הסדר אכיפה מינהלי ראשון נגד זירת סוחר: חצי מיליון שקל קנס

חברת די. ג'י. אי מדיה ובעליה, גבריאל לביא, ישלמו עיצום כספי בסך חצי מיליון שקל, לאחר שהודו כי החברה המשיכה לנהל זירת סוחר, ללא רישיון, בניגוד לחוק ולמשטר הפיקוח על זירות הסוחר.

העיצום ישולם בהתאם להסדר אכיפה מינהלי שנחתם בין לביא והחברה לביןרשות ניירות ערך, ואשר אושר אתמול (ג') על-ידי ועדת האכיפה המינהלית, בראשות השופט בדימוס זאב המר וחברי המותב עו"ד (רו"ח) אייל נייגר ועו"ד רוני טלמור.

על לביא, מנכ"ל החברה ובעל השליטה בה, הוטל עיצום כספי בגובה של 300 אלף שקל, עיצום כספי על-תנאי בגובה של 300 אלף שקל וכן מניעת כהונה כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח במשך שנתיים. על החברה הוטל עיצום כספי בגובה של 200,000 שקל. 

מדובר בהסדר אכיפה מינהלי ראשון בתחום זירות הסוחר. הבירור המינהלי בוצע על-ידי מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר של רשות ניירות ערך, והסדר האכיפה נחתם לאחר הגשת כתב טענות על-ידי מחלקת אכיפה מינהלית ברשות ופתיחה בהליך אכיפה מינהלי כנגד לביא והחברה בפני מותב ועדת האכיפה המינהלית.

על-פי ההסדר, מיום 21 בדצמבר 2014 ועד ליום 11 בפברואר 2016, לכל הפחות, הפעילה החברה זירת סוחר בתחום האופציות הבינאריות. מתחילת פעילותה של החברה כזירת סוחר היו לחברה כ-700 לקוחות, בוצעו בממוצע כ-450 עסקאות ביום, ומחזורה החודשי של החברה במסחר עמד על כ-2.5 מיליון דולר בחודש. בעלת המניות בחברה היא חברה בשליטתו הבלעדית של לביא, שכיהן כדירקטור יחיד וכמנכ"ל בחברה כאמור. 

ביום 26 במאי 2015 נכנסו לתוקף תיקון 42 לחוק ניירות ערך ותקנות זירת סוחר, המחייב רישיון לצורך הפעלת זירת סוחר. בתקנות נקבעה הוראת מעבר לפיה חברה שהגישה בקשה לקבלת רישיון לניהול זירת סוחר עד ליום התחילה, תהא רשאית להמשיך ולהפעיל את זירת הסוחר לאחר תאריך זה, כל עוד לא ניתנה החלטת הרשות בבקשת הרישיון.

ואולם, מהחקירה כנגד החברה עלה כי החברה לא הגישה בקשה לרישיון עד ליום כניסתו לתוקף של החוק, ולפיכך היא לא עמדה בהוראת המעבר. למרות זאת, החברה המשיכה לנהל זירת סוחר גם לאחר כניסתו של החוק לתוקף, ואף במהלך תקופת הבירור המינהלי במשך 8 חודשים, תוך הפקת רווחים גבוהים. 

זירות הסוחר הן פלטפורמות מסחר אינטרנטיות, המאפשרות למשקיעים לפעול במכשירים פיננסיים שונים (בעיקר נגזרי מט"ח - שוק הפורקס) מול מפעילי הזירות. הזירות מצטטות באופן רציף מחירים למכשירים הפיננסיים שבהם מציעה הזירה לסחור. עיקר הפעילות בזירות מתבצעת על-ידי משקיעים הפועלים בהיקפים כספיים נמוכים.

הרשות הזהירה את הציבור מספר פעמים מהסיכונים הרבים שכרוכים לטעמה בהשקעה באמצעות זירות אלה, תוך שציינה כי פעילות בזירת סוחר דורשת מיומנות רבה, ידע והבנת הסיכונים הכרוכים בפעילות זו, והיא אינה מתאימה לכל אחד.

לגישת הרשות, מסחר בזירות סוחר טומן בחובו סיכון גבוה במיוחד, בין היתר לאור אלמנט המינוף הגבוה, אי-הבנת הסיכונים הכרוכים בעסקאות על-ידי המשקיע, ניגודי עניינים הנובעים מכך שהזירה היא הצד הנגדי בעסקה עם המשקיע ועוד.

בסוף מאי אשתקד הוגשו לרשות 21 בקשות לקבלת רישיון להפעלת זירת סוחר בישראל. מאז החליטה הרשות על דחייה של 7 בקשות רישיון, 6 חברות משכו את בקשתן, ו-5 זירות סוחר קיבלו רישיון.  

על-פי העובדות בהן הודו לביא והחברה, הם היו מודעים לדרישות החוק ולהוראת המעבר, ובכל זאת הגישו את בקשת הרישיון רק ביום 14 בינואר 2016. לחברה הובהר כי גם לאחר הגשת בקשת רישיון אסור לחברה להפעיל זירת סוחר עד לקבלת רישיון, ככל שהבקשה תאושר. 

מותב האכיפה המינהלי שאישר את ההסדר קבע בהחלטתו כי אמצעי האכיפה שהוטלו במסגרתו הם מידתיים וסבירים, ואף יש בהם כדי להרתיע. המותב קיבל את טענת הרשות כי ניהול זירת סוחר ללא רישיון ראויה להתייחסות מחמירה, בשל הסיכונים הכרוכים בכך למשקיעים. שיקולים נוספים להחמרה היו העובדה שההפרה בוצעה במודעות מלאה ובמשך תקופה ממושכת יחסית וכן מידת הרווח שהפיקו המשיבים מההפרה.

מנגד, המוטב התחשב בחסכון במשאבים בעצם כריתת ההסדר בשלב מוקדם, בעובדה שלביא והחברה החזירו את כספי הלקוחות שהופקדו אצל החברה, וכן בכך שמדובר באכיפה ראשונה בתחום חדש, ועל כן אין למצות עמם את הדין.  

יו"ר המותב, השופט (בדימוס) זאב המר, ציין כי קיים פער משמעותי בין גובה העיצום הכספי לבין הרווחים הגבוהים שהפיקו לביא והחברה מההפרה, אך קיבל את הסברי רשות ניירות ערך בדבר שיקוליה לאיזון אמצעי האכיפה על-ידי עיצומים כספיים גבוהים פחות ואיסור כהונה לתקופה ארוכה יותר.