"לשווק קרקעות קיבוץ האון ע"י החטיבה להתיישבות והמועצה האזורית"

כך אומר עידן גרינבאום, יו"ר המועצה האזורית עמק הירדן

בתגובה לפנייתם של ד"ר קדר ועו"ד ברילנשטיין ליועץ המשפטי לממשלה ולשר האוצר משה כחלון בעניין שיוק קרעות קיבוץ האון ההופך לישוב קהילתי, פנה אליהם עידן גרינבאום, ראש מועצת עמק הירדן, וזו לשון הפנייה:

"בהמשך לפניותיי אליכם בנושא שבנדון הופעתי, שלא לומר נדהמתי, לגלות בעיתון "גלובס" (18/5/2017) את הכתבה שכותרתה "לא לשווק את קרקעות קיבוץ האון דרך החטיבה להתיישבות". על מנת להעמיד דברים על דיוקם אמנה את הסוגיות אחת לאחת:

1. בשיחתי הטלפונית האחרונה עם עו"ד ברילנשטיין ביקשתי כי תינתן לנו האפשרות להגיב ולהתייחס לחוות דעתכם טרם תפיצו אותה ברבים. כאמור, גיליתי שבחרתם שלא לעשות זאת.

2. בחוות דעתכם שפורסמה בעיתון "גלובס" מצוטט כך: "הדרך הראויה והצודקת לשווק קרקעות ציבוריות היא במכרז, ללא ועדות קבלה. כך גם במקרה קיבוץ האון. במסגרת מכרז ניתן להבטיח שיקולים חברתיים. כך לדוגמה ניתן לקבוע תנאי מכרז המבטיחים קריטריונים חברתיים כגון דיור בהישג יד ואף דיור ציבורי".

לא ברור לי על אילו עובדות אתם מתבססים באמירות מסוג זה. בהאון אמור לקום יישוב קהילתי על כל המשתמע מכך. אין שום תוכנית לרמ"י או לכל גורם אחר לבנייה רוויה, כך שממילא לא ניתן יהיה לייצר בו תוכניות כמו מחיר למשתכן ואחרות, מה עוד שכל בנייה מסוג זה אינה מתאימה לסביבה ולמרקם החיים במועצה. יתרה מכך, ברמ"י מאמינים שקרקעות היישוב שוות עשרות רבות של מילוני שקלים ובכוונתם לפעול ולגבות אותם במסגרת השיווק במכרז, כך שאין כל כוונה לדיור בהישג יד או במודל דומה. הנייר אמנם סובל הכל ואין דבר נוח יותר מלהתהדר בביטויים כמו "שיקולים חברתיים" ו"דיור ציבורי", ובכל זאת ראוי להיצמד לעובדות ולמציאות הקיימת בשטח. כפי שציינתי וחזרתי, המשמעות של מכרז לכל המרבה במחיר היא אחת ויחידה: הפיכת האון ליישוב נופש לעשירי ישראל ("ארסוף של הצפון"), שיוכלו לעמוד במכרז רמ"י ולשלם את הסכומים שידרשו. אין בכך ולו שמץ של צדק חלוקתי.

3. זאת ועוד, בחוות דעתכם אתם כותבים כי "ניתן להתגבר על חששות שהועלו על ידי מתן עדיפות לכל היישובים הנמצאים במרחק מסוים שייקבע וכן לכלול תנאי המבטיח מגורים לתקופה שתיקבע". גם כאן לצערי אינכם מדייקים. ראשית, לכל היישובים בעמק הירדן וסביבתו יש כבר היום עדיפות מסויימת כגון הטבות מס, הנחות ברכישת קרקע ומענקים ממשרד השיכון. מעבר לכך, אין לי ספק שכל אחד מהרוכשים הפוטנציאליים במכרז, לשיטתכם, ישמח להבטיח שיגור במקום במשך שנים רבות. כולנו יודעים עד כמה נדירה קרקע בסמוך לכנרת ואני בהחלט משוכנע שעשירי ישראל ישמחו להצהיר שלא ימכרו את בית הנופש שלהם בעשרות השנים הקרובות.

4. באשר לנושא עדות הקבלה עמדתכם ידועה וברורה. אלא שבמקרה זה ללא ועדות קבלה שיחפרו בקרבי הפונים ויוודאו כי הם באמת מתכוונים לבוא ולגור ביישוב לא ניתן יהיה להבטיח זאת. מעבר לכך, כל שלל האמירות על ה"המחשכים" ועל העובדה שהציבור לא מודע להקצאת משאבים הלוא שוויונית הן פשוט לא נכונות. נכון לרגע זה הציבור לא מודע כי אין שום פעילות בשטח. המועצה האזורית עמק הירדן בראשותי תפעל ככל יכולתה על מנת להביא את בשורת הקמת היישוב החדש לכל בית בישראל, מתוך מטרה למשוך אליו תושבים חדשים מכל רחבי הארץ דבר העולה בקנה אחד עם חזון המועצה. למעשה ניתן לומר שההיפך הוא הנכון, הציבור לא מודע לכך שמישהו ברמ"י מתכוון לגזול מידיו יישוב קהילתי רב פוטנציאל בפריפריה הרחוקה ולפעול כך שיהפוך בסופו של יום ליישוב נופש לעשירים. זו המלחמה שאנו מנהלים ועושים כל מאמץ לפרסם את דבר קיומה.

5. ומכאן לטיעון שהוא אולי המקומם מכולם המועלה בחוות דעתכם. וכך אתם כותבים על פי הפרסום בעיתון: "קיבוץ האון כבר זכה לקבל הטבות מהמדינה ובין היתר סיוע של 14 מיליון שקלים". דברים אלה לצערי מוטים עד כדי סילוף. קיבוץ האון לא קיבל דבר מהמדינה. קיבוץ האון עשה לצערי עסקה גרועה מאד עם המדינה, במסגרתה הוא מסר את כל אדמותיו וקיבל בסך הכל כ-14 מיליון שקל. ומדוע מדובר בעסקה גרועה? כי על פי חוות דעת שפורסמו בכלי התקשורת השונים, הקרקע שתשווק במקום שווה פי עשרה ויותר. כך שבעצם הקיבוץ ויתר בנזיד עדשים על קרקע מהיקרות שיש בארץ וכתוצאה מכך נאלצות 35 המשפחות המתגוררות בו להסתפק בפנסיה מחפירה של 2,400 שקל לחודש לאדם. האם זה הצדק החלוקתי עליו אתם מדברים? האם מי שהקימו את היישוב, עיבדו את אדמותיו ובנו אותו אינם זכאים לקבל יותר תמורת הוויתור על הקרקעות שהחזיקו ברשות ובסמכות שנים רבות? מסופקני.

6. לסיכום הדברים אני שב ומדגיש כי הצדק החלוקתי במקרה זה הנו שיווק באמצעות החטיבה להתיישבות והמועצה האזורית, שביחד יוודאו כי היישוב פתוח לאוכלוסיות רבות ומגוונות מכל המגזרים במדינת ישראל ואינו נפתח לשועי הארץ לבדם".