סמי קצב יתמודד על מכרזים בהיקף מאות מיליוני דולרים בהודו

חברת הנשק הישראלית IWI, שבבעלות איש העסקים סמי קצב, מרחיבה את פעילותה ופונה לשוק ההודי. בסוף השבוע חנך קצב מפעל חדש לייצור רובים ואקדחים במדיה פראדש שבמרכז הודו, זאת במסגרת שותפות אסטרטגית עם הענקית ההודית פונג' לויד. עם קבלת הרישיונות המתאימים מהרשויות בהודו, הצפויים בקרוב, המפעל ייצר את כל סוגי כלי הירי של חברת IWI, הכוללים רובי סער, מקלעים ואקדחים.

המפעל החדש מעסיק כ-100 עובדים והוא עתיד להתמודד במהלך השנים הקרובות על שורה של מכרזים שיפרסמו צבא הודו וגופים ביטחוניים נוספים במדינה, לקראת הצטיידות ברובים ובאקדחים חדשים. IWI מחזיקה ב-49% מהמפעל, בעוד שהענקית ההודית פונג' לויד מחזיקה ב-51%.

בשיחה עם "גלובס" אמר היום קצב כי "הודו היא אחת המדיניות האסטרטגיות שלנו, וחלק גדול מהמוצרים שלנו משמשים את הגופים הביטחוניים השונים במדינה, בין השאר גם במבצעים גדולים. בהתחשב בהכרזה של ראש הממשלה ההודי, נרנדרה מודי שלפיה במכרזים עתידיים תינתן העדפה לייצור מקומי - מצאנו שנכון להיערך מבעוד מועד ולכן ניגשנו להקמת המפעל המשותף עם פונג' לויד, שנחשבת לאחד הגופים התעשייתיים הגדולים בהודו".

קצב לא חשף את היקף ההשקעה בהקמת המפעל החדש, שנמשכה כשנה וחצי ויעסוק ביצור לשוק ההודי בלבד. בימים אלה השותפות של קצב עם הענקית ההודית כבר מתמודדת על מכירת אלפי רובי סער לצבא הודו. גורמים ביטחוניים אמרו ל"גלובס" כי שתי החברות מציעות לצבא ההודי את הרובה גליל ACE, הגרסה המתקדמת של רובי הגליל של IWI. מדובר בתכנית למכירה של כ-44 אלף רובים בסכום שהוערך בכ-200-300 מיליון דולר. "זו תוכנית הצטיידות בסדרי גודל שלא מוכרים בכלל בעולם. אם השותפות קצב ושל הענקית ההודית תהיה זו שתספק את הרובים לצבא ההודי - הרי שמדובר בעסקת ענק", העריך היום גורם ביטחוני.

לדברי קצב, "המכרזים העתידיים שיפורסמו בהודו צפויים לעמוד על היקפים גדולים מאוד, ואנחנו נתמודד עליהם, לצד מעצמות בעלות שם עולמי בתחום. אני שמח לומר שבנושא הזה המצב שלנו טוב מאוד".

קצב עומד בראש קבוצת SK שבנוסף ל-IWI מחזיקה גם במפרולייט, שעוסקת בפיתוח ובייצור של מוצרים בתחום האלקטרו-אופטיקה; יוניסקופ, שמייצרת פריסקופים לטנקים; SIO, שעוסקת ביצור אמצעים לראיית לילה; גלובל שילד, שמייצרת כלי רכב ממוגנים ועוד.

הפעילות של IWI נרכשה בידי קצב באמצע העשור הקודם מהתעשייה הצבאית (תעש) והיא נוהלה במפעל הנשק הקל של החברה, שנקרא בעבר "מגן". בכך המדינה הפריטה חלק מפעילות שנעשתה עד אז בידי תעש.

