מהדיונים שהתנהלו בבנק ישראל לקראת החלטת הריבית האחרונה עולה כי חטיבת המחקר של הבנק מעריכה כי הריבית בישראל תתחיל לעלות ברבעון הרביעי של השנה. ההערכה היא כי הריבית תעלה בשלב ראשון ב-0.15% ל-0.25% ובשלב השני, במהלך 2018 תעלה בשיעור חד יותר ותגיע לרמה של 0.5%.
בחטיבת המחקר של הבנק מעריכים עוד כי ברבעון הרביעי של השנה האינפלציה תחזור למרכז היעד של בנק ישראל. זאת ועוד, בבנק מעריכים כי לאחר עדכון נתוני הצמיחה לרבעון השלישי של השנה כלפי מעלה - הצמיחה תמשיך להיות גבוהה ותסתכם ב-2017 ב-3.2% לעומת 3.1% בהערכה הקודמת.
לראשונה, נרשמה התנגדות פנימית בוועדה המוניטרית למדיניות הריבית הנמוכה של הבנק. מסיכום דיוני הוועדה שפורסם היום עולה כי אחד מחברי הוועדה טען כי "תוואי הריבית שעולה מתחזית חטיבת המחקר שהוצגה לוועדה, נמוך ממה שסביר להניח שישרור בפועל".
להערכת אותו חבר הוועדה, התוואי נמוך לאור העלאות הריבית הצפויות בארה"ב. "לאור מצב שוק העבודה והפעילות הריאלית בישראל, ממנו עולה שהאינפלציה הנמוכה אינה תוצאה של רפיון ביקושים, הפער העולה מהתחזית בין הריבית הצפויה בארה"ב ובישראל גדול מדי, למרות ההערכה שהריבית באירופה תישאר שלילית". הוועדה המוניטרית החליטה כידוע פה אחד להותיר את הריבית לינואר על כנה, ברמה של 0.1%.
דעתו החולקת של חבר הוועדה באה על רקע תחזית חטיבת המחקר שלפיה הריבית צפויה להיוותר ברמה של 0.1% בתקופה הקרובה, לעלות ל-0.25% במהלך הרבעון הרביעי של 2017, ולעלות ל-0.5% במחצית השנייה של 2018. תוואי הריבית לא שונה למרות התגברות ההסתברות שהפדרל ריזרב יעלה בשנה הקרובה את הריבית ארבע פעמים.
בבנק ישראל סירבו להתייחס להערכה הרווחת בשוק ההון, שלפיה חבר הוועדה הוא נציג הציבור, פרופ' ראובן גרונאו. ההערכה מתבססת על-כך שחילוקי דעות בין נציגי הבנק בוועדה הם אירוע נדיר. בוועדה המוניטרית המפקחת על מדיניות הריבית של הבנק יש כיום ארבעה חברים בלבד, מהם שלושה נציגי הבנק המרכזי: הנגידה, ד"ר קרנית פלוג; המשנה לנגידה, פרופ' נדין בודו-טרכטנברג; ומנהל חטיבת המחקר, פרופ' נתן זוסמן. המדינה אינה מנצלת את זכותה למנות שני נציגי ציבור נוספים לוועדה, לאור עיכובים בירוקרטיים במינוי וועדת האיתור שאמורה להמליץ על נציגי הציבור.
נתון התחלות הבנייה - מעודד
באשר לשוק העבודה, מציינים כלכלני חטיבת המחקר, כי התמונה ממשיכה להיות חיובית ובגילאי העבודה העיקריים (25-65) שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ממשיך להיות גבוה ולעמוד על כמעט 80%, שינוי מזערי לעומת הנתונים בחודש אוקטובר 2016. שיעור התעסוקה בגילאי העבודה העיקריים ממשיך גם הוא להיות חיובי ועומד על 76.6%, ירידה קלה בלבד לעומת הנתונים מחודש אוקטובר 2016 אז עמד שיעור התעסוקה על 76.9%.
באשר לשוק הדיור מציינים כלכלני חטיבת המחקר כי היקף העסקאות בדירות ירד באוקטובר בשיעור ניכר ועמד על 3,725 עסקאות בלבד אך מדובר בנתון מוטה כלפי מטה בגלל חגי תשרי שאפיינו את החודש במיעוט ימי עבודה. מלאי הדירות החדשות העומדות למכירה ממשיך לעלות ועומד על 30.3 אלף (נתון מנחוכה עונתיות) כשברבעון השלישי של השנה נרשמו 13 אלף התחלות בניה. הנתון המעודד בכל הנוגע לתחום הדיור למגורים הוא התחלות הבניה בארבעת הרבעונים האחרונים שעומד על קצת יותר מ-50 אלף.
עוד כותבים בבנק ישראל, כי "מחירי הדירות ממשיכים לעלות בקצב גבוה, למרות שמלאי הדירות הלא מכורות מצוי ברמה גבוהה... נמשכת האטה בקצב החודשי של נטילת המשכנתאות, תוך המשך עלייה בריבית המשכנתאות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.