בג"ץ למדינה: הסבירו למה לא לשלב רופאי הדסה בשערי צדק

פרשנות: עם כל המגרעות של ליצמן ורוטשטיין, על בג"ץ להבהיר שלא מתפקידו לנהל את המערכת

דיון בבג"ץ, משבר הדסה / צילום: ליאור מזרחי
דיון בבג"ץ, משבר הדסה / צילום: ליאור מזרחי

המשבר בבית החולים הדסה: בג"ץ דורש מהמדינה להשיב עד יום חמישי מדוע לא ישולבו שניים עד שלושה מהרופאים המתפטרים מהדסה במרפאה האונקולוגית בבית החולים שערי צדק. דיון נוסף בבג"ץ צפוי להיערך ביום ראשון. 

מהומת הדסה: כשהמשבר מכתיב את הניהול

מי שעוקב אחר עמודיו הוורודים של עיתון זה מכיר היטב את התנהלותו הבעייתית והכוחנית של מנהל בית החולים הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, את ניגודי העניינים שנטועים עמוק בקשר שבינו לבין שר הבריאות, יעקב ליצמן, ואת החלשתם המכוונת של שומרי הסף שיכולים היו למנוע את המשבר החדש, הנוסף, במוסד הרפואי הוותיק והמפואר של ירושלים. ובכל זאת, רוטשטיין מנהל את הדסה, וליצמן מנהל את מערכת הבריאות. לא הורי הילדים, לא הרופאים, לא שופטי בג"ץ ואפילו לא המגשר, שופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין.

לחשוב שהשופטים שהתכנסו היום (ג') פעם נוספת יקבלו אפילו אחת משתי הדרישות של ההורים בעתירה - הדחתו של רוטשטיין או פתיחה של מחלקה חדשה בבית החולים שערי צדק - זו מחשבה אווילית.

בג"ץ יכול ואפילו צריך לדון בסוגיית תיירות המרפא בישראל ובשאלה האם היא באמת מגיעה על חשבון החולה הישראלי, כפי שהלינו קבוצת הרופאים המתפטרים והערכיים מהדסה. בג"ץ יכול לדון (שוב) בשאלה האם האופן שבו המדינה מתקצבת את מערכת הבריאות עולה בקנה אחד עם התכלית של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שהעלה על נס את השוויוניות והנגישות לרפואה ציבורית ראויה לכל. אבל בג"ץ לא יכול לנהל את המערכת. הוא בטח לא יכל לחלק רישיונות לפתיחת מחלקות או להדיח מנהלים.

למרות האגו המרומם של כל הגורמים בפרשה, דווקא משרד הבריאות הסכים לפשרות מרחיקות לכת שמשמעותן פגיעה אנושה במשילות של רוטשטיין ובאופן שבו דברים אמורים להתנהל בעולם מתוקן. במהלך הליך הגישור, הסכימו במשרד להפוך את המחלקה ההמטו-אונקולוגית לילדים לסוג של "מובלעת" בהר הצופים, עם ניהול אוטונומי לחלוטין (גם בענייני תיירות מרפא), תוך ניתוק מגע מהמנכ"ל רוטשטיין למשך שנה לפחות.

המשרד הסכים כי הרופאים יהפכו לעובדי מדינה, כך שרשמית הם אפילו לא יהיו עובדי הדסה - ודאי לאור התפטרותם. הרופאים, כך לפי הנייר שהגיש רובינשטיין לבג"ץ, דחו גם את ההצעה הזו. לפי רובינשטיין, הם הסתייגו מעצם הזיקה להדסה והביעו חשש כי יבולע להם. "ההצעה בהר הצופים נתפסת כ'הדסה' חרף 'חגורת הביטחון', אף כי כשלעצמי לא חשבתי מעיקרא שיש לדחותה על הסף כפתרון ביניים עם בטוחות", כתב רובינשטיין.

הצעה אחרת קיבלה דווקא את הסכמת הרופאים, אולם נדחתה על-ידי משרד הבריאות. על-פי ההצעה, שלושה מתוך תשעת הרופאים המתפטרים ייקלטו במרפאת הילדים של שערי צדק ויבצעו שם טיפולי המשך בילדים שעברו ויעברו השתלת מח עצם בהדסה.

משרד הבריאות דחה את ההצעה בשל החשש מ"מדרון חלקלק", או במילים אחרות: פתיחת מחלקה המטו-אונקולוגית בדלת האחורית, למרות שהמשרד לא רואה בכך צורך ובוודאי לא כפתרון למשבר.

