רשות ני"ע: שיעור הנשים הממוצע בדירקטוריון הוא 23%-25%

המחלקה הכלכלית ברשות ני"ע, שבחנה 395 חברות ציבוריות, מצאה כי רק 13% מנושאי משרה בכירה הן נשים, והגברים הבכירים משתכרים כ-60% בממוצע יותר מנשים בכירות

לקראת יום האישה הבינלאומי שחל היום (ד'), ממשיכים ברשות ניירות ערך לחקור את מצב הנשים בחברות הציבוריות הנסחרות בתל-אביב. ברשות מצאו כי מגמת הגידול בשיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות אלה גוברת והולכת, אך עם זאת, עדיין יש פער אדיר בין מצבן של הנשים למצב הגברים בשלל היבטים, והדרך לשוויון מלא עודה ארוכה.

המחלקה הכלכלית ברשות ני"ע, בראשות ד"ר גתית גור גרשגורן, עוקבת אחר הנתונים האלה כבר כמה שנים, ולדבריה, גם ב-2017 ניכרות מגמות שנצפו בעבר: "כ-23% מכלל הדירקטורים בחברות הציבוריות כיום הם נשים", וזאת לעומת 21% ב-2016 ו-2015, ובהשוואה לשיעור נמוך יותר של כ-18%, שנרשם ב-2011.

בהקשר זה, נזכיר כי במארס 2011 נכנס לתוקף תיקון 16 לחוק החברות, שקבע נורמה של גיוון מגדרי בדירקטוריון, ולפיה "במינוי דירקטור בחברה ציבורית, יגוון הרכב הדירקטוריון בהתחשב במין של המועמד, נוסף על החובה לגוונו בהתחשב בידע ובניסיון של המועמד, בהתאם לצורכיה המיוחדים של החברה". מאז, אכן מורגשת עלייה בנציגות הנשית במועצות המנהלים בבורסה המקומית.

המחלקה הכלכלית ברשות ני"ע בחנה 395 חברות ציבוריות, ללא החברות הדואליות (שמניותיהן נסחרות במקביל גם בבורסות זרות), ונכון לפברואר 2017, בדומה למחקר משנה שעברה, "בכל הענפים, חוץ מבענף נפט וגז, בממוצע אחוז הנשים בדירקטוריון נע סביב 23%-25%".

לדברי ד"ר גור גרשגורן, בהתייחס לסוגיית "הון נשי" במשק ומצב הנשים בחברות הציבוריות בשוק ההון המקומי, "ישראל היתה בין החלוצות והמובילות בהעמדת סטנדרטים של גיוון מגדרי". ואולם, היא מדגישה, "בשנים האחרונות אנו רואים כי העולם המערבי מקדם את הנושא, ואסור שנישאר מאחור". לכן, לדבריה, "ממשל תאגידי של גיוון מגדרי צריך לשאוף לשוויון, אך גם להשאיר מקום לנסיבות ולצרכים הייחודיים של כל חברה". בהקשר זה נציין כי מחקרים מראים כי מעורבות גדולה של נשים בכלכלה, בדגש על שוק ההון, תורמת באופן טבעי לפעילות במשק.

במה דברים אמורים? נכון להיום, אחד מכל ארבעה חברי דירקטוריון בענפי "מסחר ושירותים" ו"נדל"ן ובינוי" הוא אישה (25% ב-2017, לעומת 21% לפני שנה). בענפים "תעשייה", "השקעה ואחזקות" ו"פיננסי" מדובר בשיעור דומה של כ-23% (לעומת 21.5%, 19% ו-22.6% אשתקד, בהתאמה). לצד זאת, בענף "גז ונפט" מדובר בשיעור נציגות נשית בדירקטוריונים של 16% כיום, לעומת 14.2% ב-2016 - כלומר, אישה אחת על יותר מחמישה גברים בדירקטוריונים.

בהקשר זה נציין כי התפלגות הנשים בדירקטוריונים של החברות הציבוריות אינה מצביעה על פערים ניכרים בין החברות הגדולות לקטנות, וגם אין הבדל במגמה של מספר הנשים בדירקטוריונים (עלייה בשיעור הממוצע של נשים בדירקטוריונים בחברות הקטנות והגדולות).

מגמה חשובה זו ממחישה שעדיין קיים פער ניכר בין נשים לגברים, בהתחשב בכך שנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מלמדים כי נשים מהוות 50.4% מכלל האוכלוסייה בישראל, ומהוות יותר מ-58% מכלל הסטודנטים בישראל, כולל רוב מהלומדים בתארים מתקדמים. כמו כן, נתוני הלמ"ס מגלים כי חלקן של הנשים המועסקות בקרב בעלי משלח יד אקדמי הגיע ל-57.2%, ושחלקן של המנהלות מכלל המנהלים הגיע באותה שנה (2015/2016) ל-34.1%. בתחום ההיי-טק עבדו 107.5 אלף נשים ב-2016, לעומת 189.7 אלף גברים המועסקים בתחום. הנשים היו 36.2% מכלל המועסקים בתחום ההיי-טק.

כמו כן, רשות ני"ע גילתה כי ב-13% מהחברות מכהנות בדירקטוריון יותר משתי נשים, לעומת שיעור נמוך של כ-9% בלבד שנרשם במחקר אשתקד. כיום כ-49% מהדירקטוריות הן דירקטוריות חיצוניות (דח"ציות), וזאת לעומת שיעור של כ-21% מהגברים (ב-2016 דובר בשיעורים של 59% ו-31%, בהתאמה).

