דגו דג שמן: רשות המסים דורשת מיליונים על הכנסות "בני הדייג"

הרשות דורשת ממסעדת הדגים בבעלות יוסי רבה תוספת מס בהיקף מיליוני שקלים בגין הכנסות המסעדה בשנים 2005-2009 ו-2010 ו-2012

מסעדת בני הדיג בת"א / צילום: איל יצהר
מסעדת בני הדיג בת"א / צילום: איל יצהר

רשות המסים דורשת ממסעדת "בני הדייג" בבעלות יוסי רבה תוספת מס בהיקף מיליוני שקלים בגין הכנסות המסעדה בשנים 2005-2009 ו-2010 ו-2012.

המחלוקת על המס שתשלם המסעדה פרצה ב-2012, אז הוצאו למסעדה שומות מס על-פי מיטב השפיטה. במסגרת הצווים נפסלו - בנוגע לשנים שבמחלוקת - ספרי חברת "דייגי נמל תל-אביב", המפעילה את המסעדה, וכן נקבעה תוספת להכנסתה החייבת במס של החברה בסכומים משמעותיים.

המסעדה הגישה מצדה ערעורים על שומות אלה לבית משפט השלום בתל-אביב, והדיונים בעניין מתנהלים מזה מספר שנים.

כך, למשל, פקיד השומה קבע כי בשנת 2010 עמדה הכנסתה של מסעדת "בני הדייג" על סך של 3.296 מיליון שקל, ובשנת 2012 עמדה ההכנסה על 4.037 מיליון שקל. בין הצדדים נטושה מחלוקת, בין היתר, על קביעת אחוז תצרוכת חומר במסעדה, ושני הצדדים הגישו חוות-דעת כלכליות לתמיכה בטענותיהם.

מרבית הפרטים בתיק המחלוקת בין רשות המסים למסעדה חסויים. אולם לאחרונה, במסגרת החלטת בית המשפט לחייב את המסעדה בהוצאות משפט בסך 50 אלף שקל בגין אי-התייצבות נציגיה בבית המשפט לדיון בערעורים, נחשפו חלק מפרטי המחלוקת; וכן נחשפה התנהלות נציגי המסעדה במסגרת ההליכים המשפטיים, שנראה כי אינה נושאת חן בעיני השופטת ירדנה סרוסי.

החלטתה של השופטת סרוסי ניתנה בחודש שעבר, אך היא הייתה חסויה עד לאחרונה, לבקשת מסעדת "בני הדייג". כעת היא הותרה לפרסום. במסגרת ההחלטה חייבה סרוסי את מסעדת "בני הדייג" לשלם לפקיד שומה תל-אביב הוצאות משפט בסך 25 אלף שקל; וכן סך נוסף של 25 אלף שקל לאוצר המדינה. זאת, כאמור, בגין אי-התייצבות נציגי המסעדה לדיונים שנקבעו.

הוצאות אלה, נקבע, ישולמו על-ידי המסעדה, ללא קשר לתוצאות המשפט, עד ליום ה-15.12, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן ההחלטה. "אי-תשלום ההוצאות תוך פרק זמן שייקבע יגרום למחיקת הערעור", קבעה השופטת. 

זלזול בבית המשפט

מותג הדגים המפורסם והוותיק "בני הדייג" כולל כיום מספר סניפים, ובין היתר סניף בנמל תל-אביב, בהרצליה ובכפר הים. הרשת, שהוקמה לפני 30 שנה, מנוהלת על-ידי המסעדן והבעלים יוסי רבה. מסעדות הרשת נחשבות למוסדות קולינריים מובילים בתחומם.

החלטתה של השופטת סרוסי לחייב את המסעדה בהוצאות ניתנה בבקשת פקיד השומה למחיקת ערעורי המס שהגישה מסעדת "בני הדייג" על שומות המס שהוצאו לה, וזאת בשל אי-התייצבות נציגיה המסעדה ועדים מטעמה להיחקר על תצהיריהם בדיון שנקבע לשמיעת ראיות.

