קנס וחילוט ב-4.5 מ' ש' נגד חברה ישראלית על שוחד באפריקה

אן.אי.פי. ניקוב פרויקטים בינלאומיים הורשעה בהסדר טיעון בעבירת מתן שוחד לעובד ציבור זר לאחר שקידמה את עסקיה בממלכת לסוטו שבאפריקה באמצעות תשלום שוחד של למעלה מחצי מיליון דולר

 שוחד / צילום אילוסטרציה:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שוחד / צילום אילוסטרציה: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

קנס כספי וחילוט בסך 4.5 מיליון שקל - זה המחיר שתשלם חברה ישראלית שהורשעה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירת מתן שוחד לעובד ציבור זר לאחר שקידמה את עסקיה בממלכת לסוטו שבאפריקה באמצעות תשלום שוחד של למעלה מחצי מיליון דולר.

מדובר במקרה ראשון בו חברה נאשמת ומורשעת בעבירה לפי סעיף 291א' לחוק העונשין, שנוספה לחוק בהמשך לאמנות בינלאומיות למניעת שוחד שעליהן חתמה ישראל. על-פי סעיף החוק החדש, גם מתן שוחד לעובד ציבור זר מחוץ לישראל, מהווה עבירה בישראל; והבוקר (ה') אישר בית משפט השלום בת"א את העונש עליו הוסכם במסגרת ההסדר.

בחודש שעבר הוגש לביהמ"ש השלום בת"א כתב האישום הראשון מסוגו בישראל, בגין מתן שוחד לרשויות השלטוניות בחו"ל לצורך קידום עסקים, נגד חברת אן.אי.פי. ניקוב פרויקטים בינלאומיים בע"מ. במקביל להגשת כתב האישום, הודיעה הפרקליטות כי הגיעה עם החברה להסדר-טיעון, שעיקרו הוא שהחברה-הנאשמת תודה בכתב האישום, והצדדים יבקשו שיוטל עליה קנס וחילוט בגובה 4.5 מיליון שקל ועונשים נוספים.

ישראל חתומה על האמנה של ארגון ה-OECD למניעת שיחוד של עובדי ציבור במדינות זרות, כבר ב-2009. האמנה קובעת, כי איש-עסקים, יצואן, או חברה המציעים שוחד או מנסים לשלם שוחד לעובד ציבור מחוץ למדינתם, גם אם באמצעות מתווכים, מסתכנים בהעמדה לדין פלילי בבית-משפט בכל אחת מהמדינות החתומות עליה.

חברת אן.אי.פי, שבבעלות עמנואל ענתבי, המשמש גם כיו"ר החברה, עוסקת בפיתוח תשתיות אלקטרוניות במדינות שונות. בין היתר, עוסקת החברה בפיתוח פרויקטים שונים בתחום מרשם האוכלוסין והנפקת תעודות חכמות. אמנון פאר מכהן כמשנה למנכ"ל הנאשמת, החל משנת 1999; ראובן כנפי שימש בתקופה הרלבנטית לאישום כיועץ חיצוני של הנאשמת בנושא פיתוח עסקי.

בשנים 2012-2010, פעלה החברה מול גופי ממשל שונים במדינת לסותו לשם קידום זכייתה במכרז, וחתימה על הסכמים, לביצוע פרויקט פיתוח והטמעת מערכת מרשם אוכלוסין, ביקורת גבולות ופיתוח תעודות אלקטרוניות הקשורות למרשם האוכלוסין במדינת לסותו. לשם קידום הזכייה במכרז וחתימה על הסכמים עם ממשלתה, העסיקה החברה בשנים 2012-2010 סוכנים מקומיים שקידמו את ענייניה ואת האינטרסים הכלכליים שלה מול גורמי ממשל מקומיים. בפברואר 2012, חתמה החברה על הסכם עם ממשלת לסותו לפיתוח ולהטמעת מערכת ביקורת גבולות ודרכונים אלקטרוניים; ובמרץ אותה שנה חתמה על הסכם עם הממשלה לפיתוח ולהטמעת מערכת מרשם אוכלוסין. לפי ההסכמים, התמורה לחברה עמדה על-סך לא פחות מ-30 מיליון דולר.

