לחשוב מחוץ לקופסה השקלית

שילוב רשות המסים במערכה נגד ייסוף השקל הוא כלי חשוב, שראוי שהאוצר יאמצו גם בהמשך

עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר
עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר

רשות המסים הודיעה לאחרונה בצעד חריג כי תקבולי המסים בעסקת מובילאיי הנמכרת לאינטל העולמית, יתקבלו בדולרים ולא בשקלים. יוזמה מצוינת, שהרי אין סיבה שמפעל שמעסיק מאות עובדים ישלם בקיזוז של אחוזים משווי הכנסותיו בעקבות עסקת אקזיט מוצלחת? אקזיטים שהתבצעו בשנים האחרונות השפיעו על היצע המט"ח הנכנס לישראל, כך שאם יש ביכולת משרד האוצר להתערב ולצמצם את ההשפעה, זו גישה יצירתית נכונה להתערבות בשוק המט"ח.

היסטורית, נזכיר שבעת מלחמת לבנון השנייה, הודיעה ברקשיר-האת'ווי על רכישת 80% מישקר של משפחת ורטהיימר, מהעסקאות הגדולות במשק. שלא כמו בעסקת מובילאיי, תקבולי המסים בעסקת ישקר התקבלו בשקלים. הדבר גרם להיצע מט"ח גדול ולהתחזקות השקל, דווקא בתקופת מלחמה שמתאפיינת בהיחלשות המטבע המקומי, בשל עליית הסיכון וירידה בפעילות הכלכלית במשק.

עד עתה, ההתערבות בשוק המט"ח הפכה לטאבו פרטי של בנק ישראל, ששימש כ"מבוגר האחראי מאוד", שפעילותו מנעה כנראה את הידרדרות שער הדולר אל מתחת ל-3 שקלים, את הרס היצוא, פיטורים, אבטלה וגלישת המשק למשבר. ההתערבות להצלת המשק קיבלה בעיקר ביקורת נוקבת ולא תשבחות, בשל העלויות שנגרמו בגינה וההפסדים שהצטברו לעיתים בתשלום עלויות מימון ההתערבויות, בשל פערי ריביות ומדיניות הבנק.

משרד האוצר יכול וצריך להשתלב ולסייע לבנק ישראל בהתערבות בשוק המט"ח. מסים רבים נגבים מחברות מקומיות בעלות פעילות בינלאומית, כמו טבע, אינטל, צ'ק-פוינט, אמדוקס וכיל. התקבולים הנגבים בשקלים גוררים מצב שבו על החברות לבצע המרות גדולות של מטבע-חוץ לשקלים, מה שיוצר עודפי היצע של מט"ח, ופגיעה בשערי-החליפין.

האוצר יכול לקבוע כפיילוט מכסה מסוימת של הכנסות מסים, שייגבו בדולרים מחברות בינלאומיות. זהו צעד שייטיב גם עם החברות הבינלאומיות ויחסוך חשיפה לשינויים בשע"ח ועלויות המרה, פעולות הנדרשות כיום להמרת המט"ח לשקלים. זהו מצב של Win-Win (רווח לכול) של צמצום ההיצע הדולרי, יחד עם הטבה ממשלתית לגידור תשלומי מסים.

כך, גם רשות המסים כגוף שרוצה למקסם את תקבולי המסים ולייעל אותם, תסייע לבלימת הידרדרות שער-החליפין ולשמירה על רווחיות החברות שמהן נגבים המסים. כלומר, כל דולר שייכנס למנגנון תקבולי המסים במט"ח, יניב תשואה בעתיד בדרך של תקבולי מסים גבוהים יותר. זאת, בשעה שמצד המדינה יושקע במהלך כוח-אדם לניהול הנושא, ועלות תפעולית נמוכה לעומת התועלת למשק.

התחזקות השקל צפויה להימשך בשנים הקרובות, בעידוד מחירי הנפט והדלקים הנמוכים. הוזלת מוצרי האנרגיה בעולם מקטינה את הצורך של המשק הישראלי לרכוש מט"ח, ומפחיתה את הביקוש למט"ח. התחזקות השקל לרמות קיצון מלווה את המשק בתנודתיות רבה מאז 2008, והיא בולטת במיוחד בתקופה שבה הריבית הדולרית גבוהה משמעותית מהריבית השקלית.

תגליות הגז, הצלחת חברות ההיי-טק הישראליות, משיכת ההשקעות הישירות לישראל ועוד, מגבירות את היצע המט"ח הנובע מהשקעות זרות ישירות (FDI) בתקופה של דולר חזק בעולם. זהו שילוב שגרר מצב של התחזקות השקל מול סל מטבעות הסחר של ישראל. השקל התחזק גם מול שער העוגן, הנומינלי-אפקטיבי של בנק ישראל. לייסוף החד שרשם השקל קיימת השפעה הרסנית - הוא פוגע קשות בתנאי הסחר ובכושר התחרות של המשק הישראלי מול השווקים הגלובליים.

בהתמודדות עם הייסוף המתמשך בשקל נוצרה בעיה, שכן בנק ישראל לא יכול להתמודד לבדו במערכה עם ארגז כלים מוגבל ומצומצם. לכך נדרשו פתרונות חדשים ואחרים, שלא נוסו ולא נשקלו כדי להתמודד נגד ייסוף השקל. כך, שילוב רשות המסים בהתמודדות הזו הוא סנונית חשובה שסיפק האוצר, מהלך נכון שראוי כי יאמץ אותו גם בהמשך.

לאוצר סל הוצאות גדולות במטבע-חוץ בכלל ובדולרים בפרט. לדוגמה, הרכש עבור משרדי הממשלה ובראשם משרד הביטחון; התשלומים על החוב הממשלתי בדולר, באירו ובין היפני; ההוצאות להפעלת נציגויות ושגרירויות משרדי החוץ והכלכלה, ועוד. הפעלת מנגנון דואלי, אשר לצד המסלול השקלי יעמיד גם מסלול תשלומי מס במט"ח, שיקלוט את ההכנסות ממסים במט"ח מול ההוצאות במט"ח, יהא בו כדי לנטרל את ההשפעה המשמעותית של עודפי היצע מט"ח (הנובעים גם ממסים) על שער-החליפין.

מדוע הצעד לא נעשה עד היום? - ניתן להניח, כי המהלך דורש היערכות מתאימה ושימוש במנגנון זמין, יעיל ואפקטיבי באגף התקציבים ובאוצר בכלל, שלא היה קיים עד היום, ושמטרתו להתערב בשוק המט"ח, אבל בדרך שלא תדרוש מעורבות כמעט בלעדית של בנק ישראל.

השפעת צעד כזה על שער-החליפין תהיה משמעותית מאוד, כי לממשלה הוצאות הנאמדות במיליארדי דולרים רבים בשנה, מתוך סך התקציב. אף אם ההכנסות שיתקבלו בפועל ממסים בדולרים יהיו בהיקף הנמוך מסך ההוצאות, תהא לנטרול היצע זה השפעה חיובית על שער-החליפין. קיזוז עודפי היצע, ימתן אותם משמעותית, וזו תהיה ברכה למלאכת השמירה על תנאי הסחר של המשק הישראלי.

■ הכותב הוא מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים מימון והשקעות. 

צרו איתנו קשר *5988