הפחתות המס של כחלון: נקודות זיכוי ומס הכנסה שלילי

הפחתת מס הכנסה בדרכים יצירתיות כמו הגדלת נקודות זיכוי ומענקי עבודה (מס הכנסה שלילי) - אלה הצעדים המרכזיים ששוקל לבצע שר האוצר משה כחלון במסגרת הפחתות המס המתוכננות בעקבות העודף בהכנסות מגביית המסים. ההערכות בקרב מקבלי ההחלטות בירושלים הן כי השיקול העיקרי שינחה את שר האוצר בבחירת המסים שיופחתו יהיה פוליטי-אלקטורלי, יותר מאשר מאקרו-כלכלי.

"תהיה הפחתת מסים בימים הקרובים", אמר אתמול (ב') שר האוצר כחלון בכנס של מפלגת כולנו, "יינתנו סכומים משמעותיים לנכים והטבות לצעירים, לאמהות העובדות ולחיילים". כחלון צפוי להודיע על כוונותיו ערב חג הפסח, אך התוכנית המלאה לא תוצג אלא לאחריו מפאת קוצר הזמן.

נכון להיום לא פורסמו נתוני גביית המסים הקריטיים לחודש מארס, שיאפשרו לכלכלן הראשי באוצר יואל נווה לגבש תחזית הכנסות מעודכנת על בסיס ההכנסות ברבעון הראשון של השנה. ללא התחזית העדכנית של נוה, אין אפשרות לדעת מה ההיקף הצפוי של העודפים שכחלון רוצה להחזיר לציבור באמצעות הפחתות מסים וגזרים אחרים.

אגף התקציבים היה ממודר

כרגע, כחלון ואנשיו מקפידים על עמימות ומסרבים לדבר. מנכ"ל האוצר ויד ימינו של כחלון, שי באב"ד, המרכז את העבודה מטעם השר, הקפיד עד כה להרחיק מהמידע את אנשי אגף התקציבים. המידור של אגף התקציבים, שבלט לראשונה במו"מ על עתיד תאגיד השידור, נמשך גם בנושא חבילת הגזרים המתוכננת. הנתק בין הנהלת האוצר לאגף התקציבים מתחיל להזכיר את תקופת שר האוצר יאיר לפיד. רק היום השתתפו אנשי האגף בדיון מקצועי ראשון בנושא, שנערך בפורום רב-משתתפים.

גם במשרד ראש הממשלה לא מכירים עדיין את פרטי התוכניות של כחלון, אם כי בכוונת המנכ"ל אלי גרונר לוודא שההוצאות הנוספות אינן חורגות מתקרת ההוצאה התקציבית ומכללי הנומרטור שאוסרים על האוצר להוציא כסף בלי שהובטח לו מראש מקור תקציבי.

שר הכלכלה אלי כהן אמר היום בוועידה הלאומית לאנרגיה שעד היום הפחיתה הממשלה את נטל המס הישיר ב-15%, שמשמעותם ויתור על הכנסות שנתיות ממסים בהיקף של 11 מיליארד שקל (בתרחיש עסקים כרגיל). מדובר בין היתר בהפחתת מס החברות מ-26.5% ל-23%, הפחתת המע"מ מ-18% ל-17% וריווח מדרגות מס הכנסה למקבלי שכר חודשי של עד 16 אלף שקל. צעדים נוספים כללו הפחתות מס לחברות מסקטורים מסוימים. כך, למשל, הופחת המס ליצואניות שמפעליהן ממוקמים בפריפריה מ-9% ל-7.5%. נחקק מסלול הטבות מיוחד לחברות היי-טק שמאפשר להן ליהנות ממס של 12% (6% לחברות בעלות מחזור של 10 מיליארד דולר) ומס של 4% בלבד על משיכת דיבידנדים.

שיקולי בחירות

כשצל הבחירות הולך ומתעבה מעל לראשו יקדם כחלון צעדים שאפשר למכור לציבור בוחריו, שיקולי טובת המשק ארוכת הטווח יכולים לחכות. משום כך קלושים הסיכויים להפחתת מס רווחי הון או מס חברות. מס החברות כבר נמצא במתווה הפחתה והפחתת המס על רווחים בבורסה אינה עולה בקנה אחד עם השקפת עולמו של שר האוצר. אפשרות מעט יותר סבירה היא הפחתה של חצי אחוז במע"מ, "המס הכי לא צודק" כפי שכינה אותו בעבר שר האוצר. הבעיה היא שהפחתה של כל אחוז במע"מ מגלחת יותר מ-4.5 מיליארד שקל מהכנסות המדינה (לפחות לפי הערכות האוצר) ואחרי ההפחתה הקודמת באוקטובר 2015 שררה בציבור תחושה שהכסף נשאר אצל בעלי העסקים ולא הגיע לכיסו של משלם המסים הקטן.

כל זה משאיר אותנו עם מס משמעותי וגדול אחד: מס הכנסה. כחלון שקל לבצע הפחתה משמעותית של מדרגות מס ההכנסה בקיץ הקודם אך בסופו של דבר הסתפק בריווח מדרגות המס למקבלי שכר של עד 20 אלף שקל בחודש (במסגרת תקציב 2017-2018). כך למשל הועלתה מדרגת המס הבסיסית (10%) מ-5,221 ל-6,220 שקל. העלות התקציבית של המהלך - שהוערכה בכמיליארד שקל - קוזזה בחלקה באמצעות העלאת מדרגת מס היסף לבעלי הכנסה של כ-53 אלף שקל בחודש, אך יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, המליץ לנתניהו ולכחלון לאחרונה ללכת למהלך יותר דרסטי. שמחון אמר לנתניהו ולכחלון שהעשירונים הנמוכים כבר זכו להעלאת שכר המינימום אך מעמד הביניים כמעט שלא נהנה עד היום מעודפי ההכנסות ממס - והדרך הנכונה לעשות זאת היא באמצעות הורדת מדרגות מס ההכנסה.

המתנגד העיקרי הצפוי למהלך הוא כמובן בנק ישראל. נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג כבר התייחסה להפחתות המס בשבוע שעבר כשאמרה בתשובה לשאלת "גלובס" כי "ברור שככל שמדובר בעודפי גבייה חד-פעמיים אין מקום להפחתות מסים. מבחינת מחזור העסקים אנחנו נמצאים במקום שבו יש מקום למדיניות שפועלת להגדלת פוטנציאל הצמיחה לאורך זמן ולכן גם במקרה של עודף (הכנסות מגביית) מיסים פרמננטי יש עדיפות גדולה להשקעות בתשתיות ובחינוך. מעבר לכך אפשר לציין שאנחנו כבר היום ברמה נמוכה יחסית של מסים", ציינה הנגידה.

 מס של כחלון