רשות התחרות הודיעה היום (א') כי בכוונת הממונה לקבוע שחברת התעופה אל על גבתה רמת מחירים מופרזת ובלתי הוגנת על טיסותיה במהלך תקופת המלחמה, ולהטיל על החברה עיצום כספי בגובה של עד 121 מיליון שקל - הסכום המרבי שמאפשר החוק, זאת לאחר שהחברה גרפה רווחי שיא במהלך המלחמה.
● אפשרות הביטול התגמשה: למה חברות התעופה הפכו פתאום לנדיבות יותר?
● 30% יותר מקודמתו: השכר של מנכ״ל אל על החדש נחשף
בתקופה שלגביה חקרה רשות התחרות, הרבעון השני של שנת 2024, אל על שברה את השיאים של עצמה ודיווחה על רווח רבעוני עצום מבחינתה, של 147.4 מיליון דולר. מדובר בזינוק של 84% ביחס לרבעון שקדם לו, ולרבעון הטוב ביותר בתולדות החברה. גם הכנסות החברה טיפסו משמעותית, לסכום של 839 מיליון דולר, זינוק של 33%, וזאת בהשוואה ל-738 מיליון דולר ברבעון שקדם לו.
מה הוביל לשימוש החריג ב"עילת המחיר המופרז"?
אל על היא החברה השנייה שבה רשות התחרות מבקשת לאכוף את האיסור על גביית מחיר מופרז. הפעם הקודמת הייתה ב-2022, אז הטילה הרשות לראשונה קנס בגובה 8 מיליון שקל בגין גביית מחיר מופרז על חברת התרופות MBI פארמה.
עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על התחרות, מסביר כי "העובדה שמדובר בניצול של תקופת חירום כלפי ציבור רחב גרמה לרשות לפעול הפעם. המקרה תקדימי בכך שהרשות מטפלת בפגיעה בתחרות שהתרחשה בתקופה מוגבלת, ובכך שמרווחי המחיר הם לא שערורייתיים".
עו"ד מיכל רוטשילד, ראש מחלקת תחרות במשרד ארדינסט בן נתן, טולדאנו, מסכימה כי עליית מחירים ממוצעת של 16% היא יחסית מתונה. "צריך לזכור גם שאל על גם ספגה לא מעט סיכונים כשהמשיכה לטוס בזמן שטילים עפו כאן. כך שעם כל הכבוד לסנטימנט הציבורי, לא בטוח שזה היה המקרה הקלאסי להפעיל את הסמכות".
לצד זאת, רוטשילד סבורה כי "הרווחים של אל על מדברים בעד עצמם, והרשות הייתה זהירה. כעת הדרך פתוחה לתובענות ייצוגיות, ואני מניחה שזה יותר מדיר שינה מעיני אל על". ואומנם, אשתקד הוגשה תביעה ייצוגית נגד אל על בגובה כ-600 מיליון דולר בגין המחירים במלחמה.
עו"ד רנן גרשט, שייצג בתביעה קודמת נגד מחיר הקוקה-קולה, מברך על השינוי בגישת רשות התחרות. לדבריו, "טוב מאוחר מלעולם לא. זאת בשורה חשובה של שינוי כיוון חיובי. נקווה שבית המשפט שאליו תעתור אל על יחזק את העילה - אחרת גם פרשה זאת תסתיים בקול ענות חלושה".
הקנס של רשות התחרות - 3.5% מהרווח של אל על
הקנס של רשות התחרות על כך שאל על גבתה מחירים מופרזים על טיסות במהלך תקופת המלחמה נשמע גבוה ודרמטי, אבל האמת היא שביחס לתוצאות הפנומינליות שהציגה החברה בתקופה זו, הוא לא כה גבוה. מאז הרבעון הרביעי של 2023 ועד לרבעון השלישי של 2025 (הדוחות האחרונים שפורסמו), אל על רשמה רווחי שיא רבעון אחרי רבעון.
בסך־הכול רשמה אל על בתקופה הזו רווח מצטבר של כ־950 מיליון דולר, שהם כ־3.45 מיליארד שקל. במילים אחרות, קנס של 121 מיליון שקל שרוצה להטיל רשות התחרות, שווה לכ־3.5% מרווחי אל על בתקופה הזו - סכום שאולי יעצבן מעט את הנהלת החברה אבל לא משנה את הכיוון של החברה.
הקאמבק של אל על
אל על, שהייתה הפסדית לאורך רוב השנים בעשור שעבר, הרבה לפני הקורונה, הגיעה כמעט לפשיטת רגל במהלכה. הזרמת כסף של המדינה והחלפת בעלים הצילו אותה, ואת המתנה הגדולה היא קיבלה בזכות המלחמה - כך שהפכה לרווחית וצברה מזומנים בהיקף עצום, זאת לצד התייעלות משמעותית שביצעה החברה גם טרם המלחמה.
