250 מיליון שקל - זה הסכום שהפסידה רשות המסים בעקבות תכנון מס יצירתי של חברה משפחתית, אשר אושר השבוע על-ידי בית המשפט המחוזי מרכז כעסקה לגיטימית - כך עולה מפסק דין שהותר לפרסום הבוקר (ד'), ואשר במסגרתו קיבל השופט ד"ר אחיקם סטולר את ערעורי המס שהגישו חברת פליינג קרגו ובעליה על שומות מס שהוצאו להם בגין מכירת מניות החברה-הבת של פליינג קרגו והמוניטין הקשורים בפעילותה.
בית המשפט דחה את טענת פקיד השומה כי מכירת המוניטין בסכום של מעל חצי מיליון שקל מהווה עסקה מלאכותית ותכנון מס בוטה. זאת, תוך שהוא קובע כי חברת אחזקות נטולת פעילות ייצורית ותפעולית יכולה להחזיק במוניטין ולמוכרו.
חברת פליינג קרגו עסקה החל משנת 1982 ועד לשנת 2000 בשני תחומי פעילות: פעילות שילוח בינלאומית ובלדרות. מלוא הון מניותיה של החברה מוחזק בידיהם של האחים דניאל ואברהם רייק, ועל כן דיווחה החברה לרשות המסים כחברה משפחתית.
בסוף שנת 2000 הקימה החברה-האם שתי חברות-בנות: אף.סי. (פליינג קרגו) תובלה בינלאומית בע"מ; ו-אף.סי. (פליינג קרגו) אקספרס בע"מ. ב-1 בינואר 2001 ביצעה פליינג קרגו הליך שינוי מבנה, במסגרתו הועברו מהחברה-האם לחברות-הבנות נכסים הקשורים לפעילות השילוח הבינלאומית ולפעילות הבלדרות (בהתאמה).
נכסים מוחשיים
במסגרת ההליך מסרה החברה-האם לפקיד השומה רמלה, ביום 30 בינואר 2001, הודעה על העברת הנכסים, לה צורפה רשימת הנכסים שהועברו מחברת-האם אל אף.סי. תובלה בינלאומית, ובין היתר רכבים, ציוד מסחרי ואלקטרוני, שיפורים במושכר ומחשבים ועוד.
ברשימה האמורה לא נכלל חלק כלשהו מהמוניטין של החברה-האם אלא רק נכסים מוחשיים (שכונו גם "ברזלים").
בהמשך, באוקטובר 2007, מכרה החברה-האם את מניות אף.סי. תובלה בינלאומית לחברת דויטשה פוסט, חברה זרה תושבת הולנד, המהווה חלק מקונצרן Deutsche Post, בתמורה לסך של כ-9 מיליון שקל. בהתאם להסכם המכר, מיד לאחר מכירת המניות רכשה אף.סי תובלה בינלאומית (שכבר הייתה בבעלות דויטשה פוסט), את כל המוניטין שנותרו בחברה-האם פליינג קרגו, בתמורה לסך של כ-531 מיליון שקל.
במסגרת מסמכי העסקה הצהירה החברה-האם כי היא הבעלים היחידי של המוניטין שהוזכרו בהסכם, וכי עם השלמת העסקה יועברו המוניטין אל אף.סי. תובלה בינלאומית, ולאף חברה אחרת בקבוצת החברות המוחזקות על-ידי החברה-האם פליינג קרגו לא יהיה בהם חלק.
לצורך מימון הרכישה העמידה דויטשה פוסט למערערת הלוואה בסך של כ-518 מיליון שקל, נושאת ריבית בשיעור שנתי של 2.65%-5.85%, ופליינג קרגו העבירה לדויטשה פוסט תשלומי ריבית וסכומים שונים על חשבון פירעון הקרן באופן שוטף.
בהתאם לכך, בדוחותיה השנתיים בתקופה שלאחר הרכישה דרשה פליינג קרגו בניכוי את הוצאות המימון בהן נשאה בגין ההלוואה ואת הוצאות הפחתת המוניטין שרכשה מהחברה-האם.
עסקת מכירת מניות
פקיד השומה לא קיבל את הדיווחים על המכירה כעסקה למכירת מניות ומוניטין, וטען כי מדובר בתכנון מס בוטה ומלאכותי, כאשר בפועל העסקה היא עסקת מכירת מניות בלבד.
לטענת רשות המסים, חברת אף.סי תובלה בינלאומית הוקמה על-ידי פליינג קרגו ובאה בנעליה בתחום פעילות מסוים, תחום השילוח הבינלאומי, כבר בינואר 2001, וממועד זה ואילך אין בפליינג קרגו פעילות עסקית בשילוח בינלאומי ובכלל. לכן, נטען, בשנת 2007 לא היו בפליינג קרגו מוניטין בתחום השילוח הבינלאומי.
