הנחיה חדשה: מילות מפתח לאיתור חשודים בהלבנת הון

השלב הבא של המאבק בהון השחור ובהלבנות ההון: המוסדות הפיננסים המדווחים לרשות ניירות ערך נדרשים לשלב בדיווחים שלהם "מילות מפתח" לפי קטגוריות, שיסייעו לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לזהות פעולות חשודות שביצעו לקוחות של אותם מוסדות - כך נודע ל"גלובס".

 מילות מפתח

מדובר בדרישה חדשה של הרשות לאיסור הלבנת הון במסגרת המאבק הכולל של רשויות האכיפה נגד כלכלת הצללים. במסגרת זו פועלת הרשות לאיסור הלבנת הון, בראשות ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, להשביח את המידע המגיע אליה מהמוסדות המדווחים על פעילות חריגה של לקוחות.

■

כך, כפי שנחשף ב"גלובס", פנתה הרשות לאחרונה לנותני שירותי המטבע, בדרישה כי יזהו "נורות אדומות" - פעולות חריגות שלקוחות מבצעים - וידווחו עליהן; ואם לא יעשו זאת - יהיו הם אלה החשופים לאכיפה פלילית נגדם, כמשתפי פעולה.

כעת פונה הרשות לאיסור הלבנת הון אל המדווחים אליה בדרישה חדשה: שילוב מילות מפתח בטקסטים המועברים אליה. ווגמן-רטנר שיגרה אתמול (ד') מכתב בנושא למאות מוסדות מדווחים - בהם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי תיקים, זירות סוחר לחשבונו העצמי, מבטחים וסוכני ביטוח, חברות מנהלות, בנק הדואר נותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים) וסוחרים באבנים יקרות.

הרשות מבקשת כי המוסדות הללו "יתנדבו" לסייע לה לאתר את הפעולות החשודות של הלקוחות שעליהם הם מדווחים, ולקטלג אותם לפי תחום החשד, באמצעות מילות מפתח. "יש לפנות אל כלל הגורמים המדווחים לשילוב ביטויי מפתח כחלק מהמלל החופשי המפורט בשדה של 'תוכן הידיעה' בדיווח בלתי רגיל המועבר לרשות", צוין במכתב.

מדובר בהוראה לא מחייבת, אך ווגמן-רטנר מבהירה במכתב: "פעולתכם זו איננה חובה, אולם היא תסייע לרשות לנתח בצורה יעילה יותר את תוכן הדיווח הבלתי רגיל וליזום בחינה מעמיקה של המקרה המדווח ונסיבותיו".

המטרה של ההנחיות החדשות היא לאפשר לתוכנת מחשב מתקדמת, המצויה כעת בשימוש הרשות לאיסור הלבנת הון, לאתר את המילים הללו בדיווחים ולהציף לבדיקה את הלקוח, שלגביו הן נכתבו.

דיווח מורחב

לפי חוק איסור הלבנת הון ומימון טרור, חייבים גופים מסוימים, בהם הבנקים וגופים פיננסיים, לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על פעולות המבוצעות בחשבונות לקוחותיהם.

הדיווחים מחולקים לשניים: "דיווח רגיל" - דיווחים המתקבלים מגופים פיננסים בעקבות חובת דיווח הקיימת בחוק ללא שיקול דעת של המוסד הפיננסי, בהתרחש אירוע מסוים; ו"דיווח בלתי רגיל" - על פעילויות חריגות או מעוררות חשד של לקוחות.

המוסדות המצטיינים בהעברת "דיווחים בלתי רגילים" לרשות הם הבנקים (כך על-פי דוחות הרשות), אך לא בהכרח כיוון שהם מאוד רוצים לדווח על לקוחותיהם, אלא בגלל שהחוק מחייב אותם שלא להעלים עין מנורות הלבנת הון אדומות. וכך - כמעט 80% מהדיווחים הבלתי רגילים, מקורם מהמערכת הבנקאית.

במקביל, מאז שנת 2009 ועד סוף 2016 נרשמה עלייה של מעל 11% בנתח היחסי של הדיווחים הבלתי רגילים המתקבלים מגורמים מדווחים שאינם הסקטור הבנקאי - מסקטור נותני שירותי המטבע, חברות וסוכני הביטוח, חברות כרטיסי האשראי ובנק הדואר.

במכתב מפרטת ראשת הרשות שורת ביטויי המפתח, שיש לשלב בתוכן הידיעה בדיווח בלתי רגיל, "במידה שרלוונטי", וכן הנחיות מדויקות באשר לאופן שילב המילים הללו. על-פי ההנחיות, הביטוי ישולב לאחר המלל החופשי בשדה תוכן הידיעה (הדיווח על הפעולה של הלקוח), כאשר לפניו יתווסף צמד המילים "ביטויי מפתח".

"אנא הקפידו לשלב את ביטויי המפתח בנוסחם המדויק. אין להשתמש בצמד המילים 'ביטויי מפתח' כאשר לא קיימים ביטויי מפתח, או כאשר ביטוי המפתח אינו תואם לרשימה המצורפת", נכתב במכתב מהרשות.

זרקור על אישי ציבור ולעבירות מס

בין מילות המפתח המפורטות במכתב נמצא צמד המילים "דחיפות מיוחדת", שעל-פי ההנחיה ישולב במקרה בו הגורם המדווח מעוניין להדגיש דחיפות מיוחדת של הדיווח. למשל, כאשר הגורם המדווח השהה פעולה שהלקוח ביקש לבצע - כדוגמת משיכה או העברת כספים, או בעת חשש שלקוח עתיד לעזוב את הארץ.