"הודו זה העתיד"

עד לפני כשנה וחצי קצב ניסה לרכוש את שאר הפעילות של תעש מהמדינה, במסגרת הליך שהובילה רשות החברות הממשלתיות בניסיון להפריט את החברה הביטחונית. קצב התמודד על רכישת החברה ביחד עם איש העסקים מאיר שמיר, אך השניים הודיעו על פרישתם מההליך על רקע היעדר ודאות לגבי הסכומים שיידרשו לשלם במסגרת עסקה כזאת. מאז ההפרטה של תעש תקועה.

בטקס שהתקיים בסוף השבוע במדיה פראדש לחנוכת מפעל הנשק החדש השתתפו גם ראש האגף ליצוא ביטחוני (סיב"ט) במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') מישל ברוך, וראש החטיבה לאסיה, אפריקה ופסיפיק בסיב"ט, אייל כליף. "אם אנחנו רוצים לפעול בהודו ולהישאר בה - התעשיות הישראליות צריכות לקיים שיתופי-פעולה עם חברות מקומיות, וכך נעשה במקרה הזה", אמר כליף בשיחה עם "גלובס". "אנחנו תומכים בשיתופי-פעולה כאלה מזה כעשור, וזו הפעם הראשונה שבה חברה ישראלית פותחת מפעל בשוק ההודי מתוך ראייה ארוכת-טווח ובניסיון להתמודד על מכרזים עתידיים - ולא בעקבות הזמנה שנעשתה אליו. אני חושב שכולנו היטבנו להבין במהלך העשור האחרון שאם רק ננסה למכור כל הזמן לשוק ההודי לא נצליח לשרוד בו לאורך זמן, ולכן מהלכים כמו אלה מהווים הסתכלות לטווח הארוך. זאת חתונה של ממש. בשנים האחרונות אנחנו עדים לעניין רב מצד שחקניות גדולות בעולם להיכנס לשוק ההודי, והן מציעות גם העברת ידע ויצור. כולם מבינים שזה העתיד. למרבה השמחה זיהינו את זה כעשור לפני כולם".

בעבר חשף "גלובס" חשף כי קצב מרחיב חלק מפעילות קבוצתו למזרח הרחוק, ומשקיע כ-100 מיליון דולר בהקמה של מפעל ליצור רובי גליל ACE בווייטנאם. במגעים שקדמו להקמת מפעל הנשק של IWI באותה מדינה לקחו חלק גם נציגי סיב"ט שבמשרד הביטחון. המהלך של קצב נחשב לצעד חלוצי בהעברת ידע ישראלי למטרת ייצור נשק במזרח. "נמשיך להשקיע באסיה בהתאם להזדמנויות ובהתאם לביקוש", אמר היום קצב ל"גלובס".

פורטפוליו המוצרים של IWI כולל בנוסף לרובי הגליל ACE את תת המקלע נגב, הרובה תבור, האקדח יריחו ועוד.

בין הודו לישראל קשרים ביטחוניים חמים, ובשנים האחרונות הם הולכים ומתלהטים - לפני כחודש חתמה התעשייה האווירית על העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות ישראל, במסגרתה תספק לצבא היבשה ולחיל הים בהודו מערכות טילי הגנה מסוג ברק 8 בהיקף כולל של כ-2 מיליארד דולר. גם לרפאל מערכות לחימה מתקדמות, ולאלביט מערכות שורה של עסקאות והסכמים לשיתופי-פעולה בשוק ההודי. הסכמים אלה מתאפיינים בהעברת ידע ובייצור בשוק זה ברוח המדיניות make in india שמוביל ראש הממשלה ההודי, מודי. במסגרת מדיניות זו, חברה המבקשת למכור לשוק ההודי נדרשת לשתף פעולה עם חברות מקומיות תוך העברת ידע והקמה של תשתיות יצור בהודו, כמו במקרה של IWI ופונג' לויד.

לדברי כליף מסיב"ט, בשנים הבאות יתכנו שיתופי-פעולה דומים נוספים בין חברות ישראליות לחברות מהודו כשעל הפרק תכניות הצטיידות של צבא הודו וארגוני הביטחון שלה בטילים, תותחים, כלי רכב קרביים ממוגנים (רק"מ) ועוד.