המדינה תובעת 88 מיליון שקל בגין הפקה פיראטית של מים

בתביעה, שהוגשה נגד בעלי המניות של "הדרן חברה לחקלאות", נטען כי החברה הפיקה במשך שנים ארוכות מים באופן בלתי חוקי בעיר טירה מבאר הנמצאת במקרקעין שבבעלותה

תחת שתייה, ברז / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
תחת שתייה, ברז / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

המדינה הגישה היום (א') לבית המשפט המחוזי מרכז תביעה בסך כ-88 מיליון שקל נגד בעלי המניות של "הדרן חברה לחקלאות" מטירה, בגין הפקה פיראטית של מים. בתביעה שהגישה רשות האכיפה והגבייה, באמצעות היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה ועו"ד איילת רייך, מבקשת הרשות להרים את מסך ההתאגדות בין החברה לבין בעלי מניותיה ולחייבם באופן אישי בסכום התביעה, שכן הם מרוקנים את החברה מנכסיה כך שלא ניתן לגבות את החוב.

הדרן חברה לחקלאות בע"מ הפיקה במשך שנים ארוכות מים באופן בלתי חוקי בעיר טירה מבאר הנמצאת במקרקעין שבבעלותה. כידוע, על-פי חוק המים, כל מקורות המים שבמדינה הם קניין הציבור ונתונים לשליטתה של המדינה, והפקת מים יכולה להיעשות רק לפי רישיון ותוך תשלום היטלי הפקה.

על-פי התביעה, החל משנת 1959 לפחות, המים המופקים מהבאר מסופקים ישירות לצרכנים חקלאים ולצרכנים ביתיים המתגוררים בשטחים חקלאיים באזור העיר טירה. בנוסף, חלק מהמים שמופקים מהבאר מסופקים על-ידי הדרן לתאגיד המים והביוב המקומי - מעיינות המשולש בע"מ, המספק מים בתחום טירה. החל משנת 2007 הפקת המים נעשית ללא רישיון ובאופן בלתי חוקי המהווה גניבת מים.

במהלך השנים צברה החברה חובות ענק בגין היטלי הפקה והתחמקה מתשלומם. חוב החברה בגין הפקת מים מהבאר בשנים 2014-1999 עומד על כ-88 מיליון שקל. בחקירה שקיימה רשות האכיפה והגבייה, אליה הועבר חובה של החברה לגבייה, עלה חשד כי בעלי המניות של החברה - ד"ר חסן מנסור נעים ואיהאב מנסור - מבריחים במהלך כל אותן שנים את הנכסים ואת תזרים המזומנים המגיע לחברה בגין הפקת ואספקת מים מהבאר שברשותה, וגלגלו אותם לכאורה לכיסם באמצעות חברות-קש שבבעלותם.

"מדובר במקרה שערורייתי, חסר תקדים, בו עושים הנתבעים במשאב הציבורי הדרוש לצרכנים בתחום היישוב טירה כבתוך שלהם, תוך גרימת נזקים למשק המים, בבחינת אין דין ואין דיין. הנתבעים מחייבים צדדי ג', להם מסופקים המים המופקים מהבאר, לשלם תקבולים בגין המים המופקים על-ידי הדרן ומבריחים את נכסיה, באופן שמחד גיסא הדרן ממשיכה לצבור חובות כלפי מדינת ישראל, ומאידך גיסא היא חברה בלתי סולבנטית, הואיל וכל התקבולים השייכים לה מוברחים לנתבעים הנוספים", נאמר בתביעה.

עם העברת חובה החלוט של החברה למרכז לגביית קנסות שברשות האכיפה והגבייה, ננקטו פעולות גבייה לפי חוק המרכז, ובין היתר בפסק דין מיום 6 באוקטובר 2016, עוכבה יציאתו של ד"ר מנסור מהארץ למשך מספר חודשים.

אולם, לאור הגילויים בדבר הברחת כל תזרים המזומנים של החברה לבעלי מניותיה נוצר הצורך לפנות לבית המשפט בבקשה להרים את מסך ההתאגדות בין החברה לבין בעלי המניות, ולאפשר למדינה לגבות את החוב מבעלי המניות באופן ישיר, וזאת נוכח התנהלותם הפסולה. כן נטען בתביעה כי הנתבעים אחראים לחובה של החברה מכוח אחריות אישית של נושאי משרה בחברה.

התביעה הוגשה במסגרת הפעילות היזומה של היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה להגנה על נכסי המדינה, ביוזמה משותפת של רשות האכיפה והגבייה ושל הפרקליטות, בשיתוף רשות המים.

היועצת המשפטית של הרשות, עו"ד ענת הר-אבן, ועו"ד אסנת דפנה מהפרקליטות מסרו כי מדובר בתיק ראשון בסדרה של מקרים שבכוונתן להביא לבית המשפט, לצורך הרמת מסך ההתאגדות בין חייבים לבין בעלי מניות המסתתרים מאחוריו, וכי בכוונת הרשות להילחם בניסיונות להשתמש במסך ההתאגדות כדי לבצע מעשי תרמית והברחת נכסים כדי להתחמק מתשלום חובות למדינה.