ביטוי נוסף המופיע ברשימה החדשה: "ניסיון לביצוע פעולה" - אשר לבקשת הרשות ישולב במקרה בו הדיווח הבלתי רגיל נוגע לניסיון לביצוע פעולה והפעולה לא הושלמה על-ידי הגורם המדווח.

הביטוי "עבירת מקור" ישולב בדיווח, על-פי המכתב, "במקרה שבו לגורם המדווח נראה לכאורה כי קיימת זיקה של הכספים/פעילות פיננסית לעבירת מקור. עבירת מקור היא הפעולה הפלילית שבגינה נצבר ההון הנגוע והאסור (למשל, סחר בנשק, בסמים, סחיטת דמי חסות ועוד). לאחרונה הורחבה רשימת "עבירות המקור" בחוק איסור הלבנת הון, כך שהן כוללות היום גם עבירות מס הכנסה, עבירות מע"מ ועבירות מס שבח מקרקעין.

ביטוי נוסף שמתבקש לדווח עליו הוא "איש ציבור" - אשר "ישולב במקרה בו לגורם המדווח נראה לכאורה, כי הפעילות המדווחת קשורה לאיש ציבור זר/ישראלי". בימים בהם מצויות בכותרות פרשות המגוללות עבירות שחיתות וטוהר המידות לכאורה - בהן חקירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומקורביו (פרשת המתנות פרשת ביבי-נוני, פרשת הצוללות ועוד), וחקירות ומעצרים של ראשי ערים ברחבי הארץ - ברור מדוע מבקשת הרשות לשים זרקור דווקא על אישי ציבור.

זרקור נוסף מבקשת הרשות לשים על מילות המפתח "עבירות מס". בימים בהם הכריזו כל רשויות האכיפה מאבק כולל ומשותף בעבירות המס, גם הזרקור הזה מובן מאליו.

מילות מפתח נוספות אותן מבקשת הרשות להציף, הן: "מימון טרור", "ארגון פשיעה", "סחר בסמים" ו"הימורים" - אשר כולן מהוות קרקע פוריה לעבירות הלבנת הון ומצויות בלב עבודת הרשות לאיסור הלבנת הון.

עוד מוסיפה ווגמן-רטנר במכתבה כי ככל שקיים חשש לפעילות נוספת הקשורה לגורמים או לתחומים בסיכון אשר אינם מופיעים ברשימה - בהם נדל"ן, נש"מים (נותני שירותי מטבע), עמותות, עבירות ניירות ערך, שימוש במזומן, חשבוניות פיקטיביות, הונאה ומירמה - "יש לציינם באופן מפורש בתוכן הידיעה (הדיווח - א' ל"ו)".

אלגוריתמים בשירות רשויות האכיפה:"הטכנולוגיה הופכת לכלי מרכזי באכיפה"

על רקע ההנחיה/הבקשה החדשה מהמוסדות המדווחים בנוגע לשילוב "מילות מפתח" בדיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון - אומר עו"ד אילן שדי, מומחה למשפט פלילי ויו"ר הפורום למשפט, מדע וטכנולוגיה בלשכת עורכי הדין, כי "אין ספק שהטכנולוגיה הופכת לכלי מרכזי בידי רשויות אכיפת החוק. כל הגופים, הפרטיים, הרגולטוריים והמסחריים נעזרים יותר ויותר במערכות טכנולוגיות מבוססות זיהוי מילולי, לניטור מילות מפתח וביטויים ספציפיים, על-מנת לשפר את איכות ניתוח המידע מחד, והתמודדות עם הנפח ההולך וגדל שלו, מאידך".

למשל, מדגים עו"ד שדי, "הרשתות החברתיות נעזרות באלגריתמים מיוחדים לאיתור ומניעה של טרור פוטנציאלי על-ידי ניתוח 'פוסטים' ותגובות, וכך גם רשויות סייבר-סקיוריטי שונות מנתחות, באמצעים דיגיטליים, תנועות ומסרים ברשת".

עו"ד שדי מציין כי "אין מנוס משימוש באמצעים אלה, אולם סבורני כי גורם אנושי חייב להיות חלק מפעולת הסקירה והניטור, וזאת על-מנת למנוע שרירותיות ואכיפת יתר שלא לצורך".

עו"ד אורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות', המתמחה באיסור הלבנת הון, מוסיף כי "המסמך הוא לכאורה טכני, שכן חובות על דיווח חריג קבועים למעשה בחקיקה המחילה חובות דיווח על הגופים המדווחים, אך ניתן להבין מההמלצות את הלך הרוח של הרשות לאיסור הלבנת הון על 'תחומים בסיכון'. יוצא מכך שבעצם הרשות לאיסור הלבנת הון אומרת לנותני שירותי מטבע ולגורמים נוספים כי מבחינתה הם גורמים או תחומים בסיכון בנשימה אחת, למשל, עם תחום כמו חשבוניות פיקטיביות.

"אמירה זו למעשה היא בעייתית כלפי תחום שגם ככה סובל מדעה קדומה אפורה ושלילית, וזאת רק בגלל התנהלות של מספר 'עשבים שוטים' ואינה הוגנת כלפי אותם נותני שירותי מטבע, אשר רק לאחרונה הרגולציה השוותה אותם לבנקים מבחינת החובות המוטלות עליהם (ואף חמור מכך). והנה למשל, לצורך ההשוואה - בנקים לא נחשבו לגורמים בסיכון, למרות כל הפרשות האחרונות. מן הראוי היה כי להבא תשקול הרשות ייחוס לתחומים ספציפיים".