בנק הפועלים הודיע היום (ה') כי יבצע הפרשה משמעותית בחקירת הרשויות האמריקאיות בנושא הסיוע להעלמות מס ללקוחותיו. הבנק, בניהולו של אריק פינטו יבצע הפרשה של 70 מיליון דולר (265 מיליון שקל) בגין החקירה, בדוח הרבעון השלישי שיפורסם בחודש הבא.
הפרשה זו תצטרף להפרשה של כ-50 מיליון דולר שכבר בוצעה במהלך השנתיים האחרונות, כך שבסך-הכול הנזק מחקירה זו מגיע עד כה לכ-120 מיליון דולר (450 מיליון שקל). בנוסף לכך, לפי הערכות ההוצאות המשפטיות בגין חקירה זו עומדות על מעל ל-100 מיליון שקל, כך שעד כה פרשה זו עלתה לבנק כ-550 מיליון שקל.
עם זאת, נראה כי זה לא צפוי להיות הנתון הסופי, ובהחלט ייתכן כי בסופו של דבר הקנס יהיה גבוה באופן משמעותי מהסכומים שהופרשו עד כה. בבנק הפועלים מקווים שהפרשה תסתיים עד סוף הרבעון הראשון של 2017.
ההפרשה הקרובה היא משמעותית למדי, אך היא לא צפויה למחוק את רווחי הבנק ברבעון. בנק הפועלים מרוויח בממוצע כ-700 מיליון שקל ברבעון, כך שמדובר בכשליש מהרווח הרבעוני. כמו כן, בכוונת הבנק להמשיך גם ברבעון הקרוב במדיניות של חלוקת 20% מהרווח כדיבידנד, וזאת על אף ההפרשה.
ההפרשה הנוכחית מתבססת רק על הערכה ראשונית של גובה הקנס הצפוי, זו בעקבות פגישה שהתקיימה בנושא ביום שישי שעבר בין נציגי הבנק לנציגי משרד המשפטים האמריקאי. גורמים בבנק מציינים כי בפגישה זו הושגה התקדמות מאוד משמעותית, וגובשו מספר עקרונות בפרשה זו, כגון אילו סוג לקוחות ייחשבו כלקוחות הבעייתיים, בגינם יש לשלם קנס. מבחינת הבנק, לאחר הפגישה הצטבר מספיק ידע שמאפשר את ביצוע ההפרשה הנוכחית.
עם זאת, ספק אם בזאת יסתיימו ההפרשות בבנק. ראשית, בבנק הפועלים עדיין לא הגיעו להסדר עם הרשויות האמריקאיות, שקובעות את גודל הקנס לפי שיקולים שונים, ולא רק לפי נוסחאות מתמטיות.
כמו כן, ההפרשה הנוכחית מתייחסת למגעים מול משרד המשפטים האמריקאי ואינה מתייחסת למגעים שמנהל הבנק גם מול הרגולטור הפיננסי של מדינת ניו-יורק (NYDFS). המגעים של הבנק עם מדינת ניו-יורק הם במצב הרבה יותר ראשוני לעומת אלה מול משרד המשפטים האמריקאי, ולמעשה הבנק לא ביצע עד כה הפרשות בגין הקנס הצפוי מול הרגולטור הזה, מכיוון שאין לו אינדיקציות בנושא.
נזכיר כי בנק לאומי שילם בגין פרשת הסיוע בהעלמות מס ללקוחות האמריקאים קנס-עתק של 400 מיליון דולר, מתוכו 130 מיליון דולר, שהם כשליש מהקנס, שולמו לרגולטור של מדינת ניו-יורק. לא ניתן להסיק מכך באופן ודאי שגם בנק הפועלים ישלם קנס כה משמעותי למדינת ניו-יורק כמו בלאומי, אולם גורמים במערכת הבנקאית מציינים כי הרגולטור של מדינת ניו-יורק נחשב לאגרסיבי וכוחני מאוד בדרישותיו.
בנוסף לחקירה זו, המתנהלת מול הבנק מזה מספר שנים, חשוף בנק הפועלים לחקירה נוספת מול הרשויות האמריקאיות, בנושא השוחד בפיפ"א. במאי אשתקד פרסם משרד המשפטים בארה"ב כי יגיש כתב אישום נגד 14 בכירים בארגון הכדורגל הבינלאומי פיפ"א בחשד לעבירות שוחד, תרמית ועבירות נוספות. בכתב האישום צוין רשימה של בנקים דרכם עברו הכספים, וביניהם גם בנק הפועלים. לפני כשנה החלו הרשויות בארה"ב לחקור את מעורבות הבנקים השונים בהם הפועלים, והבנק מקיים מגעים עם הרשויות הכוללים העברת מידע ומסמכים.
