ראיות בייצוגית: הפועלים הפנה לקוחות לקבל הנחה בישראכרט

מערכת היחסים בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי מורכבת למדי, בוודאי ללקוח הקטן שלא תמיד מבין את מאזן הכוחות בין הצדדים ואת מקורות ההכנסה של כל צד. לפני כ-3 שנים הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד בנק הפועלים, בטענה כי לקוחות הבנק משלמים לישראכרט את העמלות הגבוהות ביותר לעומת בנקים אחרים שמנפיקים את כרטיס האשראי של החברה (הכוונה לעמלת דמי כרטיס).

שלב הגשת הראיות בתביעה אמנם הסתיים, ואולם באחרונה הגישו התובעים - המיוצגים בידי עו"ד שלומי מושקוביץ ממשרד מושקוביץ סטיס, עו"ד שאול ציוני ועו"ד נתי פולינגר ממשרד פולינגר ויקמן כהן - בקשה להוסיף ראיות חדשות, שהתקבלה על-ידי השופט עופר גרוסקופף. במסגרת הראיות שכרו עורכי הדין משרד חקירות, שהקליט שיחות של לקוחות הבנק שמבקשים הנחה בדמי הכרטיס.

על אף שהסמכות בהקניית ההנחות היא של הבנק - בכ-10 מקרים שונים, בסניפים שונים, מפנים הפקידים את הלקוחות אל ישראכרט, בטענה כי היא זו שאחראית על תעריפון העמלות - וזאת על אף שאין בסמכות חברת כרטיסי האשראי לקבוע זאת., מה שמביא לסיכול האפשרות של הלקוח לנהל משא-ומתן לגבי גובה העמלה ולקבל הנחה בדמי הכרטיס.

כך למשל, באחת השיחות אומר מנהל של אחד הסניפים בפתח-תקווה ללקוחה המבקשת הנחה: "ישראכרט היא חברה חיצונית לבנק. לבנק אין שליטה על העמלה. הוא מחויב על-ידי ישראכרט, והבנק לא נותן הנחה בעמלה".

בשיחה אחרת עם פקידה מסניף בקריית אונו, אמרה הפקידה ללקוח שביקש הנחה בדמי הכרטיס: "יש לשוחח ישירות עם ישראכרט. מי שמטפל בעמלה הזו זה ישראכרט ולא הבנק".

ואילו בסניף חיפה אמרה הפקידה ללקוח: "הכול זה הם (ישראכרט)". הפקידה נתנה את הטלפון של מוקד ישראכרט, ומנהל הסניף אמר להתקשר לחברת כרטיסי האשראי.

נציין כי בזמן הדיונים שהיו בבית המשפט בנוגע לאישור התביעה (לפני שהוצגו הראיות הללו), מסרה נציגת הפועלים עדות. כנשאלה לגבי מתן הנחות בעמלת דמי כרטיס, אמרה: "למנהל הסניף יש סמכויות בכל מיני נושאים, גם בנושא דמי הכרטיס".

הנציגה גם נשאלה האם ניתן לקבל הנחה מחברת ישראכרט, ואמרה בבית המשפט: "לישראכרט אין סמכות לתת הנחות פרטניות בכרטיסים בנקאיים, ואין טעם לנהל איתם משא-ומתן"- מה שאירע בדיוק להפך בתיעוד ההקלטות שהוגש לבית המשפט.

מבנק הפועלים נמסר בתגובה כי "המדובר בבקשה לאשר תביעה כייצוגית, שלגביה ניתנה (בעל-פה, בתום דיוני הוכחות) הערכה על-ידי השופט הדן בתיק כי אינה מגלה עילה. לאחר שכבר ניתן צו לסיכומים, הוגשה על-ידי המבקשים בקשה לתוספת ראיות שהתקבלה בחלקה. הראיות הנוספות עצמן טרם נמסרו למשרד עורכי הדין של הבנק. הבנק סבור כי אין בטענה הנתמכת לכאורה בראיות הנוספות כל ממש. בתגובת הבנק, שאותה עליו להגיש עד 31 ביולי, יתייחס ויפרט בהרחבה את עמדתו".

כאמור, הראיות החדשות הוצגו במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה כנגד הבנק, בטענה כי העובדה שהוא איפשר לישראכרט להיות ספק יחיד של כרטיסי אשראי, הובילה לכך שלקוחות הפועלים משלמים את דמי הכרטיס היקרים ביותר מבין כל הבנקים שישראכרט מנפיקה להם כרטיסים. התובעים אומדים את הנזק ללקוחות ביותר מחצי מיליארד שקל.

בית המשפט קבע כי יתקיים דיון בראיות החדשות בספטמבר, ולאחריו יחליט האם לאשר את התביעה הייצוגית או לדחותה.

התביעה מתבססת, בין היתר, על דוח העמלות של בנק ישראל, שמפרסם את דמי הכרטיס הממוצעים שמשלמים לקוחות הבנקים השונים. מהדוח ל-2014 עולה כי דמי הכרטיס הממוצעים למחזיקי כרטיס ישראכרט עומדים על 5.9 שקלים, ואילו בבנק הפועלים הם הגבוהים ביותר ועומדים על 8.6 שקלים (כך למשל, לקוחות מזרחי-טפחות משלמים בממוצע 5.8 שקלים, ו-4.2 שקלים בבינלאומי).

המצב בו ישראכרט היא ספק כרטיסי אשראי בלעדי בבנק הפועלים צפויה להיפסק בקרוב. בעקבות חוק שטרום, צריך הבנק למכור את החברה ב-3 השנים הקרובות. בנוסף לכך, החוק מחייב את הבנק לעבוד עם לפחות שתי חברות כרטיסי אשראי, מה שאמור להגדיל את התחרות ואולי גם להקטין את העמלות.

בכל אופן, עד שזה יקרה, מה שחשוב להבהיר בסוגיה זו היא שהסמכות בנושא עמלות כרטיסי האשראי הבנקאיים נמצאים בבנק עצמו - ולא בחברת כרטיסי האשראי, שקובעת את גובה עמלת דמי הכרטיס בכרטיסים החוץ-בנקאיים (מועדוני הלקוחות למיניהם).