טאלב א-סאנע תובע את קלמן ליבסקינד: "הציג אותי כמושחת"

חבר הכנסת לשעבר טוען כי במאמר שפרסם ליבסקינד ב"מעריב" ב-2011 הוא "בדה מליבו תזה לפיה א-סאנע הצביע בעד הסכם אוסלו תמורת עסקה למגורי קבע לשבט הבדואי בו הוא חי" ■ דורש פיצוי של 150 אלף שקל

קלמן ליבסקינד / צילום: איל יצהר
קלמן ליבסקינד / צילום: איל יצהר

חבר הכנסת לשעבר טאלב א-סאנע הגיש לאחרונה תביעת דיבה נגד העיתונאי קלמן ליבסקינד ונגד בלוגר באתר "הארץ" בשם גרשון הורוביץ. התביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל-אביב, עוסקת בכתבה שפרסם ליבסקינד בספטמבר 2011 במוסף לשבת של "מעריב" ועלתה גם באתר האינטרנט nrg, שהיה שייך אז לעיתון.

ליבסקינד כתב בטורו על מה שכינה "אחת העסקאות המסריחות בתולדות המערכת הפוליטית הישראלית", במסגרתה, כך טען, נתן השר לשעבר בנימין (פואד) בן-אליעזר ז"ל אדמות מדינה בנגב למשפחתו של ח"כ א-סאנע, "בעת שממשלת רבין, שבה היה חבר, נזקקה לאצבעו של א-סאנע כדי לשרוד".

בכתב התביעה שהגיש א-סאנע, באמצעות עו"ד רון לוינטל, נטען כי ליבסקינד "בדה מליבו תזה לפיה א-סאנע הצביע בעד הסכם אוסלו תמורת עסקה למגורי קבע לשבט הבדואי בו הוא חי".

עוד נטען כי מהטור של ליבסקינד עולה כי "בן-אליעזר המנוח, בתיאום עם יצחק רבין המנוח, נאלצו 'לשחד' למעשה את א-סאנע, מתומכי הסכם השלום, כדי שיצביע בעד הסכם שלום".

לטענת א-סאנע, "הפרסומים מציגים אותו כאיש מושחת, חסר עקרונות וכמי שקיבל שוחד פוליטי. למעשה, כמי שהצביע על הסכם שלום בעבור הסדרה קניינית של ביתו".

ליבסקינד, צריך לציין, לא קשר ישירות בטורו בין ההצבעה הנקודתית על אישור הסכמי אוסלו לבין ההסכם עם א-סאנע, אלא ציין, כאמור, כי מדובר ב"עסקה מסריחה" שנערכה בזמן שממשלת רבין הייתה תלויה בקולו של א-סאנע, וכתב עוד כי "ביולי 1993, הקיץ של אוסלו, נחתם בין א-סאנע ושמונת אחיו מזה, ובין מדינת ישראל מזה, חוזה שנדמה שלא היה כמותו".

לפי ליבסקינד, במסגרת הסכם עם המדינה נקבע כי משפחתו של א-סאנע "תקבל 110 דונם אדמות מדינה, שיירשמו על שמה בטאבו, ושבשטח שתפנה... תפתח המדינה על חשבונה 70 מגרשים לבנייה שיוקצו לבני המשפחה, ועוד מגרשים נוספים שיוקצו למי שאלה יהיו מוכנים שיגורו לידם".

עוד הוא ציין כי "שני פריטים בחוזה הפכו אותו לחריג באופן קיצוני במיוחד. האחד - מי שחתום עליו מול א-סאנע הוא לא מנהל מחלקה או מנהל מחוז, אלא השר בנימין בן-אליעזר... האחר - שמדובר בחוזה מתגלגל, הקובע כי אם בעתיד ישיגו בדואים אחרים הסדרים טובים יותר עם המדינה, יוכל א-סאנע לדרוש השוואת תנאים".

א-סאנע טוען כי "לא קיבל 110 דונם ו-70 מגרשים בחינם מאף גורם", וכי "לא התנה הצבעתו בתמורה לקבלת ההסדר". לדבריו, את המשא-ומתן הוא החל לנהל מול מינהל מקרקעי ישראל עוד לפני היבחרו לכנסת, במסגרת תפקידו כעורך דין, "בעקבות ההכרה ביישוב מגוריו, לקיה, והצורך להגיע להסדר עם תובעי בעלות על הקרקע כדי לפתח שכונות לתושבי היישוב". "ההסכם", כך הוא טוען, "אושר על-ידי המינהל, ונתחם על-ידי אלי בבאי, יו"ר מינהלת הבדואים דאז".

א-סאנע תובע פיצוי של 75 אלף שקל עבור כל פרסום שכלל בתביעתו, כך שמליבסקינד הוא תובע פיצוי של 150 אלף שקל עבור הפרסום של המאמר גם במוסף השבת של "מעריב" וגם באתר nrg. בנוסף, הוא תובע 75 אלף שקל מגרשון הורוביץ, שכותב כאמור באתר "הארץ" וחזר על חלק מדבריו של ליבסקינד במאמר שפרסם בספטמבר 2016. טרם הוגשו כתבי הגנה.