בנק הפועלים לא ביצע הפרשה בגין חקירה זו עד כה. גורמים במערכת הפיננסית מציינים כי ייתכן שגם בפרשה זו ישלם הבנק קנס כבד, מכיוון שהרשויות בארה"ב מאוד אגרסיביות בכל הקשור לפרשות שוחד והעלמות מס. אולם גורמים בסביבת הבנק מציינים כי חלקו של הבנק זניח מתוך כלל הפרשה הבינלאומית הזו, וכי החשיפה במקרה זה קטנה באופן מהותי לעומת פרשת הסיוע ללקוחות האמריקאים בהעלמת המס.
פרשת הסיוע ללקוחות האמריקאים בהעלמת מס החלה לפני כ-5 שנים, כאשר הרשויות בארה"ב פרסמו רשימה של בנקים הנחשדים כי סייעו ללקוחותיהם האמריקאים להעלים מס. בין הבנקים היו ברשימה כיכבו גם 3 בנקים ישראלים - לאומי, הפועלים ומזרחי-טפחות.
בנק לאומי היה הראשון לקדם את החקירה מול הרשויות. לפני קרוב לשנתיים חתם הבנק על הסדר לתשלום קנס-עתק של 400 מיליון דולר לרשויות בארה"ב, ובמסגרתו גם נחשפו שיטות העבודה שהיו נהוגות אז בלאומי לצורך סיוע ללקוחות, כגון פגישות חשאיות בפארקים, ושימוש ביישויות משפטיות לצורך הסתרת זהות הלקוחות. הבנק סיים את מרבית הפרשה הזו, ונותרה לו רק סוגיה פתוחה מול רשות ניירת ערך האמריקאית בגין הפרשה.
כמו כן נזכיר כי באחרונה גובשה פשרה בבית המשפט במסגרתה יחזירו בכירי לאומי לשעבר - ובראשם המנכ"לית דאז גליה מאור - סכום של כ-5.2 מיליון שקל מבונוסים שקיבלו בגין השנים בהם התרחשו האירועים שנחקרו בפרשה. לא מן הנמנע כי תרחיש דומה נראה גם בבנק הפועלים ובמזרחי-טפחות, לאחר שיגובש הסדר עם הרשויות.
בנק נוסף הנמצא תחת חקירה דומה הוא מזרחי-טפחות, בניהולו של אלדד פרשר. הבנק הפריש עד כה 42 מיליון דולר בגין הפרשה. בניגוד לבנק הפועלים, שלמעט הפרשה שנכפתה עליו על-ידי בנק ישראל, הוא כמעט ולא ביצע הפרשה עד היום - במזרחי-טפחות מבצעים כמעט מדי רבעון של כמה מיליוני דולרים בהתאם לנוסחאות, המתבססות על המידע של לקוחותיהם המועבר לאמריקאים.
השתלשלות חקירת הרשויות בארה"ב נגד בנק הפועלים:
■ 2011: הרשויות בארה"ב מפרסמות כי ישנה רשימה של בנקים בשווייץ הנחקרים בחשד כי סייעו ללקוחותיהם האמריקאים להעלים מס. גם בנק הפועלים ברשימה.
■ 2011: הבנק מעביר לרשויות בשווייץ מידע סטטיסטי על הלקוחות.
■ אוגוסט 2013: השלטונות בארה"ב מאפשרים לחלק מהבנקים להגיע להסדר פשרה. 14 בנקים אינם זכאים להיכלל בהסדר ביניהם בנק הפועלים.
■ 2014: בנק ישראל מורה לבנק הפועלים לבצע הפרשות בדוחות על בסיס נוסחת הפשרה. הבנק מפריש 50 מיליון דולר.
■ 2015: מתחיל סבב פגישות בין נציגי הבנק לרגולטורים לארה"ב.
■ ינואר 2016: הבנק מעביר לרשויות בארה"ב מידע וחומרים על פעילות הקבוצה עם הלקוחות בארה"ב.
■ אוקטובר 2016: הבנק מפריש עוד 70 מיליון דולר בגין הפרשה, בעקבות פגישה מהותית שקיים עם הרשויות בארה"ב.
■ 2017: ההסדר של בנק הפועלים עם הרשויות בארה"ב אמור להיחתם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
