יצרנית השתלים צימר ביומט (Zimmer Biomet) השעתה את החלטתה על השקעה פוטנציאלית בסך 40 מיליון דולר במפעלה בשווייץ, עד היוודע תוצאות משאל העם על רפורמת מס בשווייץ בשבוע הבא.
הטבת המס הוותיקה שמשכה אלפי חברות לשווייץ עלולה להתבטל, והסוגיה הניצבת בפני צימר ביומט ובפני כ-24 אלף חברות בינלאומיות אחרות היא כיצד ישתווה משטר המס החדש בשווייץ לרמות מס נמוכות במדינות אחרות.
לשווייץ יש היסטוריה ארוכה של הטבות פיסקליות למשקיעים בינלאומיים, ושיעורי המס הנמוכים שלה מושכים אליה חברות. אך שווייץ ניצבת בפני אתגר אדיר אם ברצונה לשמור על חברות אלה. עקב הלחץ הבינלאומי, מתבקשים האזרחים לאשר במשאל עם לאומי שייערך ביום א' הבא רפורמות שיבטלו הסכמי מס סלקטיביים, ויקבעו שיעורי מס אחידים לכל החברות.
תוצאות ההצבעה צפויות להיקבע על חוט השערה. תומכי הרפורמה טוענים ששווייץ אינה יכולה להרשות לעצמה להיות כה נדיבה, אך אם האזרחים יצביעו נגד הרפורמה עלולות מדינות אחרות לנקוט נגד שווייץ צעדי גמול בגין הטבות המס שהיא תמשיך להעניק. התפתחות זו תיצור חוסר ודאות וחוסר יציבות כלכליים.
שווייץ, אחת המדינות העשירות ביותר בעולם, נאלצה לבחון מחדש את המודל הכלכלי שלה בעשר השנים האחרונות. הצעדים המשפטיים שננקטו בהנהגת ארה"ב נגד בנקים שסייעו ללקוחות מחו"ל להשתמט ממסים, הובילו להגברת השקיפות במערכת הפיננסית.
לנוכח איומים בצעדי גמול מצדן של שותפות סחר, הסכימה ממשלת שווייץ לנורמות המס התאגידי שקבע האיחוד האירופי, שעמו יש לה קשרים עסקיים חיוניים, וכן לנורמות שקבע ארגון ה-OECD.
המוניטין של שווייץ כמדינה אטרקטיבית לעסקים נולד לאחר מלחמת העולם השנייה. שווייץ העניקה מעמד מיוחד לחברות בינלאומיות, והמחוזות השווייצרים (קנטונים) התחרו ביניהם על הצעת הטבות המס המפליגות ביותר. חברות רב-לאומיות בעלות "מעמד עזר" בז'נבה משלמות מס תאגידי ממוצע בסך 11.6%, לעומת 24.16% שמשלמות חברות רגילות - אחד משיעורי המס הגבוהים ביותר בשווייץ.
במסגרת הרפורמה המוצעת, ישלמו חברות בינלאומיות ומקומיות את אותם שיעורי מס. במקום שהחברות הרב-לאומיות ישלמו מס גבוה יותר באופן משמעותי, יקצצו המחוזות השווייצריים את שיעורי מס החברות הסטנדרטי. שיעור מס החברות העיקרי בז'נבה יקוצץ כמעט במחצית ל-13.49%.
למרות שהממשלה הפדרלית הבטיחה לסייע למחוזות לגשר על כל גירעון בהכנסות כתוצאה משיעור המס הנמוך האחיד, מעוררות השלכות המהלך על התקציבים המחוזיים חרדה בקרב מתנגדי הרפורמה.
"אף אחד אינו חולק על כך שיש צורך ברפורמה, אך מתוקף הצעה זו יממנו האנשים הרגילים מהשורה את החברות הגדולות שמוציאות דיבידנדים ברמות שיא אל מחוץ לשווייץ", אמרה אחת המחוקקות השווייצריות, ז'קלין בדראן.
תומכי הרפורמה מציינים כי למרות שהחברות הרב-לאומיות ישלמו מסים גבוהים במקצת, שיעורי המס שישלמו החברות הרגילות יהיו נמוכים בהרבה. זה עשוי להמריץ את ההשקעות ואת יצירת מקומות העבודה, שבמהלך הזמן יגדילו את הכנסות המחוזות, למרות שקשה לצפות את השלכות המהלך.
למעשה, הפרלמנט השווייצרי אישר את צעדי הרפורמה אשתקד, אך מבקרי המהלך הצליחו לגייס 50 אלף חתימות הדרושות לעריכת משאל העם ביום א' הבא, ה-12 בפברואר. תוצאות המשאל עלולות להפוך על פיהן את תוצאות ההצבעה בפרלמנט.
תומכי הממשלה טוענים שהרפורמות יאזנו בין ביטול הטבות המס, המעוררות ביקורת בבריסל, לבין הצעדים החדשים שישמרו על תחרותיותה של שווייץ.
"לדעתנו רפורמת המס היא פתרון טוב עבור שווייץ. באופן בסיסי אנו נהיה עדים להשפעה זעומה מאוד. שיעור המס שלנו יישאר יציב יחסית. אנחנו מקווים לתוצאה חיובית", אמר ג'ו חימנז, מנכ"ל ענקית התרופות נוברטיס.
הטבות מס בשווייץ
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.