הרשויות המקומיות מתגייסות נגד הפסיקה בנושא כתבי השיפוי

נציגי הרשויות בעקבות פסק הדין: יש לבחון מחדש אישור תוכניות ואף לשקול בקשה לדיון נוסף בוועדות המחוזיות

חוקי התכנון והבניה/ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
חוקי התכנון והבניה/ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

פסק הדין של בית המשפט העליון שקבעה כי רשויות מקומיות אינן יכולות לדרוש כתבי שיפוי מיזמים וקבלנים ממשיכה להשפיע על השוק כולו. בעוד עיריית ראשון-לציון, יחד עם מרכז השלטון המקומי ופורום 15 הערים הגדולות, הגישו בקשה לדיון נוסף בעליון, נשלח בסוף השבוע האחרון מכתב לכלל ראשי הרשויות בנושא.

במסגרת המכתב, עליו חתומים מנכ"ל פורום 15 הערים הגדולות איתן אטיה, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי שלמה דולברג ומנכ"ל מרכז המועצות האזוריות ישראל נדיבי, התריעו האחרונים בפני ראשי הרשויות כמו גם בפני יושבי הראש של ועדות התכנון כי יש "לתת את הדעת" על הפסיקה החדשה בכל הנוגע לתוכניות שנמצאות בשלבי תכנון.

"לאור תחולתה המיידית של ההלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, חשוב לתת את הדעת להשלכותיה המשמעותיות על הליכים תכנוניים תלויים ועומדים. לתשומת לבכם, מוסד תכנון רשאי, ואולי אף חייב, להפעיל את שיקול דעתו בנוגע להשלכותיו של המצב החדש שנוצר ולבחון מחדש תוכניות שעודן במהלך ההליך התכנוני", כך במכתב.

נזכיר כי פסיקת העליון מתייחסת לכלל הרשויות המקומיות ולנוהג שהיה שגור - לדרוש כתבי שיפוי כהגנה נגד תביעות אפשריות במסגרת סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. תביעות אלו, בניגוד לתביעות אחרות, מופנות כנגד הרשויות המקומיות ומי שנדרש לשלם פיצוי על ירידת ערך אם הן נמצאות כמוצדקות היא הרשות עצמה. כתב השיפוי היווה מעין "ביטוח" לתשלום אפשרי זה, מכיוון שהוא למעשה מעביר את הדרישה מהרשות ליזם או הקבלן שחתם על כתב השיפוי.

רק בשבוע שעבר אמר מנכ"ל פורום ה-15, אטיה, ל"גלובס", כי ההחלטה של בית המשפט תוביל למצב בו הרשויות המקומיות ימצאו עצמן חשופות לתביעות אפשריות או דרישות תשלום אסטרונומיות בהיקפים אפשריים של מיליארדי שקלים בשנה.

לצד המכתב האמור, שיגרו נציגי הערים הגדולות, השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות גם מכתב המלצה לראשי הערים כיצד עליהם לנהוג כעת, עד שהפסיקה תתברר או אולי תשתנה בעקבות הדיון הנוסף שעתיד להתקיים בהמשך.

במכתב זה נכתב כי על הרשויות המקומיות לשקול כעת מחדש תוכניות שנמצאות בהליכי תכנון, ולבחון האם בקופת העירייה די כספים כדי לממן תביעות אפשרויות במסגרת סעיף 197. עוד נכתב כי: "אישורה של תוכנית אשר הפיצויים העשויים להיפסק בעטיה לא יוכלו להשתלם עקב חסר בקופת הוועדה, עלול להיות פגום באשר הוא עלול להותיר את הנפגע ללא יכולת לקבל פיצוי על נזקו... מעבר לחובה לבחון את היכולת של הוועדה לשאת בנטל הפיצוי הכספי עשויה להידרש בחינה של הצדקת אישורה של תוכנית המטילה נטל מסוג זה על קופת הוועדה המקומית".

במכתב גם מודגש כי מדובר בהיקף נרחב של תוכניות המגיעות לאישור הוועדות המקומיות: "עוד יש לתת את הדעת לכך שהבחינה האמורה צריכה להתייחס למכלול התוכניות המצויות בהליכי תכנון, ולא די שתתייחס לכל תוכנית בנפרד, כמו גם לאפשרות שיוטל ספק בתוקפם של כתבי השיפוי שניתנו בעבר ולכך שהפיצויים שעשויים להיקבע בעטיין של התוכניות שאושרו בעבר, לפחות כאלה שהדיונים בנוגע לתביעות לפיצויים לפי סעיף197 לא הסתיימו או שלא חלפה עדיין התקופה להגשת תביעות, יוטלו על הוועדה המקומית".

במקביל, מתייחס המכתב גם לתוכניות שנמצאות בסמכות הוועדה המחוזית ולא רק בסמכות הוועדות המקומיות, ובהקשר זה נכתב כי אמנם לוועדות המקומיות אין השפעה במישור זה, אך ביכולתן של הוועדות המקומיות ליזום פנייה לוועדות המחוזיות ולדרוש לערוך דיון נוסף: "בהקשר לתוכניות שאינן בסמכות ועדות מקומיות, מוצע לשקול פניה אל הוועדות המחוזיות ואל מוסדות התכנון האחרים העוסקים בתוכניות בתחום שיפוטה של הרשות המקומית, בדרישה להביא תוכניות אלה לדיון מחודש, על מנת לבחון את ההיבטים השונים שפורטו לעיל".

המשמעות בפועל של המכתבים וההמלצות של פורום ה-15, כמו גם של מרכז השלטון המקומי, הוא שלא מן הנמנע שהרשויות המקומיות יקפיאו כעת את הדיון בתוכניות חדשות, ואף יבקשו להחזיר לטיפולן תוכניות בוועדה המחוזית. מדובר במכה קשה לענף שעשויה לעכב משמעותית את הבנייה.