אקזיט מ"העבודה"

ההתלבטות האינסופית של שלי יחימוביץ' אם לרוץ לראשות ההסתדרות מתחילה לשרת אותה

שלי יחימוביץ / צילום רמי זרנגר
שלי יחימוביץ / צילום רמי זרנגר

1. "האינטרס הציבורי מחייב שהליכי הבחירות בהסתדרות, הנוגעים לזכויות יסוד כגון הזכות לבחור ולהיבחר, יתנהלו באופן תקין ושקוף, ויחולו עליהם עקרונות היסוד של המינהל הציבורי".

המילים האלה אינן ציטוט מפי חברת הכנסת שלי יחימוביץ', אלא מקביעתו של שופט העליון אליקים רובינשטיין מחודש מארס 2014. "בסופו של יום", הוסיף אז רובינשטיין, "דמוקרטיה אמיתית צריכה לחלחל מן הכנסת, היושבת כמו כתר על הראש, ולהתקיים גם בתאי הגוף, כמו גנים. יש לטפח אותה בכל מוסד וארגון הבנויים על עיקרון הייצוג: בארגון עובדים כמו ברשות מקומית. הדמוקרטיה בארגון העובדים היא פועל יוצא של עיקרון הייצוג - כדי שהארגון יהיה נציג נאמן של החברים בו, צריך שהוא יקיים בחירות תקופתיות למוסדות הארגון, שכל החברים בארגון יהיו זכאים להשתתף בבחירות, וכן שהמוסדות ייתנו דין וחשבון בפני חברי הארגון".

רובינשטיין קבע את הדברים במסגרת דעת מיעוט, בהליך הערעור שהגישו חברי הכנסת איתן כבל ומיקי רוזנטל על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב לאשר את מינויו של אבי ניסנקורן כיו"ר ההסתדרות לאחר עזיבתו המוקדמת של קודמו עופר עיני, ללא הקדמת הבחירות הישירות לארגון.

השופטים צבי זילברטל ויצחק עמית קבעו אמנם כי סביר שבית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה) יבחר בעצמו את המחליף במקרה של עזיבה או חלילה פטירה של היו"ר, אבל הם גם ציינו במפורש כי החלטתם התקבלה על רקע העובדה שממילא מתקיימות בארגון בחירות כלליות וישירות כל 5 שנים, וכי הבחירות הבאות יתקיימו במאי 2017. יהיה זה יותר מהימור בטוח לקבוע כי אילו היו יודעים השופטים שהבחירות האלה מוטלות בספק, דעת המיעוט של רובינשטיין הייתה הופכת להחלטת הרוב.

2. העובדה שניסנקורן נצמד לתקנון ופעל לכאורה על-פי כל הכללים אינה פוטרת אותו מאחריות לכך שהשיטה עקומה מהיסוד. לא יכול להיות שכל הסיעות בהסתדרות חותמות מראש על הסכמים קואליציוניים לפני הבחירות, במקום אחריהן. הדבר דומה לכך שראש הממשלה בנימין נתניהו יכנס את ראשי הסיעות בכנסת, יחלק להם ג'ובים ויודיע על כך שבהסכמת כולם הוחלט לוותר על הבחירות הבאות.

מה שיכול היה אולי לעבור במועדון חברים סוג ד', אסור שיעבור בארגון העובדים הגדול והוותיק בישראל. חוזקה וחשיבותה של ההסתדרות נגזרת לא רק מהיכולת הארגונית והפוליטית שלה, אלא גם מערכיותה ומוסריותה. מי שנותן יד למניעת בחירות מחליש לא רק את התוקף הערכי של הארגון, אלא גם את העובדים עצמם.

 

3. ההתלבטות האינסופית של שלי יחימוביץ' - זו שהביאה בין היתר לכך שהיא פספסה את המועד להקמת סיעה עצמאית - רעה להסתדרות ולפחות עד לאחרונה הייתה רעה גם ליחימוביץ'. כבר תקופה ארוכה שהיא לא מוצאת את עצמה במפלגת העבודה, אחרי שהפנימה כי בטווח הנראה לעין היא כנראה לא תחזור להנהגה.