כך, נכון לרבעון השלישי של השנה לאל על כבר היה עודף מזומן נטו של 534 מיליון דולר: חוב פיננסי של 1.3 מיליארד דולר ומנגד מזומנים של יותר מ־1.8 מיליארד דולר.
בעקבות השיפור בפעילות ובתוצאות, מניית אל על זינקה לשמיים, והחברה הפכה לאחת מ־40 הגדולות בבורסה.
המרוויח הגדול מנסיקת המניה הוא בעל השליטה, קני רוזנברג, שהשקיע בה בסך־הכול כ־800 מיליון שקל (ברכישה בזמן הקורונה), וכעת מחזיק ב־44% ממניות החברה בשווי של 4.5 מיליארד שקל, בתוספת דיבידנד של 47 מיליון דולר שקיבל לאחרונה (150 מיליון שקל). כלומר, רוזנברג מורווח על ההשקעה 3.85 מיליארד שקל "על הנייר".
נתנאל אריאל
איך הרשות החליטה שאל על הפריזה במחירים?
לפי רשות התחרות, מאז פרוץ המלחמה ועד סוף מאי 2024 הייתה אל על למעשה כמעט הספקית היחידה של טיסות נכנסות ויוצאות מישראל. זאת לאחר שחברות תעופה זרות רבות ביטלו את טיסותיהן, והיצע הטיסות הצטמצם בבת־אחת. אל על, לצד ארקיע וישראייר, המשיכה לטוס, אך בהיקפים גדולים בהרבה מכל חברה אחרת.
בתוך ימים ספורים מתחילת המלחמה עלה חלקה של אל על מכלל הנוסעים מישראל ואליה מכ־20% לפני המלחמה ליותר מ־70%, ובחודשים הראשונים ללחימה היא הטיסה למעלה ממחצית מכלל הנוסעים. הרשות מצאה כי בתקופה זו אל על הייתה מונופול בפועל בלפחות 38 מתוך 53 הקווים שהפעילה, כולל קווים מרכזיים כמו לונדון, ניו יורק, פריז, בנגקוק, טוקיו ולוס אנג'לס.
הרשות ניתחה נתונים של מיליוני כרטיסי טיסה שמכרה אל על במהלך המלחמה והשוותה אותם למחירי הכרטיסים באותה תקופה שנה קודם לכן. מהבדיקה עולה כי מחירי כרטיסי הטיסה של אל על עלו בתקופת המלחמה בממוצע בכ־16% לעומת התקופה שקדמה לה. בחלק מהקווים נרשמו עליות חדות יותר, שנעו בין 6% ל־31%. בנוסף, נמצא כי גם בטיסות שלא היו מלאות (כלומר טיסות עם מושבים פנויים) העלתה אל על את המחירים בכ־25%. כ־16% מנוסעי אל על בתקופה שנבדקה טסו בטיסות כאלה.
לפי עמדת הרשות, העלאות המחירים הללו מנוגדות לחוק, משום שבאותה תקופה הייתה אל על בעלת כוח שוק חריג, ולצרכנים לא עמדה חלופה תחרותית ממשית.
האם יש סיכוי שהממונה תחזור בה?
ההחלטה אינה סופית, והיא כפופה לשימוע שבו תוכל אל על להציג את עמדתה. אל על טענה עד כה כי מדיניות התמחור שננקטה בתקופת המלחמה הייתה מרוסנת, במסגרתה הוגדרו מחירי תקרה בחלק מהיעדים, ותוגבר היצע הטיסות ליעדים קרובים ככל שהתאפשר.
עוד טענה החברה כי חלק מהמחירים הגבוהים שנצפו נבעו מהזמנות ברגע האחרון ומהיעדר זמינות במחלקת תיירים, ולא משינוי ייזום במדיניות התמחור; וכי תכנון מוקדם והזמנה מראש אפשרו לאורך התקופה רכישת כרטיסים במחירים נמוכים יותר.
הסיכוי שהממונה על התחרות תחזור בה מהעיצום הוא נמוך, אך במסגרת השימוע ייתכנו שינויים בהיקף הקנס, ובאופן תאורטי גם האפשרות לוותר על אכיפה אינה נשללת לחלוטין.
מאל על נמסר: "אל על דוחה את הטענה שלפיה גבתה מחירים מופרזים במהלך המלחמה. גם אם תתקבל עמדת רשות התחרות שלפיה שיעור עליית המחיר בתקופת המלחמה הוא 16% בממוצע למחלקות תיירים ופרימיום (ומדובר בנתון שגוי לטעמנו) - אין תקדים לקביעה שעליית מחיר כזו משקפת תמחור מופרז. אל על תציג את עמדתה המלאה בשימוע ובכל פורום משפטי מתאים, והיא משוכנעת שעמדתה תתקבל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
