איילת, תפסיקי כבר עם ה"שטיקים"

שרת המשפטים, הכי טוב שתתרכזי יותר בבעיות היום-יום של האזרחים

איילת שקד בכנס לשכת עוה"ד / צילום: ערן דולב
איילת שקד בכנס לשכת עוה"ד / צילום: ערן דולב

"ידיעות אחרונות" חשף היום (ד') "עימות חסר תקדים" בוועדה לבחירת שופטים בין ח"כ רוברט אילטוב מישראל ביתנו לבין נשיאת העליוןמרים נאור. בשלוש מלים הצליח העיתון להכניס שני אי-דיוקים, שלא לומר שהדברים פשוט אינם נכונים.

"חסר תקדים"?! מדובר בדרישת חכ"ים מהימין לאפשר להם להיפגש עם שופטים. זה חסר תקדים, זה?! הנושא נדון אין-ספור פעמים, גם באותה ועדה, במהלך השנים. "עימות"? לפי קטעי הפרוטוקול שפורסמו בידיעות, דווקא לא היה "עימות". מה שהיה זה דיון ובניגוד למקובל, הדיון, על-פי הפרוטוקול, דווקא היה רציני ומכובד, כראוי לסוגייה שנדונה. ואז בא עיתון שמטיף לשלום ואחווה ומקלקל את השורה, יוצר עימות מדיון, וחוסר תקדים מריבוי תקדימים, כדי לגרות את עניינו של הציבור. כדי למכור יותר. כדי לעשות כסף מגירוי יצרים.

לגופו של עניין. כמו כל דילמה טובה, גם כאן יש שני צדדים שקשה לומר בצורה מוחלטת שאחד מהם הוא הנכון והצודק. צד אחד דורש לאפשר לחברי כנסת לפגוש שופטים באופן פרטי. נשיאת העליון, מרים נאור, מתנגדת לכך. גם משום שזה מנוגד לכללי האתיקה של השופטים וגם משום שזה לא הליך בריא מבחינה אתית.

נושאי דגל השינוי הם אנשי ישראל ביתנו. הנימוק שלהם הוא הרצון להכיר טוב יותר את השופטים. מותר לנו להטיל ספק ברצינותו ואמיתותו של נימוק זה, כי ההצעה באה בעיצומו של מאבק מתמשך של מפלגה זו לשנות את פניו של בית המשפט העליון או להפנות את פניו לצד ימין. הצעה זו היא, כמובן, נדבך נוסף במגמה הכללית, והוא נועד לברר את נטיותיו הפוליטיות של השופט אתו נפגשים.

מוזרה עמדתה של שרת המשפטים איילת שקד. מצד אחד היא לא מפסיקה לדרוש מהרשות השופטת להתנתק מהרשות המחוקקת, לא להתעסק עם החלטות המחוקקים, לא לבטל חוקים ובכלל לא לעסוק בנושאים החורגים מתחום השפיטה. איך עמדה זו מתיישבת עם הרצון לדחוף שופטים ומועמדים לשפיטה אל פרטיות חדריהם של חברי כנסת?

את כבר לא ילדה, איילת, עלייך להחליט מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה: לנתק את הפוליטיקה מהשפיטה או להיפך. אי אפשר גם וגם. אם את שואלת לדעתי, הכי טוב שתתרכזי יותר בבעיות היום-יום של האזרחים - תורים בלתי נסבלים בבתי המשפט, המתנה ארוכה מנשוא לפסקי דין. בקיצור, כל הדברים הממררים את חייו של הציבור הנזקק לבתי המשפט. במקום זה את מוסיפה ללא הרף טרדות והטרדות מן הסוג הפוליטי. די כבר!