בקשה לייצוגית נגד רנואר ב-19 מ' ש': "מפרה זכויות עובדים"

מוכרת לשעבר ברנואר טוענת כי "הרשת נמנעה מלהכליל את עמלות המכירה בחישוב זכויות העובדים" ■ רנואר בתגובה: "החברה פועלת כחוק"

חנות רנואר / צילום: אלעד חיזקי
חנות רנואר / צילום: אלעד חיזקי

רנואר היא אחת מחברות האופנה המובילות בישראל. החברה מפעילה כ-95 חנויות בפריסה ארצית, מעסיקה כ-1,300 עובדים, מתוכם כ-300 במטה החברה ובמרכז הלוגיסטי, והיתר בחנויות.

רבות מאותם עובדים הן מוכרות צעירות שמקדישות שעות רבות בכל יום עבודה כדי לשכנע את ציבור הקונים לרכוש את פריטי הלבוש של רנואר. היום (ד') הגישה אחת מאותן מוכרניות, בת חן מקונן (23), בקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף של כ-19 מיליון שקל נגד רנואר, בטענה כי החברה קיפחה לאורך שנים את הזכויות של מקונן ועובדים רבים נוספים. 

באמצעות עורכות הדין אורטל וינמן וליאת שושן-ברק, טוענת מקונן בבקשה שהוגשה אתמול (ג') לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, כי רנואר לא שילמה לה גמול בגין עבודה בשעות נוספות ועבודה ביום המנוחה והחג, תשלום חופשה שנתית וביצוע הפרשות לפנסיה. 

"רנואר העסיקה את המבקשת בתנאי העסקה פוגעניים. כך למשל, רנואר נמנעה מלהכליל את עמלות המכירה כפי שהוגדרו בהסכם ההעסקה לעניין השעות הנוספות ולעניין עבודה ביום המנוחה והחג בשכר הקובע של המבקשת, ואף השכר הקובע על יסודו שולם גמול בעבור עבודה בשעות הנוספות ובעבור עבודה ביום המנוחה והחג - איננו עומד בקנה אחד עם חוק שכר מינימום", נטען בבקשה.

לפי הנטען, "רנואר אף נמנעה מלהכליל את עמלות המכירה במלואן לעניין תשלום חופשה שנתית; ביצעה הפרשות לפנסיה בחסר עבור המבקשת באופן בו לא נכלל חלק מעמלות המכירה, אשר כונה 'בונוס תמריץ' בתלושי השכר והיווה חלק בלתי נפרד מהשכר הקובע". 

לפי הבקשה, למיטב ידיעתה של מקונן, גם העובדים הנוספים אשר הועסקו בעברם אצל רנואר הועסקו באופן המתואר לעיל, וככל הידוע למבקשת, בשיטה זו אף העובדים הנוכחיים מועסקים כיום אצל המשיבה.

"מטרתה של בקשה זו היא להביא לתיקון התנהלותה הקלוקלת של רנואר ולהביא לחיובה של רנואר לפיצוי כלל העובדים שהועסקו על-ידה בניגוד מוחלט לחוקי העבודה, במהלך 7 שנות העבודה האחרונות ו/או תקופת ההתיישנות הרלוונטית לעניין תשלום חופשה שנתית", כתבו עורכות הדין וינמן ושושן-ברק.

מקונן עבדה ברנואר כמוכרנית ממאי 2014 ועד מאי 2016 בקניון "עיר ימים" בנתניה ובהמשך בקניון רמת-אביב. היא פוטרה לטענתה מהעבודה במאי 2016.

לפי הבקשה, עם תחילת העסקתה, החתימה מקונן את העובדת על הסכם העסקה, לפיו שכר הבסיס לשעה יעמוד על 18 שקל. כן פורטו עמלות המכירה כדלקמן: עמלת מכירה אישית" הנקבעת על בסיס אחוזים מסך המכירות. כך, לדוגמה, בכל מכירה מעל 100 שקל ועד 500 שקל תשולם למבקשת עמלה בגובה 1% מסכום המכירה. בנוסף, הובטח לפי הבקשה למקונן לקבל עמלת מכירה המכונה בהסכם "בונוס על מעבר יעדים", והיא נקבעת על-פי יעדי מכירה (כאשר כל יעד מקנה למבקשת סכום כספי קבוע עבור אותו יעד). לדוגמה, מעל מכירות של 70,000 שקלים בחודש, תשולם למקונן עמלה בסך 100 שקל. 

