האוצר נאבק על מינוי נשים לוועדה לחיזוק התעשייה

על רקע יום האישה הבינלאומי, מפעיל האוצר לחצים על בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה למנות חברות נשים לוועדה לחיזוק התעשייה.

גורם ממשלתי אמר ל"גלובס", כי סירובם של המועצה הלאומית ובנק ישראל להחליף את חברי הוועדה מטעמם ולמנות נשים במקום גברים מונע את הגדלת מספר הנשים בוועדה ומעכב את תחילת פעולתה. שר האוצר, משה כחלון, הנחה היום כי הוועדה תתכנס לישיבתה הראשונה ביום חמישי השבוע.

ב-8 בינואר החליטה הממשלה על הקמת ועדה ממשלתית לחיזוק התעשייה בראשות מנכ"ל האוצר שי באב"ד שתגיש את המלצותיה לממשלה עד מאי. בוועדה חברים בין היתר מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, מנהל רשות המסים משה אשר, הכלכלן הראשי באוצר יואל נווה ובכירים ממשרדי האוצר, הכלכלה, בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה. ההרכב המקורי של הוועדה כלל 14 גברים ואישה אחת: סגנית הממונה על התקציבים לענייני כלכלה שירה גרינברג.

הצורך בייצוג הולם לנשים נוצר בעקבות דרישתו של נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, להתמנות לחבר בוועדה. עקב הצטרפותו של ברוש הפכה הוועדה מוועדה ממשלתית לוועדה ציבורית, כשעל פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בוועדות ציבוריות (להבדיל מוועדות ממשלתיות) יש חובת ייצוג הולם לנשים. מזה חודשיים מתעכבת הקמת הוועדה משום שלא נמצאו מספיק נשים שיסכימו לשמש חברות בה. כתוצאה מכך נראה כי יהיה צורך לדחות את לוחות הזמנים לפעולת הוועדה ולהגשת המלצותיה לשר האוצר.

ברוש, שקיבל זכות למנות שלושה חברים מטעמו לוועדה, הציע את עו"ד רוית גרוס היועצת המשפטית של התאחדות המלאכה והתעשייה וכן את מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל לשעבר. האוצר מצדו הוסיף לוועדה נציגה נוספת לצד גרינברג, ביאן ותד רפרנטית תעסוקה באגף התקציבים. לאחר הצטרפותן הצפויה של ותד ופסברג גדל מספר חברי הוועדה לארבעה.

במקביל פנה האוצר לבנק ישראל ולמועצה הלאומית לכלכלה וביקש מהם לשקול מינוי חברות נשים לוועדה. נציג הבנק בוועדה היום הוא ד"ר עדי ברנדר ונציג המועצה הוא ד"ר שמואל אברמזון. באוצר הציעו לבנק ישראל למנות לוועדה את המשנה לנגידת הבנק פרופ' נדין בודו טרכטנברג ולמועצה הלאומית לכלכלה למנות את יוליה איתן, סגניתו של ראש המועצה פרופ' אבי שמחון. עד כה לא התקבלו תשובות חיוביות משני הגופים לפניות האוצר.

באוצר אמרו היום כי אם לא יצליחו להגדיל את מספר הנשים בוועדה עד יום חמישי ייאלצו לכנס את הוועדה ללא ייצוג הולם לנשים. הוועדה אמורה לדון בשורת צעדים פיסקאליים לעידוד הייצוא הישראלי, שנפגע מחוזקו היחסי של השקל מול המטבעות הזרים העיקריים. הצעדים העיקריים שעל שולחן הוועדה הם פחת מואץ, הגדלת המענקים למדען הראשי ותקציב של 100 מיליון שקל לחינוך הטכנולוגי.

התעשיינים מעוניינים להרחיב את הצעדים על מנת להביא להשוואת תנאים כדבריהם בין היצואנים הישראלים למתחריהם באירופה ובארה"ב. בין היתר, דורשים התעשיינים הוזלה משמעותית בתעריפי הארנונה וצעדים נוספים להגדלה מידית מצאי העובדים הזמינים למפעלי התעשייה.

התעשיינים טוענים כי הצעת האוצר להגדלת ההשקעה בחינוך הטכנולוגי היא צעד לטווח ארוך ואינה יכולה לשמש פתרון למחסור בעובדים. במקביל קראו התעשיינים לבנק ישראל להגדיל את היקף ההתערבות שלו בשווקי המט"ח ולרכוש יותר דולרים על מנת להאט את התחזקות השקל.

"השקל - תוצאה של כלכלה חזקה"

בדיון מיוחד שכינס היום כחלון באוצר לבקשת נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר כחלון "שקל חזק הוא תוצאה של כלכלה חזקה. אנחנו סיימנו את 2016 בתוצאות כלכליות מהטובות שהיו כאן בשנים האחרונות ומכאן נגזר שהמטבע שלנו התחזק והפך לאחד החזקים בעולם. לצד זה יכול ליצור פגיעה כלשהי בייצוא. התוכניות שעשינו בתקציב והתכניות שאנחנו עובדים עליהם עכשיו אין לי ספק שהם ישפיעו לטובת התעשיינים. יצוא זה תחרות גלובלית זה יצירת מקומות עבודה - אנחנו נסייע להם".

כל המשתתפים בדיון העלו על נס את הצורך לנקוט צעדים להגברת הפריון והתחרותיות במשק כדרך המלך לסייע לייצוא הישראלי להתחרות.