דרוש מרד אזרחי

כשמצמצמים לנו שירותים חיוניים לטובת חבורת קנאים דתיים ולאומניים - צריך יותר מנאומים

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

אני לא חושב שנושאי הרווחה, הבריאות והחינוך אינם קרובים ללבו של ראש הממשלה, או חשובים בעיניו פחות מנושא ההתנחלויות הבלתי חוקיות, ולמעשה גם ה"חוקיות". אבל קשה לי לדבוק בדעה זו כאשר נתניהו עושה את המהלכים המצביעים על ההפך. כמו המהלך הבוקר, כאשר שרי הממשלה, לפני ישיבתם השבועית היום (א'), קיבלו מסמך המחייב קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה בשיעור של 1.25%. הכי כואב הוא כמובן הקיצוץ המוצע בתקציבי הרווחה, החינוך והבריאות.

מטרות הקיצוצים

לאיזה צורך נועדו הקיצוצים הללו? שתי מטרות. האחת: להפיס את דעתם של המתנחלים כדי שיסכימו, או לפחות לא יתנגדו יותר מדי, לפינוי עמונה. השני כדי לצ'פר את מפוני עמונה, לספק להם תנאי חיים נאותים, כדי שהם לא ישתוללו יותר מדי כאשר יגיעו המפנים.

בכל מקרה, יש כאן כניעה ללא תנאי כלשהו למתנחלים ובעלי בריתם, לנפתלי בנט ולכל שאר מתלהמי והוזי ארץ ישראל השלמה.

מה תעשו לי?

הקיצוץ הזה משגר בצורה ברורה את המסרים הבאים: אני, בנימין נתניהו בן בנציון, לא מסוגל להתמודד עם בנט ואנשיו; אני, בעלה של שרה הפסיכולוגית, מרגיש מחויב מעל לכל לשרוד בתפקידי, כי אחרת...; אני, נתניהו מלך הליכוד, החלטתי שצורכיהם של ילדים ונזקקים הם שוליים לעומת הצורך להתחנף לקבוצות מתנחלים; אני, ראש הממשלה, מכיר את החוק, ואני לא חושב שיש מקום לתת כספים לאנשים שעוברים על החוק - אלא אם כן אותם אנשים עלולים לערוק ממני אל בנט.

זה מה יש. מה תעשו לי? הרי אלה שהביאו אותי לשלטון ימשיכו להצביע בשבילי, למרות שעיקר הקיצוצים באים על חשבונם. אבל להם אני ממש לא צריך לדאוג, כי הם מונחים בכיס שלי גם אם ארעיב אותם. כמה שאני פוגע בהם יותר, כך הם אוהבים אותי יותר. וזה לא המצב עם המתנחלים, אז... נתניהו יודע מהניסיון שיהיו נגדו ביקורות. אבל בסוף הן יירגעו, והעניין יישכח, והוא ימשיך להיות ראש הממשלה.

הסוף של מי?

לדבר הזה צריך לבוא סוף, לפני שיבוא הסוף על המדינה. בנקודה זו, שבה מעדיפים מתנחלים שוברי חוקים על אזרחים שומרי חוק; כאשר מצמצמים לאזרחים את השירותים החיוניים להם ולילדיהם ונותנים את הכסף לחבורת קנאים דתיים ולאומניים - בנקודה זו, נראה לי, דרוש יותר מנאומים. דרוש מרד אזרחי. אם ניתן לדברים הללו לעבור, דמנו בראשנו.

כחלון החידלון

אוי כחלון, כחלון. איפה אתה? מדוע בוששו פעמי הבטחותיך? נעלמת בתוך הבלגן, ולא נודע כי באת אל קרבו. אולי הפעם, בעניין הקיצוץ, תגיח ותוכיח שאתה עדיין קיים?