"יוקר החופשה בישראל מהווה חסם מרכזי לגידול התיירות"

"כשאירופה כולה נתונה לאיומי טרור, כבר אי-אפשר להאשים רק את המצב הביטחוני", אומר איתן שוורץ, מנכ"ל מינהלת עיר עולם ותיירות של ת"א-יפו ■ "יותר ויותר אנחנו שומעים מתיירים שהדברים שמטרידים אותנו כישראלים - מחירי המזון, הבילויים ומוצרי הצריכה - מטרידים גם אותם"

איתן שוורץ / צילום: כפיר זיו
איתן שוורץ / צילום: כפיר זיו

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בימים האחרונים את נתוני התיירות בשנתיים האחרונות. מהנתונים עולה כי שנת 2017 החלה במגמת גידול משמעותית של תיירים המגיעים לישראל, גידול של כ-25% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. רק בחודש פברואר האחרון ביקרו בישראל 234 אלף תיירים - מספר שיא לשנים האחרונות. למעשה, הנתונים הללו משקפים מגמה לחזרה למספרים הגבוהים יחסית של תיירות נכנסת מאז מבצע "צוק איתן" והמצב הביטחוני הרעוע שבא אחריו, שהבריח את התיירים מישראל.

איתן שוורץ, מנכ"ל מינהלת עיר עולם ותיירות של עיריית תל-אביב-יפו, אומר כי "דווקא העלייה היפה מדגישה את האתגרים המושרשים של התיירות לישראל, שבגינם מספר התיירים הבינלאומיים הנכנסים לישראל לא השתנה דרמטית בעשור האחרון".

שוורץ מספר כי משרד התיירות עושה מאמצים יוצאי דופן כדי להביא לפריצת דרך בנתוני התיירות הנכנסת, ובשנה שעברה אף יצא בקמפיין חסר תקדים "Two City One Break" (תל-אביב-ירושלים) בתקציב של עשרות מיליוני שקלים, כדי להגדיל את מספר התיירים הנכנסים לישראל.

 

- אז מה בעצם הסיבה המרכזית לכך שישראל לא מוצפת בתיירות נכנסת?

"יוקר החופשה בישראל - בעיה שנדמה שהחריפה בשנים האחרונות אל מול האופציות הזולות באירופה - מהווה חסם מרכזי לגידול התיירות, נוסף על הסיבות הקלאסיות", מסביר שוורץ. "כשאירופה כולה נתונה לאיומי טרור, כבר אי-אפשר להאשים רק את המצב הביטחוני. גם אלה שנהנים לחבוט באנשים האמונים על קידום המדינה כבר לא יכולים להמשיך במנטרה הזו אל מול הקמפיינים השיווקיים המצוינים של משרד התיירות.

"יותר ויותר אנחנו שומעים מתיירים שהדברים שמטרידים אותנו כישראלים - מחירי המזון, הבילויים ומוצרי הצריכה - מטרידים גם אותם. מחירי המלונות, הקולינריה וההיצע התרבותי הופכים חופשה בישראל ליקרה מאוד, בייחוד עבור התייר האירופי, שיכול פשוט להניע את האוטו ולנוע בחופשיות ובקלות ממדינה למדינה. השילוב הזה, של תנאים בסיסיים בעייתיים, ריחוק יחסי מאירופה ומצב גיאופוליטי רגיש - לצד יוקר החופשה - מקשים מאוד על משיכת קהלים חדשים. במידה רבה, הקהל שמגיע לתל-אביב מתאפיין ברמת הכנסה גבוהה, והוא קצת 'קהל שבוי' מבחינת משיכתו לעיר".

- אתה יכול לתת כמה דוגמאות?

"אנחנו משתמשים במיתוג של הסטארט-אפ ניישן, שמושך לפה בכל שנה אלפי תיירים ומשלחות מחו"ל, שבאים לפגוש את הטכנולוגיה הישראלית; במצעד הגאווה התל-אביבי, שמביא לכאן אלפי תיירים מכל העולם, חלקו קהל שחוזר מדי שנה; בגיוון הקולינרי יוצא הדופן, שמקבל חשיפה בכל שערי המגזינים החשובים בעולם; ומלונות הבוטיק הפזורים בתל-אביב ובירושלים. כל אלה הצליחו להביא לכאן קהלים שעבורם ישראל בכלל ותל-אביב בפרט מהווים מוקד משיכה, והמחיר משחק תפקיד קטן יותר במערך השיקולים".

משקלול נתוני התיירות של מינהלת עיר עולם ותיירות, ביחד עם נתוני הלמ"ס וחברות האשראי הבינלאומיות, ניתן לראות כי כ-32% מהתיירים הנכנסים לתל-אביב מגיעים לצורכי תיירות ופנאי, וכ-33% מגיעים לטובת עניינים עסקיים.

לדברי שוורץ, "הנתון הזה מחזק את התפיסה אצלנו שכדי להצליח להביא לפה עוד ועוד תיירים, אנחנו צריכים להעמיק מאוד את העוגנים התיירותיים בתחום העסקי - קרי תערוכות וכנסים - כפי שעושות ערים אחרות המתאפיינות כמרכזים כלכליים בינלאומיים".