מצלמות שיוצבו באצטדיון טדי יאפשרו לזהות אוהדים מתפרעים

השימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים יסייע להגיש כתבי אישום כנגד אוהדים ■ בהמשך יוצבו מצלמות בכל האצטדיונים הגדולים בישראל

פאנלים סולאריים על אצטיון טדי / צילום: טירם ששון
פאנלים סולאריים על אצטיון טדי / צילום: טירם ששון

האלימות במגרשי הכדורגל בישראל נחשבת לאחד מכאבי הראש הגדולים ביותר של משטרת ישראל. במקרים מסוימים בשנים האחרונות נדרשה המשטרה לכוח שיטור ביחס של 1:10 - שוטר אחד על כל עשרה אוהדים.

העלויות הגבוהות והקושי באיתור מתפרעים, ומאוחר יותר בהעמדתם לדין, הביא לפיילוט חדש שייצא לדרך לקראת עונת המשחקים הקרובה (2017/18) בליגת העל: רישות מלא של אצטדיון טדי במצלמות שיאפשרו זיהוי מתפרעים, כולל שימוש בטכנולוגיית זיהוי תווי פנים.

בימים הקרובים ייסגר המכרז שהוציא הטוטו לבחירת הגוף שייבחר להתקין ולתפעל את המערכת, כאשר הכוונה בסופו של דבר היא לרשת את כלל האצטדיונים והאולמות הגדולים בארץ. יש לציין כי הבחירה הראשונה הייתה בבלומפילד, אולם בשל השיפוץ שעובר האצטדיון היפואי הוחלט לבצע את הפרויקט באצטדיון בירושלים, שידוע לאורך השנים בבעייתיות שלו מבחינת אירועי אלימות וגזענות.

"מלבד אפשרות לאתר מתפרעים ולהפוך את האצטדיונים למקום בטוח יותר, המטרה היא לקבל כלי שיאפשר להביא אוהדים לדין - ולהציג הוכחות קבילות וחותכות בבית המשפט בעת הגשת כתב אישום נגד אוהדים מתפרעים", מסביר לירן אלרם, דובר הטוטו. מבחינת הקבוצות הבשורה עשויה להיות סיומו של עונש הרדיוס וקנסות - עד היום, בגלל אי יכולת לאתר נקודתית את הגורמים המתפרעים, נענשו הקבוצות כאחראיות על האירוע - אם בקנסות ואם בעונשים של אירוח משחקים ללא קהל או סגירת יציעים. עכשיו, עם היכולת לאתר ולהוכיח בבית המשפט את מפרי החוק, האחריות והענישה תועבר לאוהדים.

מערכות הטמ"ס (טלוויזיה במעגל סגור) הקיימות כיום באצטדיונים מתבססות על מערך מצלמות לכיסוי היציעים ומעגלי האבטחה הרחוקים (דרכי גישה לאצטדיון), בנוסף מותקנות באצטדיון מצלמות קבועות לכיסוי שערי כניסה, מעברים ומתקנים רגישים. מערך כזה אמור לתת פתרון כמעט לכל אירוע באצטדיון, אך אינו נותן פתרון מספק להשגת רצף צפייה ולהקלטת אירועים ביציעים מרגע התהוותם. מערכות היציעים, בעיקר המתנייעות שבהן, תוכננו מראש לסרוק את היציע ולהתמקד באזורים בעייתיים בהם מתרכזים אוהדים ומתפרעים פוטנציאליים. לכן, בעת התרחשות האירוע, המידע המוקלט אינו רציף וקיים פער זמנים, לעיתים של דקות, בין תחילת האירוע ביציע לבין המועד שבו נקלט האירוע במצלמות והמפעיל מתמקד במתפרעים. פער המידע הזה ומעקב בלתי רציף יוצר מצב שבו הראיות הנאספות במערכת הטמ"ס אינן עומדות במבחן הקבילות הנדרש על ידי הפרקליטות.

בשונה מהמערכות היום, המערכת החדשה שתידרש לאיכויות 4K תאפשר איתור מתפרעים בזמן אמת, ניתוח וידיאו של אירועים שהתרחשו - ובעיקר תאפשר רציפות מלאה של סיקור האירוע ובכך תמנע את המצב הבעייתי הקיים היום: צילום והתמקדות באירוע אחרי שכבר התרחש, שלא מאפשר בחלק גדול המקרים איתור של הפעולה בעת התרחשותו, ובכך הופך את משימת איתור החשודים לבעייתית, ובעיקר לא מהווה ראייה חותכת בבית המשפט.

הבשורה הגדולה הנוספת היא שימוש בטכנולוגיית זיהוי תווי פנים, שתאפשר עצירת אוהד "מסומן" באופן מיידי עוד לפני כניסתו לאצטדיון.

הפיילוט יימשך לכל אורך עונת המשחקים 2017/18, ולאחריו תידרש החברה הזוכה - במידה שהמערכת תוכח כמוצלחת - לתפעל את המערכת במשך חמש שנים. יש לציין כי תנאי המכרז מכוונים לחברות הגדולות בעולם בתחום, וכאלו שכבר פועלות ספציפית בענף הכדורגל - דרישת הסף היא לחברות שתפעלו במשך שנתיים לפחות, בשישה אצטדיוני כדורגל לפחות (בארץ או בחו"ל), שתכולתם מעל 30,000 מקומות ישיבה, בין השנים 2010-2016.

בדצמבר 2015 פרסם מבקר המדינה דוח חמור בנושא האלימות במגרשי הכדורגל, ומיעוט הפעילות שנעשתה בתחום מאז שנכנס לתוקפו ב-2008 החוק למניעת אלימות בספורט. בין היתר פירט המבקר את כמות השוטרים המוגזמת המוקצית לאירועי ספורט (לעתים פי 4.5 מהנדרש), ובמקביל היעדר מיצוי הענישה למתפרעים - למרות הנחייה לתעדף טיפול בתיקי אלימות בספורט וכי אין לגנוז עד כמה שניתן תיקי חקירה בשל "חוסר עניין לציבור", הרי שבשנים 2011-2014 נפתחו 520 תיקי חקירה בגין אלימות בספורט, וכ-56% מהם נסגרו בשל חוסר עניין לציבור.