יחימוביץ' שקלה כמה אלטרנטיבות, וההסתדרות היא רק אחת מהן. לארגון העובדים הגדול במדינה מגיע מנהיג שהתפקיד הזה הוא משאת נפשו, לא כיסא מפלט או קרש קפיצה. אבל באופן אירוני, דווקא הניסיון לבלום את ההתמודדות שלה בהסתדרות, שהחל עוד בתוך מפלגת העבודה מהרגע שהודיעה באופן פומבי על כך שהיא שוקלת זאת, דרבן אותה ללכת על כל הקופה. מהתמודדות אסטרטגית שנועדה לייצר לה פלטפורמה פוליטית טובה יותר לעתיד, ההתמודדות שלה הפכה לעקרונית. כמעט דווקנית.

וכמו בכל סיפור טוב, עכשיו זה מתחיל לשרת אותה: במקום להתמודד מול יו"ר הסתדרות מוצלח למדי עם הישגים חשובים ומוכחים (העלאת שכר המינימום, קליטה ושיפור תנאיהם של עובדי קבלן, הגדלת ההפרשות לפנסיה ועוד), היא תתמודד מול "כוחות הרשע" שביקשו למנוע ממנה את הזכות הדמוקרטית. זה טוב לקמפיין, טוב לתקשורת, טוב ליחימוביץ'. כל-כך טוב, שיש אפילו מי שחושב שהיא תכננה את הדרמה הזאת מהרגע הראשון.

4. "אני מהליכודניקים של מנחם בגין", נהג לומר שר האוצר משה כחלון לפני הבחירות האחרונות, בניסיון להדגיש כי הוא לא רק האיש שאמור להוזיל את מחירי הדיור, אלא גם דמוקרט שחשובה לו השמירה על שלטון החוק. אבל כחלון, שהולך יד ביד עם ניסנקורן ורוב הזמן זה לזכותו, צפוי להפוך באופן מוזר לשותפו גם בקואליציה העתידית של ההסתדרות. כן, גם סיעת "כולנו" צפויה לחתום על הסכם קואליציוני עם סיעת עוגן של ניסנקורן אם תשלים את איסוף החתימות שדרוש לה, והיא תרוץ ברשימה המשותפת שלו ששמה בישראל "עוגנים".

על-פי גורמים שמעורים בהסתדרות, ההסכם עם "כולנו" צפוי לכלול בעיקר ייצוג לאנשי הסיעה בהנהגת ההסתדרות וייתכן שאף תפקיד או שניים בארגון. כך, לפחות עד לטריפת הקלפים של יחימוביץ', יו"ר ההסתדרות אמור היה להעניק הבטחות פוליטיות לשר האוצר, והאחרון (הדמוקרט) אמור היה לגמול לו בתמיכה שהמשמעות שלה היא טרפוד בחירות דמוקרטיות. כולנו אבי.

5. באותה דעת מיעוט שפרסם השופט אליקים רובינשטיין בשנת 2014, הוא כתב: "ייתכן, בפרפראזה על האמרה המיוחסת למלך קסטיליה אלפונסו ה-10 ('אילו היה הקב"ה נועץ בי לפני שפתח בבריאה, הייתי ממליץ על משהו פשוט יותר'), כי אם, להבדיל, היה מתייעץ בית נבחרי ההסתדרות עם בית המשפט במישור הנורמטיבי קודם לקבלת ההסדר החדש (אישור כהונתו של ניסנקורן על-ידי נציגי הסיעות ללא בחירות ישירות), היה בא אל העולם הסדר אחר, שונה".

והנה, גם אחרי שהסאגה הקודמת הגיעה עד בית המשפט העליון, ניסנקורן ואנשיו בחרו לחזור עליה שוב. זה באמת יכול היה להיות פשוט יותר.

צרו איתנו קשר *5988