פקיד השומה הוסיף כי מוניטין צמודים לעסק, ובפליינג קרגו לא היו עסק, פעילות עסקית, מנגנון, נכסים תפעוליים, מוחשיים ובלתי מוחשיים מזה 7 שנים; וככל שהיו בה מוניטין הקשורים בשילוח בינלאומי, אלה הועברו אל פליינג קרגו, או "חלחלו" אליה עם הזמן, או התפוגגו ואינם במהלך 7 שנים של אפס פעילות.
לכן, נטען, בשנת 2007, במסגרת העסקה, לא נמכרו או נרכשו מוניטין, ולפיכך יש למסות את העסקה כמכירת ורכישת מניות, כהעברת הבעלות במניות המערערת, מפליינג קרגו לדויטשה פוסט.
באשר להפחתת המוניטין, פקיד השומה טען כי אין מקום להתיר בניכוי את הפחתת המוניטין לצורכי מס לאור סעיף 2(א) לתקנות מס הכנסה (שיעור פחת למוניטין), אשר אינו מאפשר הפחתת מוניטין ברכישת מוניטין מקרוב. מאחר שהעסקה היא עסקה משולשת שנערכה בו-זמנית, הרי שבעת ביצוע העסקה יש לראות בצדדי העסקה כצדדים קשורים, ועל כן אף אם במסגרת הנכסים הבלתי מוחשיים היה מוניטין בחברת-האם, דבר המוכחש על-ידי פקיד השומה, אשר נרכש על-ידי אף.סי. תובלה בינלאומית - הרי שבהתאם לתקנות הפחתת המוניטין לא ניתן היה להפחיתו.
פקיד השומה לא התיר בניכוי גם את הוצאות המימון בגין ההלוואה שנטלה פליינג קרגו מדויטשה פוסט לצורך רכישת המוניטין, שכן לטענתו, הוצאות המימון אינן לשם ייצור הכנסתה של אף.סי. תובלה בינלאומית, ואף לא לצורך רכישת נכסים שישמשו בייצור הכנסה אצלה.
עוד טען פקיד השומה כי החברה התרשלה בקביעת הכנסתה החייבת במס, ועל כן קבע כי יוטל עליה קנס גירעון על הפרש המס.
מנגד, חברת פליינג קרגו, חברת אף.סי. תובלה בינלאומית והבעלים דניאל רייק טענו, באמצעות עורכי הדין פנחס רובין, דניאל פסרמן, שלמה אביעד זידר וענבר ברק-בילו ממשרד גורניצקי ושות', כי טענות פקיד השומה מהוות למעשה התערבות בשומת שנת המס 2001, אשר תקופת ההתיישנות בגינה חלפה לפני שנים.
לטענתם בערעור שהגישו על שומות המס שהוצאו להם, המוניטין לא הועברו מהחברה-האם אל חברת אף.סי במסגרת שינוי המבנה שבוצע בשנת 2001, אלא נותרו בחברה-האם, ובשנת 2007 נמכרו לאף.ס". במהלך התקופה שלאחר שינוי המבנה בשנת 2001 ועד לעסקת המכירה בשנת 2007, החברה-האם פעלה, יחד עם החברות-הבנות וחברות קשורות אחרות, כקבוצה עסקית אחת, תוך ניצול המוניטין הכוללים שנצברו ונותרו בידי החברה-האם. החברות-הבנות סייעו בתחזוקת המוניטין, שהיה ונותר כאמור בבעלות החברה-האם עד למכירתו בשנת 2007.
לכן, נטען, יש להתיר לאף.סי בניכוי את הוצאות הפחתת המוניטין, מאחר שהמוניטין לא נרכשו מ"קרוב". כן נטען כי יש להתיר לה בניכוי את הוצאות המימון, כיוון שההלוואות שבגינן שולמו הוצאות המימון, שימשו לרכישת הנכס העיקרי המשמש בייצור הכנסתה של המערערת - הוא המוניטין.
עוד נטען כי לא הייתה כל התרשלות בקביעת ההכנסה החייבת של אף.סי בשנות המס שבערעור, ולכן, גם אם לא תתקבל עמדתה בערעור, לא הייתה כל הצדקה לחיוב המערערת בקנס גירעון על-פי סעיף 191 לפקודה.
תכנון מס בוטה
המחלוקת בערעורים שהוגשו לבית המשפט סבבה סביב תיאורה של העסקה כמכר של מוניטין - תמורת כ-98% מהסכום ששולם בה; ומכירת מניות - תמורת 1.69% בלבד. כאמור, הצגת העסקה באופן זה שיקפה, לטענת רשות המסים, תכנון מס בוטה, המשרת את כל הגורמים שהתקשרו בעסקה, והמסתכם במאות מיליוני שקל.
אצל פליינג קרגו והבעלים דניאל רייק שיקף תכנון המס רווח הון בשיעור 20% בלבד בגין מכירת המוניטין, כנטען, והעברת הרווח לידי בעלי המניות של פליינג קרגו, האחים רייק; זאת, כיוון שפליינג קרגו בקשה למסותה כחברה משפחתית, החל משנת המס 2007.
אשר לחברת אף.סי, שעל-פי המוצהר רכשה מוניטין, היא תתבע הוצאות פחת במלוא הסכום שבעסקה (למעט אותם 1.69%) על פני 10 שנים.