שערי צדק, צריך לומר, לא זקוק לאישור ממשרד הבריאות לצורך העסקת רופאים. מדובר בבית חולים בבעלות עמותה ציבורית, שאינו כפוף לתקינה של המשרד או לממונה על השכר במשרד האוצר. גם שופטי בג"ץ תהו היום באיזו סמכות משרד הבריאות מתנגד, ובמשרד הבהירו כי ההתנגדות היא לניסיון על פניו לייצר מוצר-כלאיים שמפריד בין הטיפול הראשוני בהדסה לטיפול ההמשך.

במהלך הדיון בבג"ץ התייצב יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ליאוניד אידלמן, לימין ההצעה בה תמכו הרופאים ופנה אל השופטים: "אני מבקש מכם לשים הכול בצד ולראות את טובת הילדים. צריך פתרון כאן ועכשיו, וצריך לתת לשערי צדק לקלוט עכשיו במיידי 3 רופאים - שהרי אין מניעה מקצועית או רפואית לפתרון הזה". לדברי אידלמן, מדובר במשבר גדול מאוד שפקד את המערכת והביא אותה ליציאה מאיזון.

רופאי המחלקה ההמטו-אונקולוגית לילדים התפטרו באופן אותנטי, כך קבע גם בית הדין האזורי לעבודה בירושלים. לא הייתה זו "שביתה בתחפושת", כפי שטענה הנהלת הדסה שביקשה להוציא להם צווי מניעה. נשיא בית הדין, השופט אייל אברהמי, השתכנע כי התפטרותם נעשתה מתוך אמונה מלאה שהאופן שבו מוביל את המחלקה המנכ"ל פרופ' רוטשטיין מהווה פגיעה קשה בילדים עד כדי סכנת חיים.

דווקא בגלל זה, שופטי בג"ץ לא יכולים לכפות עוד גישור ועוד ניסיון פשרה תחת קורת-הגג של הדסה. הניסיונות האלה עומדים בסתירה להחלטת בית הדין, כי מול התפטרות אותנטית ומצפונית שכבר נכנסה עמוק לתוקף בתחילת החודש שעבר, לא אמורים לנהל משא-ומתן. אם משרד הבריאות הסכים להרחיק את רוטשטיין מהמחלקה - שיסיק את המסקנות הדרושות לגביו גם אחרי שהמשבר ישכח. אם המשרד הסכים להגביל את תיירות המרפא בגלל זעקת הרופאים - שיעשה זאת גם בלכתם.

לאורך הדיון היום בבג"ץ הוזכר חוסר האמון המהדהד בין הרופאים לפרופ' רוטשטיין. עו"ד ארנה לין, באת-כוחם של האחרונים, ריעננה את זיכרונם של הנוכחים בהשוואה שערך רוטשטיין בין מנהל המחלקה ורופאיו ל"המן הרשע, ושתי וארבע וייזתות". לין הזכירה עוד כי רק אתמול, בכנס של לשכת סוכני הביטוח, השווה רוטשטיין את ההתפטרות הקולקטיבית של הרופאים להתנהלות של כת עם תכונות של שטיפת מוח שמזוהות עם ניאו-נאצים. "כולנו מכירים את הסרט 'הנחשול' על ניסוי שנעשה בילדים בבית ספר כדי להפוך אותם לניאו-נאצים", סיפר רוטשטיין בכנס. "על איזו סביבת עבודה חמה רוטשטיין מדבר אחרי שהוא אמר את כל זה", שאלה עו"ד לין את השופטים.

למאבק מול מעסיק ורגולטור יש שתי דרכים לגיטימיות: צעד ארגוני או צעד משפטי. שביתה או עתירה. התפטרות היא זכות יסוד של כל עובד, גם של רופא, גם כזה שמטפל בילדים חולי סרטן. התפטרות קבוצתית גם היא מותרת ואפילו הרואית, אם מטרתה לצרוב אמירה ערכית ומצפונית. אבל אסור שהתפטרות כזו תהפוך לכלי עוקף לכיפוף המערכת. הרופאים צריכים ללכת בראש מורם לבתי חולים אחרים, ומשרד הבריאות צריך לנהל בגב זקוף בלי להתכופף - אבל עם הסקת מסקנות לאורך ולרוחב.

בסיפור הזה אין מנצחים ומפסידים, אבל כן יש בו טובים - הרופאים בהחלט בצד הזה. את כל זה צפויים להגיד עם פרסום החלטתם, במילים כאלה ואחרות, השופטים דנציגר, פוגלמן וסולברג.