על-פי האישום בו הודתה החברה, על-מנת להבטיח את האינטרסים הכלכליים שאותם קידמה בלסוטו, שכרה החברה את שירותיו של מתווך מקומי בשם מקואה, המקורב למי שכיהן כמנכ"ל משרד הפנים של לסותו בעת הרלבנטית, אדם בשם לקהטסי. המתווך נשכר כדי להניע את קהטסי לפעול לטובת החברה, בין היתר בתמורה לטובות הנאה.

בראשית 2012, הגיעה החברה לסיכום עם המתווך והמנכ"ל (של משרד הפנים), שלפיו המנכ"ל יקדם את האינטרסים שלה, ובתמורה יקבל שוחד שיועבר אליו באמצעות המתווך. בהתאם לסיכום זה, העבירה הנאשמת למתווך כ-500 אלף דולר, בארבעה תשלומים - כדי שיעביר מתוכם למנכ"ל סכום משמעותי שאינו ידוע, וכן על-מנת שיניע אותו לבחון את מוצרי החברה שפעלה במדינות אחרות באפריקה, ויקדם את זכייתה במכרז.

"על פניו נדמה שסכומי הקנס והחילוט בהסדר הטיעון נמוכים ביחס לתמורה המשמעותית - 30 מיליון דולר - לה הייתה זכאית הנאשמת כתוצאה מזכייתה במכרז וחתימתה על ההסכמים עם רשויות ממלכת לסוטו", כתבה השופטת דנה אמיר אך ציינה, כי "יחד עם זאת, לקחתי בחשבון שהמדובר במקרה ראשון שבו נאכפת העבירה דנן, כאשר כידוע על החמרה בענישה להיות הדרגתית ובוודאי במקום בו מדובר במקרה ראשון בו מוגש כתב אישום בגין עבירה אשר הוספה לספר החוקים בשנים האחרונות".

לצד הקנס והחילוט, התחייבו במסגרת הסדר הטיעון החברה ובעלי תפקידים בה לשתף פעולה באופן מלא עם גורמי אכיפת החוק בממלכת לסוטו, לרבות מתן ראיות והודעות משלימות לרשויות האכיפה ומתן עדות בביהמ"ש בלסוטו. בנוסף, החברה אימצה נהלים פנימיים מחייבים, מנגנוני פיקוח ובקרה, שיבטיחו מניעת הישנותן של עבירות דומות.

בסיום הדיון אמר התובע, עו"ד יהונתן תדמור מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), כי "מדובר בפסיקה תקדימית, מקרה ראשון בו חברה נאשמת בעבירה לפיה מתן שוחד לעובד ציבור זר מחוץ לישראל, מהווה עבירה בתחומי ישראל. אכיפת עבירה זו הינה חלק ממחויבותה של ישראל למאבק הבינלאומי בשחיתות ומבטאת את החשיבות שרואה המדינה במיגורה של התופעה הפסולה. ההרשעה והעונש שלצידה משמשים תמרור אזהרה משמעותי ליחידים ולתאגידים הפועלים בזירה הבין לאומית, כי מדינת ישראל נלחמת גם בעבריינות כלכלית ותופעות שחיתות חובקות עולם".

מהחברה נמסר בתגובה: "החברה היא חברה פרטית בעלת ניסיון של שנים רבות בתחום המחשוב. החברה מספקת שירות מקצועי ויעיל למגוון לקוחות ברחבי העולם, והמוניטין שלה הולך לפניה. נציג חיצוני, שאינו עובד של החברה נחשד בלסוטו בפעילות לא חוקית שהביאה לפתיחת חקירה. החברה שיתפה פעולה באופן מלא בחקירה ואיש ממנהליה לא הועמד לדין. על אף שהאירוע התרחש ביוזמת גורם חיצוני לחברה, נטלה החברה אחריות מלאה לאירוע ובמקביל הפיקה את מלוא הלקחים הנדרשים והידקה את הוראות האכיפה והציות, כדי למנוע הישנות מקרים מסוג זה בעתיד".

את החברה ייצגו עוה"ד נבות תל צור, ירון ליפשס, ליה גוני ויונתן רכס ממשרד כספי ושות' וכן עו"ד איתן מעוז ממשרד מעוז.

צרו איתנו קשר *5988