-פעמי להתחלת הפרויקט (רכישה התחלתית של ספרי לימוד), והתשלום השנתי לתלמיד עבור רכישת ספרי לימוד יורד לכ-280 שקל לשנה.

בימים אלה מתנהלת בביהמ"ש המחוזי בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסך 130 מיליון שקל נגד שש חברות ההפצה הגדולות ונושאי משרה בכירים בהם בעקבות חקירת רשות ההגבלים העסקיים בעניין. לטענת התובעת, עמותת ארגון ההורים הארצי, בעקבות מעשי הנאשמים "נאלצו ההורים לשלם יותר עבור ספרי לימוד לילדיהם, מאשר הם היו משלמים אילולא הקרטל".