השופטת גוללה בהחלטתה את התנהלות נציגי "בני הדייג" ולא חסכה מהם ביקורת. "מדובר במקרה של רשלנות רבתי, לכל הפחות, המגיעה אף כדי 'התעלמות מדעת מההליך השיפוטי' וזלזול בבית המשפט ובסדרי הדין וללא כל סיבה מוצדקת", כתבה השופטת.

ביוני השנה קבעה השופטת מועד לדיון הוכחות לחודש יולי. עם תום הדיון ביולי קבע בית המשפט שני ימי שיפוט לשמיעת הראיות באוקטובר ובנובמבר. בדיון בו נקבעו המועדים החדשים, נכחו באת-כוחו של פקיד השומה, עו"ד יפעת גול-שושן, ונציגת פקיד השומה, מעיין מרחב.

עד מועדי הדיון הוגשו שני תצהירי עדות ראשית מטעם מסעדת בני הדייג: האחד - של בעל המניות ומנהל החברה המפעילה את המסעדה, יוסי רבה; והשני - חוות-דעת מומחה מטעם הכלכלנית מרים ניצן. גם מטעמו של פקיד השומה הוגשו שני תצהירי עדות ראשית: האחד - של מזל בנמו מהמחלקה הכלכלית ברשות המסים; והשני - של מעיין מרחב, מפקחת בפקיד שומה תל-אביב 1.

לפי החלטת השופטת סרוסי, במועד הדיון שנקבע לאוקטובר, ובשעה הייעודה, התייצבה בא-כוח פקיד השומה ביחד עם שני הנציגות מטעמו (בנמו ומרחב), בא-כוחה של מסעדת "בני הדייג" לא הגיע לדיון, ואף לא התייצב גורם מוסמך אחר מטעם המסעדה. לאור זאת ביקשה באת-כוחו של פקיד השומה כי יינתן פסק דין הדוחה את הערעור של המסעדה על השומות שהוצאו לה, וכי ייפסקו הוצאות ראויות.

התעלמות מדעת

השופטת סרוסי ביקשה את תגובת המסעדה לבקשת רשות המסים, ובתגובה הוסבר כי אי-ההתייצבות לדיון - מקורה בטעות משרדית. לטענת בא-כוח המסעדה, הוא נאלץ לתאם את מועדי הדיונים הקבועים ביומנו האישי עם מועדי הדיונים הקבועים ביומן נט-המשפט (המערכת הממוחשבת של מערכת בתי המשפט) בעקבות עזיבת מנהלת משרדו.

לדבריו, במהלך סנכרון המועדים התברר לו כי מועדי ההוכחות שנקבעו לאוקטובר ונובמבר נרשמו כמבוטלים במערכת נט-המשפט (בשל "העברת התיק לשופט אחר"), ובשל כך הוא טעה לחשוב כי מועד ההוכחות באוקטובר בוטל, ונותר רק המועד שנקבע לנובמבר.

השופטת לא חסכה בביקורת על התנהלות נציגי המסעדה ובא-כוחה, ובין היתר ציינה כי היא "דוחה בשתי ידיים את הסברו של בא-כוח המסעדה (לאי-ההתייצבות לדיון ההוכחות - א' ל"ו)", וקובעת כי אי-ההתייצבות - מקורה בהתעלמות מדעת מההליך המשפטי ומהמועדים שנקבעו לו.

"מסקנה זו", הוסיפה השופטת סרוסי, "אינה נסמכת רק על אי-התייצבותם של המסעדה ובא-כוחה להליך ההוכחות ולהסבר המפוקפק שהוצג לכך, אלא גם על התנהלותם בשלבים הקודמים של ההליך".

לדבריה, "מצטיירת תמונה כוללת המעידה על האופן בו מתייחסים המסעדה ובא-כוחה להליך השיפוטי ולסדרי הדין, וגם היא עמדה לנגד עיניי בעת פסיקת ההוצאות. מערכת המשפט העמוסה לעייפה אינה יכולה להרשות לעצמה להשלים עם התנהגות המסכלת את האפשרות לקיים הליך משפטי תקין ויעיל, ועליה לנקוט צעדים הרתעתיים למניעתה".