שיעור הנשים ירד ביחס לאירופה

ואולם, לא כל הנתונים חיוביים ובמגמת שיפור. על פי נתוני הנציבות האירופית, שיעור הנשים בדירקטוריון בחברות הגדולות בישראל הידרדר במידת מה בהשוואה למדינות אירופה. ב-2010 ישראל היתה במקום ה-12 מתוך 34 מדינות, ואילו ב-2016 ירדה למקום ה-14 - רק קצת מעל לממוצע ביבשת.

כמו כן, לנשים יש ייצוג נמוך משמעותית מזה של הגברים שבמשרות הבכירות ביותר בחברות הציבוריות, כשרק 2% מהנשים בדירקטוריונים הם יו"ר דירקטוריון, לעומת כ-15% מהגברים. גם בתפקיד המנכ"ל מדובר בפערים אדירים בשיעור חד-ספרתי. כמו כן, אומרים ברשות ני"ע, שיעור הנשים המתמנות למנכ"לית או ליו"רית נמוך משמעותית מזה של הגברים (10% ו-6% לתפקידי מנכ"לית ויו"רית, בהתאמה, מכלל המינויים).

עוד היבט מעניין עולה מכך ש-21% מהדירקטוריות הנשים שאינן דח"ציות, מקורבות לבעל עניין בחברה. זאת, לעומת 12% "בלבד" בקרב הגברים. מה זה אומר? אולי שאצל הנשים, יותר מאשר אצל הגברים, יש יותר דירקטוריות שנמצאות בתפקידן בגלל קרבה משפחתית. כמו כן, המחקר של המחלקה הכלכלית ברשות מלמד כי הנשים בדירקטוריונים צעירות ביחס לעמיתיהן הגברים, כשהוותק הממוצע שלהן בתפקיד הדירקטור קטן מזה של הגברים.

פער גדול בשכר הכללי ובשוק ההון

נחזור לנתוני הלמ"ס, שמשקפים עוד פערים בין הנשים לגברים - בתחום השכר. על פי הלמ"ס, ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה שכירה הסתכמה ב-7,666 שקל, ואילו של גבר שכיר ב-11,219 שקל - פער של 32%.

חלק מהפער בשכר בין המינים במשק כולו נובע מהבדל במספר שעות העבודה של גברים ונשים (44.9 שעות עבודה בשבוע לגבר לעומת 36.7 שעות בשבוע לאישה). לפיכך, בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה, הפער בין המינים הצטמצם ל-15.1%. עדיין נותרו פערי שכר גבוהים לפי מין, שחלקם נובעים מבחירת תחום התעסוקה וההבניות של שוק התעסוקה הישראלי. אגב, ללא שקלול ההבדלים בשעות העבודה בין המינים, הרי שהפער בשכר החודשי הגלובלי בין נשים לגברים קטן והולך, כשב-1990 הוא עמד על 43%.

 

ומה קורה בקרב החברות הציבוריות בהקשרים אלה? המחקר של רשות ני"ע מלמד כי "ב-2015 בכל החברות המדווחות, נשים מהוות 13% מנושאי משרה בכירה", כאשר "בממוצע בכלל החברות, גברים מרוויחים כ-60% יותר מנשים". מדובר בשיעור יציב למדי של נשים מתוך נושאי המשרה הבכירים בחברות הציבוריות, בדומה למה שנרשם ב-2012 (12%), 2013 ו-2014 (13%), כשהפער בשכר בין הגברים לנשים בתפקידים הבכירים (לרעת הגברים) קיים בכל אחת משנות הבדיקה.

פערי השכר האמורים אינם גורפים לגבי כל המנהלות הבכירות. ברשות ני"ע מציינים כי "ב-2015 בחברות ת"א 100 בתפקידים יו"ר ומנכ"ל לא נמצאו פערי שכר משמעותיים בין נשים לגברים. בתפקיד שאינו מנכ"ל ואינו יו"ר דירקטוריון, שבו ייצוג הנשים הוא הגבוה ביותר, הגברים הרוויחו פי 1.85 יותר מנשים".

נוסף על כל אלה, הרשות מצאה עוד כי "נכון ל-2015, נשים מהוות כ-15% מהבכירים בחברות הכי גדולות בבורסה", וכן "כ-20% מהבכירים בחברות הכי קטנות". נוסף על כך, "ב-195 חברות ציבוריות, המהוות 46% מסך החברות הציבוריות, יש לפחות אישה אחת המכהנת בין נושאי המשרות הבכירות".

ולסיום, לאור כל האמור, ברשות שואלים כעת "מה צריך לעשות?" ומוסיפים כי "בפרלמנט האירופי הוחלט שבחברות ציבוריות עם פחות מ-40% נשים בדירקטוריון (לא כולל תפקידים אקזקוטיביים), החברות יידרשו לתהליך בחירה שנותן עדיפות לנשים, כשמצויים כמה מועמדים בעלי כישורים שווים. פתרון נוסף: לחייב את הדירקטוריון לקבוע מדיניות או יעד בנוגע לשיעור הנשים בדירקטוריון החברה".

כלל הדירקטורים
 כלל הדירקטורים

כלל הדירקטורים
 כלל הדירקטורים