לפי הנטען, בפועל "מדובר היה בהטעיה מכוונת וזדונית מצד המשיבה, שעה שהיא שילמה למבקשת את זכויותיה שלא על-פי שכר הכולל עמלות מכירה (וכהגדרתה של המשיבה - השכר המשולב), ובאופן הזה קיפחה את זכויותיה של המבקשת, כמו גם את זכויותיהם של יתר עובדי המשיבה, באופן מתמשך ושיטתי". 

לדברי מקונן באמצעות עורכות דינה, רנואר לא הכלילה בתשלום גמול השעות הנוספות ועבודה ביום המנוחה והחג את עמלות המכירה להם הייתה זכאית מקונן, אלא שילמה גמולים אלה על יסוד 18 שקל לשעה בלבד. 

"מדובר בקיפוח מובהק, בוטה וחריג - שכן לא זו בלבד שהמשיבה לא הכלילה את עמלות המכירה בחישוב גמול השעות הנוספות והעבודה ביום המנוחה והחג, אלא עשתה המשיבה דין לעצמה ולא שילמה למבקשת גמולים אלה על יסוד שכר המינימום הקבוע בחוק". 

לפיכך, לפי הנטען, "מדובר בעוולה כפולה ומכופלת, כאשר הן שלילת שכר המינימום והן אי-הכללת עמלות המכירה לעניין גמול השעות הנוספות והעבודה ביום המנוחה והחג - מהוות הפרות דין אזרחיות חמורות ביותר ועבירות פליליות בהתאם לעונשים הקבועים בחוקים הרלוונטיים. כן מדובר בהלנת שכר, שגם היא מהווה עבירה פלילית ומעידה על התנהלות של מעסיק פוגעני המנצל את עובדיו. 

"כמתואר לעיל, המשיבה לא הכלילה את עמלות המכירה בתשלום גמול שעות נוספות ועבודה ביום המנוחה והחג, לא הכלילה את עמלות המכירה במלואן בתשלום תמורת חופשה שנתית והפרישה בחסר הפרשות לקרן הפנסיה של המבקשת, שכן לא הכלילה בשכר הקובע את עמלת המכירה שכונתה בתלוש השכר 'בונוס תמריץ'. על כן קיימת למבקשת עילות תביעה כנגד המשיבה ברכיבים אלה". 

יתרה מכך, לפי הבקשה, במארס 2016 נמסר למקונן מכתב פיטורים (לאחר שיחת שימוע עימה), אולם פיטורים אלה בוטלו על-ידי המשיבה בסוף חודש מארס 2016. לפי הבקשה, "ביטול הפיטורים נבע מרצון אינטרסנטי המבטא את נטייתה של רנואר לניצול מחפיר של עובדיה באשר תכלית הביטול הייתה אחת - ניצולה של המבקשת לעבודה בתקופת חג הפסח אשר חל בחודש אפריל 2016. בכך ביקשה המשיבה לספק את הצורך הגובר בעובדים בתקופת חג הפסח, המתאפיינת בעומס בחנויות".  

המדובר בזכויות קוגנטיות מכוח דיני מגן, שעובד אינו יכול לוותר עליהן. תלושי השכר של המבקשת שהנפיקה המשיבה מעידים כי זכויות אלה לא שולמו או שולמו בחסר, והם מהווים ראיה מוצקה לקיומן של עילות תביעה מבוססת כנגד המשיבה. 

מחברת רנואר נמסר בתגובה: "הבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית התקבלה אתמול במשרדי החברה. חברת רנואר פועלת בהתאם לכל חוק ו/או דין ומקיימת את זכויות עובדיה בהתאם לחקיקת המגן. תגובת החברה לאמור בבקשה לאישור תובענה ייצוגית תימסר בבית הדין לעבודה".