השופט סטולר קיבל ברובו את הערעור שהגישו החברות והבעלים, תוך שהוא קובע כי שוכנע ששינוי המבנה בפליינג קרגו, שנעשה בשנת 2001, שבמסגרתו הופרדה פעילות החטיבות בפליינג קרגו והועברה לחברות-הבנות, נולד מצורך עסקי ולא מצורכי מס. כלומר, הוא אינו תכנון מס מלאכותי, כפי שטען פקיד השומה.
"שינוי ניראותי"
"השינוי היה ניראותי או טכני-פרוצדורלי, כטענת המערערים, ולא מהותי כטענת המשיב", קבע סטולר, והוסיף כי "לא חל כל שינוי בפעילות העסקית של קבוצת החברות שהוחזקו על-ידי פליינג קרגו. שכן, גם לאחר שינוי המבנה המשיכו פליינג קרגו והמערערת לפעול בשילוב עם חברות קשורות נוספות, יחדיו, כקבוצה עסקית אחת, תוך ניצול קשרי הגומלין והסינרגיה העסקית בין כל החברות בקבוצה. כך גם שוכנעתי שאילו רצתה פליינג קרגו לשוב ולעסוק בתחום השילוח, יכולה הייתה לעשות כן בכל עת עד למכירת המוניטין בשנת 2007".
עוד קבע השופט כי התשובה לשאלה האם חברת אחזקות נטולת פעילות ייצורית/תפעולית יכולה להחזיק במוניטין, היא כאמור חיובית. "מוניטין יכול להיות נחלתה של חברת אחזקות, שהיא על טהרת האחזקות בלבד וללא כל פעילות ייצורית. חברת אחזקה כדוגמת פליינג קרגו החזיקה במוניטין המשמש את כלל חברות הקבוצה, שהן אלה המפתחות, מחזקות ומתחזקות אותו. נכס המוניטין שהוחזק על-ידי פליינג קרגו הוא נכס מרכזי, כאשר לחברות-הבנות אין מוניטין משל עצמן, אלא הן עושות שימוש במוניטין של פליינג קרגו אשר תפקדה במבנה של 'חברת קודקוד', במובחן מ'חברת מסד'", כתב וציין עוד כי המוניטין לא עבר, חלחל או התפוגג מפליינג קרגו למערערת בין השנים 2001-2007, כטענת רשות המסים, ונשאר בידיה עד למכירתו בשנת 2007.
"פליינג קרגו והחברות-הבנות המשיכו להתנהל כקבוצה אחת, כשפליינג קרגו משמשת כחברת קודקוד. החברות נוהלו בסינרגיה מלאה כקבוצה שנותנת מכלול שירותים משולבים של: שילוח אווירי, ימי, עמילות מכס, לוגיסטיקה, מערכות מידע, ביטוח, דואר, בתובלה יבשתית, תובלת אקספרס", ציין השופט, ועל כן קבע כי "התוצאה היא לא רק שהמוניטין לא עבר בשנת 2001, אלא שממועד שינוי המבנה ועד לעסקה בשנת 2007, פליינג קרגו יחד עם החברות-הבנות תיחזקו והשביחו את המוניטין של פליינג קרגו".
בהמשך לכך, השופט ציין כי בעוד ששינוי המבנה בשנת 2001 היה ניראותי (במובחן ממהותי), לאחר העסקה בשנת 2007 חלו שינויים מהותיים בהתנהלות פליינג קרגו, אף.סי וחברות האחרות של הקבוצה. "ההסכם שנחתם בשנת 2007, ושמכוחו נמכרו מניות ומוניטין, נעשה לאחר בדיקות מעמיקות של מיטב המומחים. הצדדים לעסקה הם חברת פליינג קרגו, חברה בעלת משקל במשק הישראלי, ודויטשה פוסט, חברה ציבורית בבעלות חלקית של ממשלת גרמניה והציבור - חברה שמעסיקה למעלה מחצי מיליון עובדים", כתב השופט, וציין כי "כאשר טוענים כנגד שתי חברות בסדר גודל כזה שהן עשו ביניהן עסקה בדויה או מלאכותית ו/או ביצעו תכנון מס אסור, צריך היה פקיד השומה להביא ראיות מוצקות המושתתות על אדנים איתנים, דבר שלא נעשה במקרה דנן".
עוד קבע השופט סטולר כי בהתאם לממצא כי המוניטין אכן נמכרו בשנת 2007, הוצאות המימון בקשר לרכישת המוניטין ניתנות לניכוי, ויש להתיר למערערת לנכותן.
עם זאת, השופט דחה את בקשת פליינג קרגו להתיר לה ניכוי הוצאות פחת, היות והמוניטין נרכשו מחברה קרובה.
היות ומרבית הערעור התקבל, רשות המסים חויבה לשלם הוצאות ושכר-טרחת עורכי דין לפליינג קרגו ולרייק בסך כולל של 100 אלף שקל.
כתבות
ני"ע
